רבי יצחק מלצן
הרב יצחק מֶלצַן (ה'תרי"ד, 1854 – ד' בתשרי ה'תרע"ז, 1 באוקטובר 1916) היה רב ליטאי מתלמידיו הצעירים של רבי ישראל מסלנט ואיש תנועת המוסר. שימש דיין ומו"צ בקלם, ר"מ בישיבת ראדין, ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בחצר שטרויס בירושלים. המפורסמים בספריו הם הספר "שביתת השבת" על מלאכות שבת, ושיח יצחק שהדפיס עם "סידור הגר"א".
ביוגרפיה
נולד לרב שמואל בן אברהם מלצן, "המגיד מסלוצק", מחבר "אבן שלמה", ליקוט מוסרי מביאורי הגר"א. למד אצל הרב חיים אריה לייב מישקובסקי מסטאוויסק ואצל רבי ישראל מסלנט בממל עוד לפני היותו בן שמונה עשרה. הוא קיבל מרבי ישראל היתר הוראה ומיד אחר כך התארס ונישא ללאה דבורה בת הרב צבי הירש שור, ר"מ באמדור וביאליסטוק ומחבר הספר "צבי וחמיד" על סדר נשים. אחרי נישואיו גר תקופה ממושכת בעיר קורשן ובשנת ה'תרמ"ט עקר לקובנה.
בשנת ה'תרנ"א, 1891, התמנה כדיין ומו"צ בקלם והתפרנס ממכירת קמח למצה שמורה וממכירת ספרי קודש. בתקופת קלם היה מבאי התלמוד תורה של רבי שמחה זיסל זיו, אך יחסיו עמו ועם דרכו המוסרית ידעו עליות ומורדות. במהלך תקופת כהונתו בקלם, שהה שנתיים במצטבר בראדין, כדי ללוות את ילדיו שלמדו בישיבת ראדין. דב כ"ץ משער שהיה זה מפני הקפדתו לקיים את מצוות ולמדתם אותם את בניכם בעצמו ולא באמצעות שליח-מורה. בתקופת שהותו בראדין שימש ר"מ ובוחן בישיבה.
היה בעל ידיעה מקיפה בספרות התורנית ובהלכה, והשתמש בידיעותיו בספריו הרבים. ספריו עוסקים רבות בענייני אמונה ודעות, אך גם בידיעות בסיסיות בתחום ההלכה להמוני העם. כתב מאמרי פובליציסטיקה בעיתונות היהודית, בעיקר בזו הדתית כמו "המודיע" ו"הפלס". על מאמריו חתם בדרך כלל בפסבדונימים כמו: ים, הישראלי ואחרים.
התנגד לציונות והתפלמס בחלק ממאמריו עם אישים כמו נחום סוקולוב והרב יצחק יעקב ריינס, אך לא ראה בהתנגדותו זו סתירה לערגה לארץ ישראל ולאהבת לשון הקודש, רצה להנהיג דיבור עברי בביתו, ולאחר ששני בניו הגדולים נתפסו לרעיונות התקופה ועזבו את אורח החיים הדתי, החליט לעלות לארץ ישראל, גם מתוך מחשבה כי יוכל בכך להציל את חינוכו של בנו הצעיר. הוא עלה ארצה בשנת ה'תרס"ו, 1906, ואחר כך הביא אליה גם את אשתו. שנתיים לאחר עלייתם, ברח בנם נחום מלצן (מליץ) מן הישיבה והצטרף לתנועת העבודה.
בקיץ ה'תרס"ט, 1909, התחיל לכהן כר"מ בישיבת עץ חיים בירושלים[1]. הוא נפטר לאחר מחלה קצרה, בצום גדליה, יום ראשון ד' בתשרי ה'תרע"ז, 1 באוקטובר 1916[2] נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
בנו נחום מליץ (מלצן) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".
לקריאה נוספת
- נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, בני ברק תשל"ה, פריט 10821
- דב כ"ץ, ר' יצחק מלצן, תנועת המוסר, ב, פרק לב עמ' 362–370
קישורים חיצוניים
- מספריו
- אזהרת שבת ויו"ט, ווארשא תרנ"ו, באתר היברובוקס
- הגדה של פסח "שיח יצחק", ירושלים, תרס"ט, באתר היברובוקס
- אֹסף מאמרי מוסר וחכמה, א. אזהרת שבת. ב. דקדוק חברים. ג. שפת אמת; ווארשא תרע"ב, באתר היברובוקס
- שביתת השבת - חלק א, ירושלים תרע"ג, באתר היברובוקס
- שביתת השבת - חלק ב, ירושלים תרע"ג, באתר היברובוקס
- פעולת צדיק לחיים, תולדות... מרן חיים אריה ליב... סטאוויסק... ירושלים תרע"ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ארגמן, בארץ הקדש: ירושלם., חבצלת, 5 במאי 1909.
- ^ ש. יצחקי, הרה"ג רבי יצחק מלצן ז"ל, החרות ירושלים, 4 באוקטובר 1916. תאריך הפטירה אצל כ"ץ, להלן "קישורים חיצוניים", שגוי.
30518536יצחק מלצן