מדרש תנחומא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תנחומא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה.

הכרך הראשון של מדרש תנחומא של שלמה בובר, תרמ"ה, וילנה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 11

מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה. מדרש תנחומא החדש והישן קיימים בדפוס, ובנוסף אליהם היה קיים גם מדרש שאבד, אך מצוטט במקורות אחרים.

זמנו ומוצאו

מדרש זה עוסק בחמשת חומשי התורה, ומיוחס לאמורא הארצישראלי רבי תנחומא בר אבא, שהרבה מאמרותיו מופיעות במדרש. רובו של המדרש נכתב בעברית, אך בנוסף קיים במדרש שימוש בארמית גלילית, ביוונית ובלטינית. מדרש זה הגיע לכלל גיבוש במחצית הראשונה של המאה ה-9 לספירה. כמדרש שמקורו בארץ ישראל מבוסס מדרש תנחומא על סדר קריאת התורה התלת שנתי שרווח בארץ ישראל. החלוקה המצויה במדרש לפרשות השבוע לפי מחזור הקריאה החד-שנתי שרווח בבבל היא מאוחרת ואיננה מקורית.

החוקר פרופ' חננאל מאק בספרו "מדרש האגדה" מצביע על כך שעל אף שמדרש תנחומא הוא מדרש ארץ-ישראלי, הרי שחדרו אליו גם קטעי מדרש בבליים. כך למשל במדרש תנחומא לפרשת נח משולבים קטעים מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, שהוא ספר שנתחבר בבבל בתחילת תקופת הגאונים. כמו כן מצויים במדרש תנחומא קטעים ממדרשים קדומים כמו פרקי דרבי אליעזר ומכילתא דרבי ישמעאל.

קיימת מחלוקת מסועפת בין החוקרים השונים לגבי מקורותיו של הקובץ ולגבי היחס בין "התנחומא" ל"ילמדנו":

  • לדעת יום-טוב ליפמן צונץ, תנחומא וילמדנו הם שני שמות לחיבור אחד. חלק מהמצטטים קראו לו על שם הפתיחה בשאלה "ילמדנו רבינו" וחלק קראו לו על שם דרשת רבי תנחומא. החיבור נוצר במאה התשיעית ביוון או בדרום איטליה.
  • לדעת שלמה בובר, היו במקור שלושה ספרים שכונו בשם "תנחומא". חיבור אחד שצוטט גם בשם ילמדנו - אבד במשך השנים, חיבור שצוטט בשם תנחומא – הוא מה שמכונה היום "תנחומא בובר", וחיבור מאוחר יותר שנערך לאחר עריכת התלמוד הבבלי – הוא תנחומא הנדפס. לטענתו, מהדורת "תנחומא-בובר" היא החיבור המדרשי על פרשיות התורה המקורי ביותר וכל מדרשי האמוראים שאבו ממנו.
  • לטענת אפשטיין, היה קיים חיבור קדום בשם "ילמדנו" שהיה מדרש שלם וערוך כבר במאה החמישית. מהדורות "תנחומא" היא ליקוטים מה"ילמדנו" הקדום בתוספת מקורות מחיבורים שונים. מדרש "תנחומא" שהתפתח מה"ילמדנו" הועתק שוב ושוב עם שינויים והוספות על ידי הדרשנים במהלך הדורות.
  • לדעת מרמורשטיין[1], ה"ילמדנו" אינו חיבור קדום, אלא אוסף של דרשות מהמאה השביעית או השמינית.
  • לפי חנוך אלבק, היו במקור שני חיבורים שונים האחד כונה "תנחומא" והשני "ילמדנו". שניהם שאבו ממקורות דומים ולכן יש ביניהם הקבלות רבות, חיבורים אלו הם בני אותו הזמן.

מלבד הדעות שהוצגו לעיל, קיימות גישות נוספות לתאריך היווצרותו של המדרש, כאלה שמקדימות אותו למאה ה-7 בא"י, וכאלה שמאחרות אותו אל מעבר למאה ה-9.

מבנה

המדרש, בדומה לרוב מדרשי האגדה, עוקב אחר הסדר של פרשות התורה, ומחולק לפרשות במקביל לפרשות השבוע. מדרש תנחומא נקרא גם בשם "מדרש ילמדנו", בשל פתיחת השאילתות בביטוי "יְלַמְדֵנוּ רבנו". המדרשים בנויים במבנה קבוע ובו ארבעה חלקים:

  1. פסוק - לא בהכרח.
  2. שאלה הלכתית. לשאלה פתיחות שונות: "ילמדינו רבינו", "אדם מישראל..", "הלכה".
  3. תשובה הלכתית.
  4. מעבר לדברי אגדה.

השאלות ההלכתיות נראות טריוויאליות, ולא סביר לומר שהן נשאלו בפועל. בנוסף, הרבה שאלות מסתמכות על התשובה. לכן נראה כי מדובר בשאלות פיקטיביות, שהדרשן עצמו שאלן, או שהדרשן "השתיל" תלמיד שלו שישאל את השאלה כפתיחה לדרשה.

השפעת המדרש

פרופ' מאק עמד על כך שמדרש תנחומא, בניגוד לבראשית רבה, נכתב בפירוט וביחידות ארוכות. כמו כן הבחין פרופ' מאק שלעומת מדרש בראשית רבה הרי שמדרש תנחומא השפיע רבות, מבחינת תוכנו וצורתו הספרותית, על מדרשים מאוחרים ממנו. חלקם השני של המדרשים שמות רבה ובמדבר רבה ומדרש דברים רבה כולו מושפעים רבות ממדרש תנחומא.

על פי חקר פירושי רש"י, מדרש תנחומא היה אחד הטקסטים שהיו מונחים לנגד עיניו כאשר כתב את פירושיו למקרא, והוא מצטט ממנו או מתבסס עליו בפירושיו.

קישורים חיצוניים

מהדורות של מדרש תנחומא
תנחומא בובר

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30787279מדרש תנחומא