המחנה הציוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המחנה הציוני
מדינה ישראלישראל ישראל
מנהיגים יצחק הרצוג, אבי גבאי, ציפי לבני
תקופת הפעילות 10 בדצמבר 20141 בינואר 2019 (4 שנים)
אפיון רשימת שמאל-מרכז
אידאולוגיות שתי מדינות לשני עמים, סוציאל-דמוקרטיה, פרוגרסיביזם
כנסות הכנסת העשרים
אותיות אמת
שיא כוחה 24 מושבים בכנסת העשרים
נוצרה מתוך העבודה, התנועה, התנועה הירוקה
התמזגה לתוך התפרקה למרכיביה
מטה יגאל אלון 56 תל אביב
מיקום במפה הפוליטית מרכז-שמאל
צבעים רשמיים כחול, אדום
hamahanehazioni.co.il

המחנה הציוני הייתה רשימה וסיעה משותפת למפלגת העבודה בראשות יצחק הרצוג, ומאוחר יותר אבי גבאי ומפלגת התנועה בראשות ציפי לבני. הרשימה הוקמה בדצמבר 2014, על ידי יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג ויו"ר מפלגת התנועה ציפי לבני לשם ריצה משותפת בבחירות לכנסת ה-20 במרץ 2015, ואליהם הצטרפה מפלגת התנועה הירוקה.

ב־1 בינואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיע יושב ראש מפלגת העבודה אבי גבאי, על פירוק המחנה הציוני, ובהמשך אותו יום אושרה ההתפלגות על ידי ועדת הכנסת.

היסטוריה

במסגרת הבחירות לכנסת ה-20, הרשימה המשותפת כללה את לבני ומועמדים מטעמה במקומות השני, השמיני, ה-16, ה-21, ה-24 וה-25 (מקום שהוקצה על ידי לבני ליו"ר מפלגת התנועה הירוקה). שאר המקומות הוקצו למועמדים מטעם מפלגת העבודה. במסגרת מסע הבחירות הציגה הרשימה הצעת ממשלה חלופית מטעמה, הכוללת את הרצוג ולבני ברוטציה כראשי הממשלה, פרופ' מנואל טרכטנברג כשר האוצר ואת האלוף (במיל') עמוס ידלין (מבלי שיכלל ברשימה) כשר הביטחון.[1][2][3]

ב-16 במרץ 2015, פחות מיממה לפני הבחירות, הודיעה לבני כי היא מוותרת על הרוטציה עם הרצוג, אם הדבר יהווה מכשול להקמת ממשלה בראשותו.[4]

הרשימה זכתה ב-24 מנדטים בבחירות לכנסת ה-20 והייתה לסיעה השנייה בגודלה בכנסת.

לאחר הבחירות

ב-9 בפברואר 2016 הודיע חבר הכנסת עמיר פרץ על מעברו מן התנועה חזרה למפלגת העבודה;[5] למרות מעברו לעבודה המשיך המימון השוטף בגינו להתקבל על ידי התנועה.

ב-4 ביולי 2017 התקיים הסבב הראשון בבחירות לראשות מפלגת העבודה. אבי גבאי ועמיר פרץ העפילו לסבב השני[6], ואילו היו"ר המכהן יצחק הרצוג הודח מראשות המפלגה וגם מראשות המחנה הציוני[7]. ב-11 ביולי 2017 התקיים הסבב השני בבחירות לראשות מפלגת העבודה. בבחירות ניצח אבי גבאי והתמנה ליו"ר מפלגת העבודה[8].

בעקבות מינויו של יצחק הרצוג ליו"ר הסוכנות היהודית באמצע 2018, החליט גבאי על מינויה של ציפי לבני לראש האופוזיציה בכנסת[9].

ב-1 בינואר 2019 הודיע יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי על פירוק השותפות עם מפלגת התנועה.[10] בהמשך אותו יום אישרה ועדת הכנסת את הפילוג[11], תוך כדי ציון שסיעת העבודה מונה 18 מנדטים וסיעת התנועה 6 מנדטים; הפיצול בוצע בהתאם להסכם המקורי בין המפלגות, והמנדט של עמיר פרץ נשאר בסיעת התנועה.

נציגי המחנה הציוני בכנסת

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-20 (2015) 24 מנדטים

רשימת המועמדים המלאה לכנסת ה-20

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרופסור מנואל טרכטנברג מצטרף ל'המחנה הציוני': "מיועד לתפקיד שר האוצר" באתר כיכר השבת, 31 בדצמבר 2014
  2. ^ נועם דביר, המועמד לתפקיד שר הביטחון: ידלין ב"מחנה הציוני", באתר ynet, 19 בינואר 2015
  3. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, ידלין לא ישובץ ברשימת המחנה הציוני; בכיר בעבודה: הוא מועמד כמעט פיקטיבי, באתר הארץ, 24 בינואר 2015
  4. ^ מורן אזולאי, ציפי לבני ויתרה על הרוטציה, באתר ynet, 16 במרץ 2015
  5. ^ ציון נאנוס, ‏בפעם השלישית: עמיר פרץ חוזר למפלגת העבודה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בפברואר 2016‏.
  6. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, הבחירות לראשות העבודה: עמיר פרץ ואבי גבאי עלו לסיבוב השני, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2017
  7. ^ טל שלו‏, הרצוג הודח: "חברי המפלגה אמרו את דברם; מכבד את הכרעתם", באתר וואלה!‏, 05 ביולי 2017
  8. ^ סנסציה במפלגת העבודה: אבי גבאי ניצח, באתר "סרוגים", 10 ביולי 2017
  9. ^ גבאי החליט: ח"כ ציפי לבני היא יו"ר האופוזיציה הבאה, באתר גלובס, 23 ביולי 2018
  10. ^ מורן אזולאי, גבאי הדהים את לבני: מפרק את המחנה הציוני, באתר ynet, 1 בינואר 2019.
  11. ^ מערכת ישראל היום, ‏ועדת הכנסת אישרה את פילוג סיעת קדימה, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2012
  12. ^ הודעות הכנסת, ח"כ אראל מרגלית התפטר מהכנסת, באתר הכנסת, ‏4 באוקטובר 2017, י"ד בתשרי תשע"ח
  13. ^ חזקי ברוך, אם ל-2 מיקנעם: פדידה תחליף את מרגלית, באתר ערוץ 7, 3 באוקטובר 2017


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34483546המחנה הציוני