קסטוריום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קסטוריום

קסטוריום (Castoreum) היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי (Castor canadensis) והבונה האירופי (Castor fiber), הממוקמת באזור פי הטבעת של החיה. ההפרשה משמשת את הבונה לצורך טיפוח פרוותו וכן לצורך סימון טריטורייה.

כיום השימוש בנוזל נפוץ בעיקר כתוסף מזון בתעשיית המזון (תחת הסיווג "חומר טעם טבעי"), ובתעשיית הבשמים. עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ גם כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות בהם כאבי ראש, חום, והיסטריה.

שימושים

הבושם "Shalimar" מופק בין היתר באמצעות קסטוריום

בשמים

לאחר שחולץ מהבלוטה קסטוריום משמש בין היתר לצורך הפקת בשמים. חלק מהבשמים הפופולריים ביותר שמשתמשים בחומר זה כוללים את הבשמים – Emeraude, Chanel Antaeus, Cuir de Russie, Magie Noire, Lancôme Caractère, Hechter Madame, Givenchy III ו-Shalimar.

שימושים בתעשיית המזון

מנהל המזון והתרופות האמריקני אישר להשתמש בחומר במזונות כאשר הוא מסווג בתור "חומרי טעם טבעיים".[1] הקסטוריום משמש בעיקר לצורך הפקת הטעמים וניל, פטל[2] ותות שדה[2] במאכלים שונים.

בסקנדינביה נעשה שימוש בקסטוריום כחומר טעם במשקה המכונה באוורהויט (Bäverhojt).‏[3]

שימושים עתיקים

על אף שהשימוש בקסטוריום ברפואה המודרנית נדיר יחסית, עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות בהן כאבי ראש, חום, והיסטריה.[4] הרומאים האמינו כי האדים שנוצרים כתוצאה משריפת קסטוריום מסייעים לגרום להפלות. הרופא השווייצרי פאראצלסוס סבר שניתן להשתמש בחומר לצורך טיפול באפילפסיה.[5] כוורנים בימי ביניים נהגו גם להשתמש בחומר לצורך הגברת ייצור הדבש.

שימושים אחרים

קסטוריום משמש גם לצורך הוספת טעם וריח ייחודיים לסיגריות.[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסטוריום בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0