רחוב ביאליק (רמת גן)
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חיים נחמן ביאליק |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–1934 |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | רמת גן |
| שכונה | מרכז העיר |
| אתרים | כיכר כופר היישוב, בית עיריית רמת גן, בית האזרח, כיכר רמב"ם, קולנוע רמה |
.jpg)
רחוב ביאליק הוא רחוב במרכזה של העיר רמת גן, הנקרא על שמו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק. רחוב ביאליק הוא מהרחובות המרכזיים בעיר, ונמצאים בו עצי פיקוס, מבני באוהאוס היסטוריים וחנויות רבות.
הרחוב הוקם בעקבות ישיבת מועצת העירייה מספר 16, ב־25 ביולי 1934 שם צוין שיוקם רחוב על שמו של ביאליק מפרדס גולדברג עד פינת טננבוים. ביאליק נפטר באותה השנה ועל כן החליטו לקרוא ברחוב על שמו.[1]
בטרם סלילתו כונה "הכביש הלבן", בו שוכנים כיום בית העירייה ובית האזרח ובו שכנו בעבר בית המשפט ובית הספר הראשון עד שעלו מבניהם באש. החלק באזור כיכר רמב"ם (אורדע) כונה על ידי ראשוני רמת גן בשם "העמק".
מבנה הרחוב
רחוב ביאליק מתחיל מכיכר העצמאות - כיכר כופר הישוב (הנמצאת על יד הגבול עם גבעתיים) ואשר חוצה את רחוב ארלוזורוב ורחוב קריניצי (ע"ש ראש העיר הראשון של רמת גן).
לאורך השנים נבנו לאורך הרחוב בתים בסגנון הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי, וכן בתי מגורים דו-קומתיים הבנויים על עמודים.
רחוב ביאליק מחולק לשלושה חלקים:
- החלק הדרומי מכופר היישוב ועד לציר ז'בוטינסקי, הוא קטע באורך של קילומטר אשר מהווה את רחוב הקניות המרכזי של רמת גן. כיוון הנסיעה בו הוא לכיוון דרום בלבד, ויש בו עצי פיקוס אשר נותנים צל על העוברים ושבים ההופכים אותו לנעים להליכה. במרכז חלק זה נמצאת כיכר אורדע. רחוב זה הוא אחד מרחובות הקניות המוצלחים בישראל, למרות קניונים כמו קניון איילון ומרכז אלרם. חלק זה עובר בואדי, מישורי יחסי לעומת "הר שאול" הנמצא ממערב לרחוב, ו"הר אברהם" הנמצא ממזרחו.
- מקטע שני בין קולנוע רמה, לדרך אבא הלל. המונה כחצי קילומטר, הוא קטע בו נתיב אחד לכל כיוון בו הוא נע מכיוון צפון לכיוון מערב. כאשר בחלק הצפוני של מקטע זה, נמצאים בתיו של שכונת הגפן, ובמקטע הדרומי הגבעה עליה ממוקמת שכונת תל בנימין.
- המקטע המערבי ביותר בין דרך אבא הלל, למחלף ההלכה. משמש כגבול הצפוני של מתחם הבורסה, והגבול הדרומי של שכונת חרוזים. בקטע זה, הרחוב משמש כדרך רחבה עם שלושה נתיבים לכל כיוון.
אתרים ומבנים מרכזיים ברחוב ובסביבתו
כיכר העצמאות - (צומת כופר היישוב)
ערך מורחב – כופר הישוב
- ערך מורחב – כיכר כופר היישוב (רמת גן)
המבנה בכיכר הצומת של רחובות ביאליק, ארלוזורוב וקריניצי תיפקד כמגבית במהלך המרד הערבי הגדול. באמצעות המגבית גויסו נוטרים - יהודים שפעלו ככוח עזר למשטרת המנדט, ישמרו על יישובים יהודיים ויגנו על התחבורה ועל מתקני תשתית.
למעשה, התשלום לנוטרים הועבר בחציו מידי המשטרה וחציו מהסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית נזקקה לכספים, לשם כך היה צורך במקור מימון והוחלט על ביצוע מגבית בקרב אנשי היישוב בארץ:
המיסים על נסיעות בתחבורה ציבורית, על סיגריות, על כניסה לבתי עינוגים ועוד עברו לבניין המגבית. בנוסף למס, גייס היישוב תרומות. הכסף הופנה למשכורת לנוטרים, להכשרת לוחמים, להקמת גדרות וביצורים ליישובים, לסלילת צירי ביטחון וכיוצא בזה.
בשנת 1939 אורגנו רוב הנוטרים במסגרת “משטרת היישובים העבריים” (מי”ע), שכללה עשרה גדודים ומילאה משימות הגנה רבות בשטחי ארץ ישראל. גם את שכרם של המשרתים במי”ע מימנה הסוכנות באמצעות אותה המגבית.
משרדה הראשי של המנהלת, שעסקה בגיוס הכספים ובהעברתם ליעדם, ישב ברמת גן, במפגש הרחובות קריניצי וביאליק. מעל למשרד הוצב שלט כחול גדול, ועליו כתוב “כופר היישוב”. בן רגע הפך שמה של הכיכר שבמפגש הרחובות ל”כיכר כופר היישוב”.[2]
כרזה גדולה "כופר היישוב", צבועה בכחול, נתלתה על חזית הבניין. המונים הגיעו לבנין נושאים את תרומותיהם. כרזה זו קבעה את שם הכיכר במשך חמש עשרה שנה עד לשנת 1954, אז ניתן לה שמה הרשמי "כיכר העצמאות" כדי לסמל את עצמאות מדינת ישראל. שם זה לא השתרש ועדיין הכיכר מכונה "כופר הישוב".[3][4]
מלון ביאלינק (רימונים אופטימה טאוור לשעבר) (פינת ביאליק - קריניצי)
למלון (שהיה שייך בעבר לרשת רימונים[5][6]) כ-97 חדרים ברמות שונות, בריכה בקומת הגג, מרחב עבודה שיתופי וחדרי ישיבות \ אולמות כנסים. בשנת 2020 המלון עבר תהליכי מיתוג ושיפוץ פנימי.[7]
בית עיריית רמת גן
- ערך מורחב – בית עיריית רמת גן
מושבה הקבוע של עיריית רמת גן ממוקם ברחוב ביאליק 35 (על יד כיכר רמב"ם). הבניין תוכנן בידי מהנדס העיר, רפאל מגידו ונבנה בשנים 1941–1942.
מאז נבנה, העירייה התרחבה ובהתאם נבנו תוספות רבות לבניין המקורי - בניינים נוספים המשרתים את צורכי העירייה כמו בניין המרפאה ואגפים חדשים.
המבנה תוכנן בסגנון הכולל מאפיינים של הסגנון הבינלאומי המוקדם והמאוחר כאחד, כפי שהוגדרו על ידי תוכניות השימור של עיריית תל אביב.
סגנון זה כולל מאפיינים ייחודיים הנובעים מהפגשתם של מאפייני הזרם המודרניסטי עם הצרכים הייחודיים העולים בתכנון בארץ-ישראל:
מאפייני סגנון זה כוללים שימוש במסה פיסולית, גג שטוח, מרפסות זיזיות, שימוש נרחב בטיח, נטייה לאופקיות, ומנגד שימוש במסות מלבניות.
בית האזרח
- ערך מורחב – בית האזרח
בית האזרח הוא מבנה המהווה כיום מרכז פעילות אזרחים ותיקים ברמת-גן ומוגדר כמבנה לשימור. בית האזרח ממוקם על יד כיכר הרמב"ם, ברחוב ביאליק 42.
הבניין תוכנן בידי ד"ר אינג' א. ויינשטוק, ונבנה בשנים 1936–1944, אשר בחלק מתקופה זו עמד נטוש עקב חוסר בתקציב עד שהושלם.
חלקו הקדמי היה לבית האזרח[8] ובחלקו האחורי נוסדה בשנת 1945 הספרייה הציבורית הראשונה ביישוב, ״ספריית דבר ביאליק״.[9]
בית האזרח הוקם כדי לשמש כמרכז חברתי תרבותי לתושבי רמת גן. הוא שימוש לקיום הרצאות בנושאים פוליטיים, דתיים וספרותיים וכן פעילויות ארגוני נוער.[10]
מאז נבנה הפעילות התרחבה ונבנו תוספות רבות לבניין המקורי.
כיכר רמב"ם (אורדע)
- ערך מורחב – כיכר רמב"ם
כיכר רמב"ם, המכונה גם כיכר אורדע, היא הכיכר המרכזית בעיר רמת גן.
הכיכר תחומה במזרח על ידי צומת הרחובות הרא"ה והרצל ובמערב על ידי רחוב ביאליק, וחצויה בין צפון לדרום על ידי כביש פנימי. מתוך הכיכר יוצאות "שדרות הילד" ומקשרות אותה לגן דוד המלך.
במהלך השנים הייתה הכיכר מוקד הבילוי העיקרי של בני רמת גן ובה מקיימת עיריית רמת גן הופעות ואירועים שונים.
בשטח הכיכר קיימים מספר פסלים, ביניהם פסל ציפורים, "איילות" מעשה ידי פסל אהרן פריבר, ופסל של ביאליק מעשה ידי הפסל היהודי-אוזבקי יאשה שפירא.
קולנוע אורדע
- ערך מורחב – קולנוע אורדע
קולנוע אורדע הוא מבנה בסגנון הבינלאומי, ברחוב הרצל שברמת גן שהיה בית הקולנוע הראשון ברמת גן. בנייתו החלה ב-15 במרץ 1936 על ידי יעקב רוזנבלום (1890 - 1962).
ב-21 באפריל 1937 פתח את שעריו בהצגת בכורה שהכנסותיה היו קודש להקמת בית יתומים בתל אביב.
קולנוע אורדע היה גדול ומפואר, היו בו כ-800 מקומות ישיבה, אולם, יציע ובמה גדולה למופעים.
ב-1991 חדל לשמש כבית קולנוע, שימש כמה שנים כסניף של הבנק הבינלאומי, וכיום שוכן במבנה סניף של סופר פארם.
שדרות הילד
- ערך מורחב – שדרות הילד
שדרות הילד היא שדרה היסטורית ברמת גן, הנמצאת בין כיכר אורדע וציר ז'בוטינסקי.
השדרה מאופיינת בעשרות עצי פיקוס, ומספר מבנים היסטוריים הבנויים בסגנון הבינלאומי וסגנון הבאוהאוס.
השדרה נקראת בשם זה, בעקבות כך שבמבנה "בית האופה" אשר בשדרה, נולד הילד הראשון בעיר רמת גן - יהודה גלילי.
בין המבנים והאתרים המרכזיים בשדרה: גן המלך דוד, בית האופה, בית ורדי-רוזנבלום ובית גינטל.
בית הכנסת הגדול (רמת גן) ברחוב הרצל 47
- ערך מורחב – בית הכנסת הגדול (רמת גן)
בית כנסת גדול עם תפילות בנוסח אשכנז, אשר שופץ בשנת 2007.[11] חזן בית הכנסת הנוכחי הוא ישראל רנד.
קניון ביאליק (מרכז אלרם לשעבר)
מרכז קניות ובילוי הממוקם בהצטלבות הרחובות ז'בוטינסקי וביאליק בר"ג. מול קולנוע רמה. המרכז נפתח ב-1999 נמצאים בו מותגי אופנה, בתי קפה וקומת ילדים הכוללת ג'ימבורי.
הקניון משתרע על שטח של 20,000 מ"ר ושלושה מפלסים. הוא משרת את תושבי רמת-גן וסביבתה, ואת המבקרים ברחוב ביאליק.[12]
בקניון נמצאים גם משרדי אגף החינוך של עיריית רמת גן וכן מפעלי בית עמנואל - חברת תרבות הפנאי והחינוך המשלים ברחבי רמת-גן.
עד שנת 2018 פעל בקניון קולנוע מרשת בתי הקולנוע לב.[13]
קולנוע רמה
- ערך מורחב – קולנוע רמה
קולנוע רמה שהיה בית הקולנוע השני ברמת גן נחנך ב-28 במאי 1938 בפינת רחובות ביאליק וז'בוטינסקי ברמת גן. והעניק למפגש בין שני הרחובות את השם הלא רשמי "צומת רמה".
המבנה שימש כבית קולנוע, אולם כנסים ציבורי ותיאטרון לתושבי רמת גן ותושבי הכפרים הערביים בסביבה.
הקמת בית הקולנוע נחשבה כאחד הפרויקטים החשובים באותה תקופה:
אירוע הפתיחה נערך במעמד מושל המחוז הבריטי, מר קרוסבי, והשתתפה בו התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית שלימים הפכה להתזמורת הפילהרמונית הישראלית.
שטח המבנה היה 1,178 מ"ר והכיל 1,000 מושבים. תכנון המבנה הוטל בתחילה על אדריכל גרמני, אך לאחר שזה עזב את הארץ הוטל התכנון על המהנדס ישראל מיכאלי.
סגנון הבניה היה בינלאומי כפי שנהוג היה באותה תקופה עם השפעות אר דקו.
בית רוזן (רחוב ביאליק 89)
בית רוזן הוא אחד משני מרכזי התרבות והפנאי ברמת גן (יחד עם בית דורון ברחוב ארלוזורוב), ונפתח בשנת 2004. המקום הוקם באמצעות תרומת יעקב ומריאן רוזן.[14]
בית רוזן מתקיימות פעילויות חוגים וסדנאות למבוגרים, חוגים לילדים ולנוער, חוגים טיפוליים לילדים ולנוער, ספריה עירונית, מועדון גמלאים, הרקדות, ערבי זמר ושירה בסגנון עיראקי- מצרי ועוד.
בבית רוזן הוקם אולם אירועים וכנסים. גודלו של האולם הוא 220 מ"ר. מתקיימים בו אירועים, כנסים, הרצאות והוא ניתן להשכרה. במקום קיימת מערכת הגברה ואפשרות להצגת מצגות עסקיות.
בחודש מאי 2018 התקיים טקס חנוכת הקומה השלישית בבית רוזן.
מחלף ההלכה
- ערך מורחב – מחלף ההלכה
מחלף ההלכה הוא מחלף בנתיבי איילון הממוקם בתל אביב-יפו ובנוי בתצורת מחלף יהלום המשולב במחלף עלה תלתן חלקי.
בדומה למחלפים אחרים בנתיבי איילון גם במחלף זה הגשר נבנה בתוואי הדרך העירונית והוא חולף מעל הדרך המהירה.
היציאות והכניסות למחלף מרומזרות ברובן ואילו בנתיבי איילון מתאפשרת תנועה ללא רמזורים. היציאה לכיוון איילון צפון מתחברת ליציאה למחלף רוקח.
תחת המחלף עוברת מסילת החוף (מסילת איילון מתחילה בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ודרומה, זאת למרות שנחל איילון נמשך גם צפונה לה).
בסוף רחוב ביאליק מצויים שלטי חוצות מהגדולים בישראל, אשר נראים למרחק רב.
גלריית תמונות
.JPG)
.jpg)
.JPG)
.jpg)
קישורים חיצוניים
הכירו את שכונת ביאליק ברמת גן, מתוך עכבר העיר, 31 ביולי 2017
הערות שוליים
- ^ בית אברהם קריניצי - רחובות המתחילים באות ב', באתר בית קריניצי - בית העיר רמת גן
- ^ רנ"ג אלי מגידיש, כיכר כופר היישוב ברמת גן ו”נוטרי קרתא”, באתר בית מורשת משטרת ישראל, 2019
- ^ חוויה ברמת גן - כופר היישוב, באתר קפה דה מרקר, 22/5/11
- ^ כיכר העצמאות (כיכר כופר היישוב), באתר בית קריניצי בית העיר רמת גן, 2017
- ^ ערן עזרן, הכירו: המשפחה היהודית מצרפת שקנתה נדל"ן בישראל בשווי של כ-200 מיליון שקל, באתר דה מרקר, 30.12.18
- ^ מלון רימונים טאואר רמת-גן (אופטימה לשעבר ), באתר Hotels.co.il
- ^ אתר האינטרנט של מלון Bealink
- ^ טוביה מילנר, זכרונותיי מרמת גן בשנות ה-30 וה-40, רמת-גן: עמותת בית האזרח, ספטמבר 2008
- ^ אתרים ומבנים היסטוריים ברמת-גן
- ^ מקומות בעיר - ארכיון בית אברהם קרניצי
- ^ עמיעד טאוב, בית הכנסת בגדול ברמת גן ייפתח מחדש, באתר מקומונט, 8 באוגוסט 2007
- ^ קניון ביאליק, באתר קניון ביאליק - האתר הרשמי
- ^ איתי בלומנטל, קולנוע לב רמת גן נסגר: "כל כיסא מעלה נוסטלגיה", באתר ynet, 2 בינואר 2018
- ^ בית רוזן ביאליק 89 רמת-גן, באתר עיריית רמת גן (ארכיון)
37419010רחוב ביאליק (רמת גן)