יחסי בולגריה–רוסיה
| יחסי בולגריה–רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| בולגריה | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 110,879 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 6,743,123 | 144,542,549 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 101,584 | 2,021,421 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 15,065 | 13,985 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי בולגריה–רוסיה הם היחסים הדיפלומטיים בין מדינות הרפובליקה הבולגרית והפדרציה הרוסית.
לבולגריה יש שגרירות במוסקבה ושלוש קונסוליות כלליות בסנקט פטרבורג, נובוסיבירסק ויקטרינבורג. לרוסיה יש שגרירות בסופיה וקונסוליות כלליות ברוסה ווארנה.
שתי המדינות הן מדינות סלאביות, ומקושרות זו לזו על ידי תרבות נוצרית אורתודוקסית משותפת. בולגריה הייתה בעלת ברית של ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה, ומקיימת מערכות יחסים טובות עם רוסיה. עם זאת, בעקבות צער על פרויקטים בתחום האנרגיה שכלל את צינור הזרם הדרומי שבוטל והפרויקט המוקפא של תחנת הכוח הגרעינית בלן, כמו גם סיפוח חצי האי קרים בשנת 2014 על ידי רוסיה, היחסים הידרדרו.
היסטוריה
היחסים הרשמיים בין המדינות כוננו ב-7 ביולי 1879.
יחסים מוקדמים
אזרחי רוסיה ובולגריה המודרנית היו בקשר במשך מאות שנים.[1] מקורו של האלף-בית הקירילי במאה ה-9, והוא התקבל לימים על ידי המדינות הסלאביות האורתודוקסיות כאלף-בית הרגיל. לשני העמים הייתה המסורת לקרוא למלכים צארים, מילה סלאבית לקיסר. רוסיה עזרה לבולגריה להשיג ריבונות מהאימפריה העות'מאנית. הבולגרים הקימו אז את כנסייה אורתודוקסית בסופיה על שם הקדוש הרוסי אלכסנדר נבסקי לכבוד החיילים הרוסים שעזרו לבולגריה באותה מלחמה.
המאה ה-20
במלחמת העולם השנייה בולגריה בתחילה חברה למדינות הציר,[2] אך כאשר הסובייטים פלשו לבלקן, בולגריה הצטרפה לצד הסובייטי.[3] הצבא האדום הסובייטי גיבה את ההפיכה הבולגרית בשנת 1944 שהעלתה לשלטון את הקומוניסטים. בשנים 1945–1948 התבצרה המדינה בתחום ההשפעה הסובייטי בשליטת המפלגה הקומוניסטית הבולגרית (BCP) שפיקחה על תוכנית סטליניזציה בסוף שנות הארבעים והחמישים,[4] והצטרפה לברית ורשה בשנת 1955. הדיכוי הפוליטי היה נרחב. בולגריה נעשתה תלויה מאוד בחסות סובייטית. הסיוע הטכני והפיננסי הסובייטי איפשר לה להשתקם במהירות. ברית המועצות סיפקה לבולגריה אנרגיה ושוק לסחורותיה.[5] גם בולגריה קיבלו סיוע צבאי בהיקף גדול מברית המועצות, בשווי 16.7 מיליארד דולר בין 1946 ל-1990[6] בולגריה נותרה חלק מהגוש הסובייטי עד 1989, אז החל ה-BCP להתרחק מברית המועצות. הבחירות הראשונות הכלל מפלגתיות נערכו בשנת 1990 וה-BCP איבדה את השלטון בבחירות בשנה שלאחר מכן.
גיאורגי איבנוב, קצין צבא בולגרי היה הבולגרי הראשון שהגיע לחלל החיצון עם החללית סויוז 33 יחד עם הקוסמונאוט הסובייטי ניקולאי רוקאבישניקוב. מדענים בולגרים היו מעורבים בהכנות לטיסה. במהלך עידן זה הובלה בולגריה על ידי טודור ז'יבקוב, ידידו הקרוב של ניקיטה חרושצ'וב.
אחרי 1989
לאחר נפילת הקומוניזם בשנת 1989 נכנסו יחסי בולגריה–רוסיה לשלב חדש. היחסים הושפעו מהנטייה הפוליטית של המפלגה בשלטון. השמאל תמך ביחסים קרובים יותר מהימין. ניסיונות ההתערבות הרוסיים נמשכו לאחר קריסת ברית המועצות. זה הביא לגירושם של שני דיפלומטים רוסים במהלך ממשלת ה- UDF (СДС) במרץ 2001, כאשר איוואן קוסטוב, אז ראש ממשלת בולגריה, נודע לניסיונות להפיל את הממשלה הבולגרית על ידי סוכנים רוסים בממשלת בולגריה, רק חמישה חודשים לפני מועד הסיום הלגיטימי של הקדנציה הממשלתית.[7] היחסים בין שתי המדינות נותרו מתונים למרות השתלבות בולגריה עם מערב אירופה וארצות הברית. בולגריה הצטרפה לנאט"ו בשנת 2004, ואל האיחוד האירופי בשנת 2007.
נשיא בולגריה מאוחר יותר, גאורגי פרבאנוב ממפלגת BSP, חיפש שיתוף פעולה באנרגיה בתוכנית שהוא כינה "גרנד סלאם".[8][9] אף על פי שהצליח להשיג שני מנדטים, היה במידה רבה חסר תמיכה ציבורית. מאוחר יותר תוקנו מרבית ההסכמים, כשניתן היה סיכוי לפרויקטים מוצלחים, תוך הפסקת מאמצים לא מוצלחים, כמו NPP Belene, שהופסק בגלל אופיו הבלתי רווחי של הפרויקט עבור הצד הבולגרי. לכך התנגד ראש הממשלה לשעבר ומנהיג ה-PES הנוכחי סרגיי סטאנישב, שהבטיח להחליף את ממשלת הימין של בויקו בוריסוב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Bulgaria - Language, Culture and Etiquette". www.commisceo-global.com. נבדק ב-2019-04-11.
- ^ "Bulgaria joins the Axis". HISTORY (באנגלית). נבדק ב-2019-04-11.
- ^ "The Balkans in WWII". dmorgan.web.wesleyan.edu. נבדק ב-2019-04-11.
- ^ David Walker & Daniel Gray, "Bulgaria, People's Republic of" in The A to Z of Marxism (Scarecrow Press, 2009), pp. 36-39.
- ^ Bulent Gokay, Eastern Europe Since 1970: Decline of Socialism to Post-Communist Transition (Routledge, 2001), p. 19.
- ^ Deborah Sanders, Maritime Power in the Black Sea (Routledge, 2014), p. 176.
- ^ Nikolai Slatinski, National security: aspects, analyses, alternatives, Sofia. 2004 // (בבולגרית) Николай Слатински, “Националната сигурност – аспекти, анализи, алтернативи (doc)”, София, Издателство “Българска книжница”, 2004, p.119
- ^ We succeed in making the Grand Slam said Parvanov // (בבולגרית) Постигнахме Голям шлем, обяви Първанов. news.bg, 18.01.2008
- ^ "the so-called "Grand Slam" (three major Bulgarian-Russian energy projects agreed in January 2008 between him and then Russian President Vladimir Putin) has failed to materialize", Bulgaria's Outgoing President Pledges to Help Parties Unite, novinite.com, 17 January 2012
33573798יחסי בולגריה–רוסיה