יחסי בולגריה–הוותיקן
| יחסי בולגריה – קריית הוותיקן | |
|---|---|
|
|
| |
| בולגריה | קריית הוותיקן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 110,879 | 0.49 |
| אוכלוסייה | |
| 6,739,576 | 499 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 101,584 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 15,073 | |
| משטר | |
| רפובליקה פרלמנטרית | מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרת |
יחסי בולגריה–הוותיקן כוננו רשמית בשנת 1990, זמן קצר לאחר נפילת הממשלה הקומוניסטית הבולגרית. מאז, בולגריה והכס ה"קדוש" חוו עלייה ביחסים, כאשר האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר במדינה ב-2002, ולאחרונה ביקורים של מזכיר המדינה אנג'לו סודאנו (2005) ופייטרו פארולין (2016).
היסטוריה
לשתי המדינות היו היסטורית יחסים רחוקים עקב הפיצול בין הכנסייה הרומית-קתולית והכנסייה האורתודוקסית המזרחית. במהלך ימי הביניים, הקשר בין בולגריה למדינת האפיפיור (שהכס ה"קדוש" הוא יורש רשמי שלה) היה מוגבל. בשנת 1925, אנג'לו רונקאלי נשלח לממלכת בולגריה כמבקר אפוסטולי על ידי האפיפיור פיוס ה-11, לפני שמונה לנונציו אפוסטולי במדינה ב-1931. מעולם לא התקיימו יחסים דיפלומטיים רשמיים בין הממלכה הבולגרית לכס ה"קדוש", אך הממשלה הכירה בשתיקה בנוכחותו ובעבודתו של הכס ה"קדוש" במדינה. בפברואר 1949 הסיר משרד החוץ של הרפובליקה העממית הבולגרית כל הכרה חוקית בכס ה"קדוש".[1]
זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, המפלגה הקומוניסטית של בולגריה הפגינה תחילה חסד כלפי ארגונים קתוליים במדינה לפני החתימה על הסכם השלום של פריז כדי להפגין את ערכיה הדמוקרטיים בפני בעלות הברית המערביות. אך לאחר החתימה החלה הממשלה החדשה לדחות את הארגונים הקתוליים, והצדיקה זאת בטענה שהכנסייה הקתולית בבולגריה תמכה באופוזיציה אנטי-דמוקרטית ריאקציונרית. בוועידה אורתודוקסית במוסקבה, ביולי 1948, הם האשימו את הכס ה"קדוש" הרומי בתמיכה בפשיזם האיטלקי וקראו לבטל קונקורדטים עם הכנסייה הקתולית. במכתב לשר החוץ של הוותיקן הכריז שר החוץ ואסיל קולארוב כי בולגריה אינה מכירה עוד בכס ה"קדוש" וכי לנציגות שלה אין מעמד חוקי.[2]
היחסים בין הכס ה"קדוש" לבולגריה היו מתוחים בעידן הקומוניסטי, אם כי אגוסטינו קסרולי פעל לשמירה על היחסים עם כמה ממדינות הגוש המזרחי. היחסים ביניהם החלו להתחמם בשנות ה-80 עד להתמוטטות הקומוניזם, כאשר הרפובליקה החדשה של בולגריה שהוקמה ביקשה לכונן מחדש את היחסים הדיפלומטיים עם הכס ה"קדוש" בדצמבר 1990.[1] משרד החוץ הבולגרי העניק לכנסייה הקתולית בבולגריה זכויות שוות על פי החוק ב-1989, כחלק מתהליך הדמוקרטיזציה. הכנסייה הקתולית עדיין התמודדה עם כמה אתגרים בבולגריה הפוסט-קומוניסטית, אבל ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-2002 והמאמצים שנעשו על ידי הצאר לשעבר של בולגריה, סימאון סקסקובורגותסקי, סייעו לשפר את מצבם של הקתולים במדינה.[2]
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Pavlova, Ekatarina (July 2, 2016). 25 Years of Diplomatic Relations Between Bulgaria and the Holy See. Diplomatic Spectrum. Retrieved March 18, 2017.
- ^ 2.0 2.1 Leuștean, Lucian (2014). Eastern Christianity and Politics in the Twenty-First Century.
יחסי בולגריה–הוותיקן35143498Q30595112