אי הפיל
 | |
| צילום לוויין של אי הפיל | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | קבוצת איי שטלנד הדרומיים, כ-1,290 ק"מ דרומית מערבית מג'ורג'יה הדרומית |
| גובה מרבי | 852 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה | ארגנטינה, צ'ילה והממלכה המאוחדת, טוענות לבעלות |
| אוכלוסייה | 0 (2017) |
| מגלה | אדוארד ברנספילד |
| תאריך גילוי | 1821 |
|
(למפת איי שטלנד הדרומיים רגילה) | |
 מפת אי הפיל שבאיי שטלנד הדרומיים | |
אי הפיל או אלפנט (בספרדית: Elephant-insulo, באנגלית: Elephant Island) הוא אי הררי מכוסה קרחונים באוקיינוס הדרומי, ליד חופי אנטארקטיקה, ושייך לקבוצת איי שטלנד הדרומיים. האי נידח, אינו מיושב ואין עליו מקורות מחייה. מיקומו כ-1,290 ק"מ דרומית מערבית מג'ורג'יה הדרומית, 940 ק"מ דרומית מאיי פוקלנד ו-890 ק"מ דרומית מזרחית מכף הורן. האי נתגלה בסביבות 1821 על ידי אדוארד ברנספילד. המדינות ארגנטינה, צ'ילה והממלכה המאוחדת, טוענות לבעלות על האי.
גאוגרפיה
לאי צורה הדומה לראש של פיל ומכאן כנראה שמו. ציר האורך של האי הוא ממזרח למערב, והנקודה הגבוהה בו היא 852 מטר. מלבד כמה רצועות חוף, מכוסה כל האי בקרחונים. אין באי צמחייה או בעלי חיים אם כי ניתן לעיתים למצוא על חופיו כלבי ים או פינגווינים. בשל מזג האוויר הסוער בסביבה, ובהיעדר מפרץ טבעי, לא התיישבו בו בני אדם מעולם. זאת למרות מיקומו הנוח לדיג, ציד לווייתנים והקמת תחנה מדעית.
המשלחת של ארנסט שקלטון
אי הפיל התפרסם כאשר הגיעה אליו המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של סר ארנסט שקלטון ושהתה בו למעלה מארבעה חודשים עד שחולצה ב-30 באוגוסט 1916. במשך תקופה זו שהה הצוות בסירות הצלה שהוסבו למגורים מאולתרים, וניזון מכלבי ים ופינגווינים שצדו.
היחלצותו של מגלה הארצות ארנסט שקלטון מאנטארקטיקה ב-1916 נחשבת לאחת המופלאות ביותר. משלחתו בת 28 האנשים ניסתה לחצות את יבשת אנטארקטיקה דרך הקוטב הדרומי, אך כותרה בקרח בים וודל שבאוקיינוס הדרומי, ושרדה בתנאים קשים כשנה. לאחר שלחץ הקרחונים ריסק את ספינתם אנדיורנס, הם ערכו מסע במזחלות קרח ובשלוש סירות הצלה עד שהגיעו לאי הפיל. בהבינו שאין סיכוי שספינה תחלוף במקום נידח זה, החליט שקלטון לצאת למסע חילוץ. הוא השאיר באי את סגנו פרנק ויילד ו-21 אנשים, והוא וחמישה ספנים נוספים הפליגו בג'יימס קיירד, סירת הצלה באורך שבעה מטרים, לעבר איי ג'ורג'יה הדרומית, מרחק 1,290 ק"מ, כדי להשיג עזרה. תנאי מזג האוויר היו איומים וברשותם היו רק סקסטנט וכרונומטר לניווט. לאחר שנקלעו לסופה אדירה נשברה הסירה, והם נחתו בחלק הדרומי של ג'ורג'יה הדרומית וחצו את רכס הרי האי, תשושים וללא ציוד, במסע שגם מטפסים מקצועיים מצאו מאוחר יותר מאתגר מאוד. לאחר שהגיע לתחנת ציד הלווייתנים שבאי, ניסה שקלטון לחלץ את שאר 22 אנשיו מאי הפיל בעזרת מספר ספינות, ורק בניסיון הרביעי, שבו גויסה ספינת גרר צ'יליאנית, חולצו כולם ללא פגע, 22 חודשים לאחר תחילת המסע מארגנטינה.
גלריה
אנשי המשלחת שנשארו על אי הפיל פוגשים את משלחת החילוץ
מסעו של שקלטון בסירה מאי הפיל לאיי ג'ורג'יה הדרומית
קישורים חיצוניים
