לוע הר געש

לוע הוא שקע שנוצר בהר געש כתוצאה מפעילות געשית. שקע זה הוא קצהו העליון של צינור הזנה, דרכו נפלטת מאגמה אל פני השטח. צורתו כאגן מעוגל נובעת מחלל שנותר לאחר שהמאגמה שזרמה דרכו נפלטה או חזרה וירדה אל תא המאגמה. מסביב לשקע מצטבר חומר געשי שנפלט בעת ההתפרצות, ובמקרים רבים הוא נערם בצורת חרוט מסביב ללוע.

היווצרות

במהלך התפרצות געשית נוצר לחץ גבוה בתוך תא מאגמה, ממנו נפלטים אל פני השטח מאגמה, גזים, אדי מים ושברים מסלעים מקומיים שהועפו בלחץ ההתפרצות. חלק מן החומר הנפלט נושר בחזרה כפתיתי אפר געשי או כלבה שהתקררה והתקשתה כאשר באה במגע עם האוויר. לבה קרושה זו יוצרת זכוכית געשית וסלעי בזלת וסקורה, הנצברים מסביב לצינור ההזנה. ככל שהלבה צמיגה יותר, כן יהיה החרוט תלול יותר. שטחו ועומקו של הלוע משתנים מהר געש למשנהו ומהתפרצות אחת לשנייה.

חמישה סוגים של לועות געשיים נוצרים בשלבים שונים של ההתפרצות:

לוע התפוצצות – התפרצות המתפוצצת בעוצמה דוחפת מאגמה צמיגה ואת החומר הסלעי העומד בדרכה כלפי מעלה ומותירה חלל במעלה צינור ההזנה. לוע התפוצצות שקוטרו גדול מקילומטר נקרא קלדרת התפוצצות.
לוע שקיעה – בשוך ההתפרצות פוחת הלחץ ומאגמה נוזלית זורמת בחזרה אל תא המאגמה, כאשר חלק ממנה מתקרר במורד הצינור ונוצר פקק געשי. ככל שהמאגמה נוזלית כן רבה השקיעה ונוצר לוע עמוק.
לוע התפוצצות משני, מאר – שקע מעוגל הנוצר במהלך התפרצות פריאטית כאשר מאגמה לוהטת באה במגע עם מים (מי תהום, אגם, קרחון) ונוצר קיטור דחוס בלחץ גבוה היוצר התפוצצות. מארים נמצאים לרוב במורדות הר הגעש או בסביבתו הקרובה.
לוע פליטת גזים, דיאטרם – סוג זה של לוע געשי נוצר בעיקר בשל פליטת גזים, אם כי עשויה להיפלט דרכו כמות קטנה של מאגמה. לוע זה דומה למשפך אנכי עמוק, ולאחר ההתפרצות הוא מתמלא בשברי סלעים היוצרים ברקציה. קימברליט מכיל יהלומים הוא סוג של דיאטרם.
לוע התמוטטות, קלדרה – התפרצויות עזות במיוחד מרוקנות במידה רבה את תא המאגמה. שפוכת כבדה של סלעים מצטברת בשולי הר הגעש וגורמת להתמוטטות דפנות הלוע פנימה. קלדרה שונה באופן עקרוני מהתמוטטות של שפת לוע עקב רעידת אדמה, סחיפה או כוחות בליה, והמאפיין העיקרי שלה היא קריסה של תקרת תא המאגמה למטה אל התא.

אגמי לוע וג'ובות

לאחר הפסקה בפעילות הגעשית, לועות רבים מתמלאים במי גשמים שאין להם אפשרות להתנקז, ונוצרים בהם אגמים הנקראים אגמי לוע. אגם מסוג זה הוא הקלדרה של אגם טובה שבסומטרה: התפרצות-על שהתרחשה בו לפני כ-75,000 שנה מוטטה את דפנות הלוע. מי גשמים הציפו את הקלדרה והקיפו את שברי ההתמוטטות, שהפכו לאי הניצב במרכז.

בישראל

בצפון רמת הגולן מצויה בריכת רם – הנחשבת ללוע מסוג מאר^[1] שנוצר בו אגם מהיקוות מי גשמים.
ברמת הגולן מצויות גם הג'ובות – שם מקומי לשקעי לוע, שחלקם קארסטי והם נוצרו בעקבות המסה של סלעי גיר, ואחרים - מארים או דיאטרמים. הידועים בהם: הג'ובה הגדולה ביער אודם וחלונות שמיר במורדות המערביים של רמת הגולן, מול קיבוץ שמיר.