בוסתן

בוסתן הוא גן-חקלאי ליד הבית אשר כולל בתוכו עצי פרי, שתילי ירקות ושיחי תבלינים. מקור המילה בפרסית (بوستان), שם פירושה: מקום של ריח. השימוש במילה החל ככל הנראה בתקופת האימפריה המוסלמית והוא מקביל לשימוש במילים 'גן' ו'פרדס' במקורות היהודיים. הבוסתן נבנה לרוב בקרבת מקור מים, ולכן הוא נפוץ במזרח התיכון שמאופיין במיעוט של גשמים^[1].

בבוסתן המודרני יש מערכות השקיה שתוכננו לצריכה חסכונית של מים, והן כוללות אמצעי עזר כמו מחשבים וטפטפות. המחשב יכול לקבוע את מועד ההשקיה, זמן ההשקיה, וכמות המים לכל אזור בגינה. כך למשל, ניתן לבצע את ההשקיה בשעות הלילה, דבר המונע התאדות המים.

בגן עדן היה בוסתן:

וַיִּטַּע ה' אֱלֹקִים, גַּן-בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. וַיַּצְמַח ה' אֱלֹקִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.

— פרק ב' ח'-י'

הבוסתן נמצא במתחם מגודר היות שמצויים בו ירקות ופירות למאכל. אם מסביב לבוסתן נטעו עצים תהיה בכך הגנה מפני רוחות, העלולות לפגוע בעצים.

בתכנון טוב, אפשר לקבץ בבוסתן ירקות ופירות כך שיוכל לספק את צורכי המשפחה בעונות השנה. לעיתים, אפשר לגדל על אותו שטח עצים, שיחים וירקות - תלוי בטיבה של הקרקע, אשר קובע את מידת הניצול האפשרי שלה.