הבונקרים באלבניה
הבונקרים באלבניה (באלבנית: Bunkerët e Shqipërisë) מהווים תופעה ייחודית במדינה זו בקנה מידה עולמי. במשך כ־40 שנה נבנו בהוראתו של הדיקטטור אנוור הוג'ה בין 170,000 ל־750,000 בונקרים באלבניה.[1][2][3] ובממוצע בין 5.7 ל־24 בונקרים לקמ"ר.
רקע היסטורי
הוג'ה עמד בראש הפרטיזנים האלבנים ששחררו את אלבניה משלטון איטליה ב-1944. הוא הנהיג משטר קומוניסטי נוקשה בנוסח סטליניסטי ומאואיסטי. הוא ניתק את הקשרים עם ברית המועצות לאחר שניקיטה חרושצ'וב יצא נגד משטרו של סטלין והנהיג את מדיניות ההפשרה.
הוא פרש מברית ורשה ב-1968 לאחר הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה וניתק את קשריו עם הרפובליקה העממית של סין לאחר ביקורו של ריצ'רד ניקסון ב-1972. גם קשריו עם טיטו, שליט יוגוסלביה, היו מתוחים ביותר עקב היחס לאלבנים בקוסובו. הוג'ה האשים אותו בשאיפות לטיהור אתני בקוסובו וברצון להפוך את אלבניה למדינה השביעית של יוגוסלביה. עם יוון היה למעשה במצב מלחמה והוא חשש שיוון רוצה לכבוש את דרום אלבניה המכונה אצל היוונים צפון אפירוס. אלבניה הפכה למדינה המבודדת ביותר בעולם. הוג'ה חשש מפלישה לאלבניה והחל בתהליך של בנייה מסיבית של בונקרים.
הבונקרים
בניית הבונקרים החלה ב-1967 ונסתיימה ב-1986 לאחר מותו של הוג'ה. הבונקרים נבנו בחופים, הרים, כרמים, שדות ובתוך הערים. המשטר פיתח דוקטרינה של "צבא העם" ופיתוח מלחמת גרילה. כל תושב עבר מגיל 12 אימון בירי בקלצ'ניקוב. כל משפחה בכפר הייתה אחראית על ניקיון הבונקר שלה. הבונקרים נבנו מבטון ופלדה בגדלים שונים מבונקר לשלושה אנשים עד בונקר גדול. ההוצאה על הבנייה דלדלה את קופת המדינה שהייתה ריקה בלאו הכי.
במלחמת קוסובו השתכנו פליטים אלבנים בבונקרים שעמדו בהפגזות של הסרבים. ב-2004 נתגלה מצבור של 16 טון גז חרדל באחד הבונקרים. ממשלת ארצות הברית תרמה 20 מיליון דולר להשמדת המצבור הזה.
הבונקרים כיום
כיום הבונקרים מוזנחים ונהרסים. חלק מהם הפכו למסעדות ובתי קפה ואלה שלאורך החוף נהרסו בגלל בעיות בטיחות. האלבנים מתייחסים בסלחנות לתופעה זו המהווה אטרקציה תיירותית ומוכרים למשל מזכרות של מאפרות בצורת בונקרים.
במרכז טירנה הוצב ב-2013 מיצב המתאר את הבידוד שכפה הקומוניזם על בני האדם. המיצב מורכב מבונקר שהובא למקום מרובע המגורים של הוג'ה ומקטע מחומת ברלין.
קישורים חיצוניים
- פטריות הבטון של אלבניה, באתר mako.
- הבונקרים באלבניה, באתר "אאוריקה"
- רון רוזנבלום, פטריות פרנויה: הבונקרים האישיים של אזרחי אלבניה מחפשים עתיד, באתר ynet, 26 במאי 2016
הערות שוליים
- ^ המספר המדויק אינו ידוע אבל לפי מקורות שונים הוא נע בין 170,000 ל־750,000
- ^ Bunkers of Albania, Atlas Obscura (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Ekskluzive/Hapet dosja, ja hartae bunkereve e tuneleve sekrete - Shqiptarja.com, shqiptarja.com (באלבנית)
