תל

ערך זה עוסק בגבעה שהיא אתר ארכיאולוגי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תל (פירושונים).

תֵּל (ברבים: תִּלִּים) הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישובים באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל שכבה נבנתה מעל חורבותיו של יישוב הקודם. באופן בנייה זה גובה פני השטח עולה, ונוצר תל. התל מורכב משכבות אחת על גבי השנייה. כאשר הן נחפרות מהשכבה המאוחרת הנמצאת במרום התל לשכבה הקדומה בתחתיתו. תלים רבים החלו במקום בו שכנה גבעה טבעית.

תלים מהווים כר פורה למחקר ארכאולוגי, מכיוון ששכבות תרבות רבות מתועדות בהם. החפירה בתל מעוררת דילמה, משום שחפירה לשכבות קדומות יותר פוגעת לעיתים תכופות בממצאים ארכאולוגיים מתקופות מאוחרות.

בשמה של העיר תל אביב, אשר תורגם מן השם המקורי של הספר האוטופי של הרצל אלטנוילנד (מילולית: ארץ ישנה חדשה), מייצגת המילה 'תל' את הישן^[^{דרוש מקור]}, כניגוד למילה אביב המייצגת את החדש. בפועל לא נוסדה תל אביב על שרידים ארכאולוגיים של יישוב קדום כלשהו, אף שבשטחה המורחב נתגלו בדיעבד תלים ארכאולוגיים, בעיקר בסביבת נחל הירקון (כגון תל קסילה בתחומי מוזיאון ארץ ישראל). גם בשמות נקודות יישוב נוספות ברחבי ארץ ישראל שולבה המילה "תל", על פי רוב בכאלה שנוסדו על גבעה או כביטוי להתחדשות.