נווה עופר
 | |
| פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   נווה עופר | |
נווה עופר (מוכרת גם בשמה הקודם תל כביר) היא שכונה בדרום תל אביב, הגובלת בשכונת תל גיבורים שבחולון וביפו.
היסטוריה
נווה עופר הוקמה על חורבות השכונה הערבית אבו כביר, שהייתה שייכת לעיר יפו, והוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר. התושבים הערבים התפרנסו מפרדסנות, תעשייה קלה ומסחר. במלחמת העצמאות נהרסו ופוצצו מרבית בתי השכונה, שהיוותה איום על העיר תל אביב, ותושביה הערביים גורשו ממנה או נטשוה. לאחר מלחמת העצמאות השכונה ההרוסה הייתה נטושה.
בסוף שנות ה-60 השכונה אוכלסה בעולים מצפון אפריקה ובולגריה והיא נקראה בשם "תל כביר". בשנות ה-70 נבנו שיכונים חדשים במסגרת פרויקט שיקום שכונות, והיא אוכלסה במשפרי דיור משכונות כמו שבזי בדרום תל אביב ועולים מחבר המדינות, בעיקר יוצאי בוכרה וגאורגיה. השיקום לא היה רק פיסי, ובמסגרת השיקום החברתי והתדמיתי בשנים 1977-1983, הוחלף שמה מ"תל כביר" ל"נוה עופר" (כיום נכתב שם השכונה כ"נווה עופר"). בטקס שנערך בפינת הרחובות גרינבוים ובן-צבי בתאריך 26 באפריל 1983, נקראה השכונה על שמו של אברהם עופר, שר השיכון בין יוני 1974 לינואר 1977. שכונה אחות בשם זהה הוקמה בבאר שבע כשנה לאחר מכן.
השכונה כיום
בעשור הראשון של המאה ה-21 עברה השכונה פרויקט שיקום שני והתחדשות עירונית, שבמסגרתה זוגות צעירים עברו לשכונה. למרות ניסיונות השיקום, שכללו הרחבה ושיפוץ בנייני המגורים כמו גם הקמת שיכונים חדשים, גודל יחידת הדיור הממוצעת בשכונה נמוך מ-60 מ"ר ורווחת הדיור עומדת על כ-20 מ"ר לנפש - ערך זה נמוך בכ-40% מהממוצע העירוני.
גבולות
גבולותיה של נווה עופר הם: בצפון דרך בן צבי, בדרום נתיבי איילון ומשרד הרישוי, במערב רחוב היינריך היינה המתחבר בצפונו לרחוב שלבים ביפו ובדרומו למחלף וולפסון שעל נתיבי איילון ובמזרח רחוב תל גיבורים עד לדרך פנחס לבון.
תרבות וחינוך
בשכונה שני בתי ספר יסודיים (בית הספר היסודי ע"ש יוסף חיים ברנר ובית הספר היסודי הממלכתי דתי לבנות בלבד "בנות ציפורה" וכן בית ספר תיכון מקצועי של רשת אורט, שמלבדו אין בית ספר על-יסודי נוסף בשכונה, ובני-הנוער מופנים לבתי הספר האזוריים ללימודים בחטיבה העליונה. המרכז הקהילתי הוקם מכספי תרומות של יהודים ממקסיקו. הוא נבנה בשנות התשעים והחליף את המתנ"ס השכונתי הישן, שפעל בצריפים עוד מימי ראשית השכונה. באמצעות כספי התורמים גם שופצו בריכת השחייה השכונתית ובתי הספר. בשכונה פועל שבט צופים של הנהגת תל אביב, "שבט כפיר" שמשמש כמקום חינוכי ומסגרת לימודית מעבר לשעות בית הספר. במרכז השכונה קיים מרכז מסחרי, שהורחב ושופץ בשנת 2010, ובו נמצאים סניף בנק הדואר, קופות חולים, אולם אירועים, חנויות מזון, מוצרי בית וכמו כן אולם הכדורסל של הקבוצה המקומית, הנקראת "מכבי תל כביר".
בשכונה ארבעה אתרי זיכרון:
- אנדרטה לזכר נופלי המסוק בנחל בזק, נמצאת בגן יוחננוף בסמוך למרכז הקהילתי נווה עופר
- לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל, נמצא בגן יוחננוף, צמוד לקיר המרכז הקהילתי
- גן ילדי קיילצה, לזכר 45 ילדי קיילצה שנרצחו באקציה האחרונה בגטו ב-23 במאי 1943. בלוח הזיכרון בגן כתובים שמותיהם וגילם.
- פינת הנצחה לשר השיכון לשעבר, אברהם עופר, שעל-שמו נקראת השכונה. הפינה נמצאת בכניסה לשכונה בפינת הרחובות גרינבוים ודרך בן צבי.
-
בית ישן של שכונת אבו כביר, צמוד למרכז הקהילתי -
לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל -
האנדרטה לזכר נופלי אסון המסוק בנחל בזק -
לוח יזכור לילדי קיילצה בגן ילדי קיילצה -
גן ילדי קיילצה -
כתובת הקדשה לאברהם עופר בכניסה לנווה עופר
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במרכז קהילתי נווה עופר בתכנון משה ספדיה, באתר 'חלון אחורי', 18 במרץ 2017
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
24235838נווה עופר