מלט
המילה מלט משמשת לתאר אבקת צמנט או תערובת של חול, אבקת צמנט ומים; לאחר יישומו הוא מתקשה והופך לקשיח. למלט שני שימושים:
- מלט רביגה הוא חומר המשמש בבנייה למילוי הרווחים שבין הלבנים ולהדבקת הלבנים זו לזו.
- מלט הטיח הוא חומר המשמש לכיסוי פני הקירות ותקרות, להסתרת פגמים בבניה, ולהגנת המבנה מפני מפגעים סביבתיים. בנוסף, מלט הטיח עשוי לשמש לשיפור הבידוד התרמי והאקוסטי.
המלט העתיק ביותר עליו ידוע לנו נוצר במצרים העתיקה והיה תערובת רכה של גבס וחול.
מלט המבוסס על סיד היה נפוץ ביותר עד לפיתוח צמנט פורטלנד. קיימים שרידים ארכאולוגים של שימוש במלט רביגה וטיח המבוססים על סיד כבר מהאלף ה-4 לפנה"ס. הסיד הכבוי עביד למדי וקל לשימוש. כאשר הסיד הוא חומר המליטה היחיד במלט, ההתקשרות נעשית על ידי יבוש. במשך הזמן הסיד מגיב עם הפחמן הדו-חמצני שבאוויר והופך שוב ל-, תוך שחרור מים.
במלט סיד מעורב בחומר פוצולני השתמשו ברחבי העולם העתיק כולו, בעיקר באימפריה הרומית, באירופה ואפריקה. מלט כזה עובר התקשרות בתגובה כימית בין הסיד לחומר הפוצלני, ולכן אינו זקוק למגע עם האוויר על מנת להתקשר ולהתחזק. למעשה מלט כזה זקוק ללחות על מנת להתקשר ולהתחזק. מרבית המבנים ההיסטוריים בהם נעשה שימוש במלט כזה שרדו מכיוון שנבנו בתקופה חמה ולחה. כיום עדיין משתמשים במלט סיד מעורב בחומרים פוצלנים בפרויקטים לשימור ושיחזור מבנים היסטוריים.
מלט מודרני מכיל צמנט פורטלנד כדי לאפשר לו התקשרות מהירה וחוזק מוקדם גבוה. יש הנוהגים להוסיף סיד למלט על מנת לשפר את עבידותו, אבל תוספת זו מחלישה את המלט וחושפת אותו לסכנה של סדיקה עקב הצטמקות. שימוש בסיד בתערובת המלט אסור בטיח חוץ, קרוב לים על פי התקן הישראלי, וזאת על מנת להגן על המבנה טוב יותר מפני חדירה של מלח.
מלט הוא המרכיב המקשר בייצור בטון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| בטון | ||
|---|---|---|
| סוגים | בטון רזה • מלט • בטון מצטופף מעצמו • בטון מובא • בטון שקוף למחצה • בטונייר | |
| שימוש | בטון מזוין • בטון דרוך • יציקת בטון • חגורת בטון • בטון מוטבע | |
| מרכיבים | צמנט • צמנט פורטלנד • סיד • חול • אגרגט • פלדה | |
| ייצור | מפעל בטון • מערבל בטון • משאבת בטון • טפסנות בטון | |