סעדיה מנדל
 | |
| סעדיה מנדל במשרדו, 2011 | |
| לידה |
2 ביולי 1931 נובי סאד,  ממלכת יוגוסלביה |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 2017 (בגיל 85) הרצליה,  ישראל |
| תקופת הפעילות | 1960–2017 (כ־57 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | חידוש יפו העתיקה (במסגרת צוות) |
| http://mandel-mandel.co.il | |
סעדיה (סצ'קו) מנדל (2 ביולי 1931 – 26 ביוני 2017) היה אדריכל ישראלי.
בשנת 2001 התמנה לראשות המחלקה בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת אריאל ולימד באוניברסיטה כפרופסור חבר. קודם לכן לימד גם בטכניון בחיפה.
ביוגרפיה
מנדל נולד בעיר נובי סאד שביוגוסלביה ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בגיל שבע. הוא למד בבוז-אר בפריז וב-AA (אנ') בלונדון והוא בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה וגדל בתל אביב ובירושלים. בשנת 1956 זכה יחד עם אבא אלחנני, במקום השלישי, בתחרות לציוני מקומות היסטוריים[1].
את הפרקטיקה הפרטית בארץ החל בשנת 1960 ובשנת 1993 הצטרף למשרדו בנו יריב. בין השאר הוא השתתף בתכנון הקאנטרי קלאב ליד צומת גלילות, בשנת 1965[2]. בשנת 1967 הוא זכה בפרס על תוכנית לשימור יפו העתיקה[3]. בשנת 1969 הוא זכה בפרס על תוכנית לשיקום הרובע היהודי[4]. בשנת 1971 הוא הציג תוכנית אלטרנטיבית לבנייה על הכרמל בחיפה באופן שלא יפגע בנוף[5].
כפרופסור לאדריכלות, מנדל עמד בראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל בשנים 1988–1990, ובהמשך היה ראש המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל. החל משנת 1984 הוא שימש כיושב ראש מחוז תל אביב של המועצה לשימור מבנים ואתרים, וכן כיהן כיושב ראש הוועד המנהל של המועצה.
ברשימת עבודותיו בולטים מפעלי שיקום ושימור רבים של בתים ושכונות ברחבי הארץ (שנעשו בשיתוף עם עמיתים שונים): יפו העתיקה, שכונת ימין משה, חברון, משכנות שאננים ומבנים שונים בירושלים, בעכו העתיקה ובצפת העתיקה[6]. עסק גם בפרויקט הקמת מרכזים קהילתיים לאוכלוסייה הבדואית בסיני בישראל שלפני הפינוי. והיה "אדריכל היישוב" בירוחם. תכנן את תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה אשר נבנתה בשנת 2000 ואת מלון חוף הדקלים שנבנה בתחילת שנות ה-90 ופונה במסגרת תוכנית ההתנתקות.
בסוף שנות השישים היה דמות מרכזית בחוג תומכי משה דיין[7].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סעדיה מנדל |
אתר האינטרנט הרשמי של סעדיה מנדל- אורלי רובינזון, סעדיה מנדל – אדריכל, באתר "טקסט"
- אסתר זנדברג, תגובה ציונית הולמת, באתר הארץ, 22 באפריל 2005
- מיכאל יעקובסון, ארץ ישראל השלמה של סעדיה מנדל, באתר Xnet, 6 בספטמבר 2011 - ריאיון לרגל יום הולדתו ה-80
- מיכאל יעקובסון, רחל מבכה את חומותיה: קברה של רחל אמנו הפך ליעד מבוצר, Xnet, 19 במרץ 2014
- סעדיה מנדל: מגדלים פותרים את בעיית הדיור? הטעיה גסה, Xnet, 1 באוקטובר 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:TheMarker
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אלי אלון, הלך לעולמו פרופ' סעדיה מנדל מבכירי אדריכלי השימור בארץ, באתר TheMarker, 27 ביוני 2017- מיכאל יעקובסון: סעדיה מנדל, בכיר אדריכלי השימור בישראל, הותיר דורות של תלמידים, xnet, 27 ביוני 2017
הערות שוליים
- ^ צעיר זכה בתחרות ציוני מקומות היסטוריים, הצופה, 21 בפברואר 1956
- ^ אברהם רותם, זה יהיה מועדון בעל אופי, מעריב, 21 בספטמבר 1965
- ^ פרס רוקח הוענק למפעלי הנדסה בת"א וביפו, על המשמר, 2 בנובמבר 1967
- ^ פרס ע"ש עזי רוזן ז"ל יוענק לצוות אדריכלים, מעריב, 14 ביולי 1969
- ^ מציעים תכנית אלטרנטיבית לבינוי הכרמל כדי לא לפגוע בנוף, דבר, 6 ביוני 1971
- ^ עדית זרטל, האם צפת נהרסת?, דבר, 11 באוגוסט 1972
- ^ בנקו אדר, הישועה הגדולה של הימין, על המשמר, 5 במרץ 1969
29973723סעדיה מנדל