תל ינעם
 |
תל ינעם הידוע בערבית כתל א-נעם הוא תל הנמצא בשדותיו המזרחיים של המושבה יבנאל, שבמזרח הגליל העליון. התל מזוהה עם יבנאל המקראית המוזכרת בספר יהושע כעיר גבול דרומית בנחלתו של שבט נפתלי. בעבר נקשר האתר עם ינועם הנזכרת במקורות מצריים מימי הממלכה החדשה במצרים העתיקה. על אף שנמצאו באתר שרידים מאותה התקופה, נראה שיש למצוא את ינועם באזור הבשן. האתר כולל תל עגול קטן שקוטרו 85 מטר ומשרידי יישוב המשתרעים על גבי טרסות מסביב לתל, עד 100 מטר מצפון ו50 מטר מדרום. התל היה גדול יותר בעבר, אך קטן בעקבות עבודה חקלאית ובליה טבעית של הקרקע. התל עומד בגובה 7 מטר מעל הטרסות שמסביבו ובגובה 12 מטר מעל בקעת יבנאל המקיפה אותו. התל היה מיושב בתקופה הנאוליתית, התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה, תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה הרומית והתקופה הביזנטית.
האתר נסקר במאה ה-18 לספירה על ידי צוות של הקרן לחקר ארץ ישראל. באותה התקופה סקר את האתר אאפלי סריסלו ואף חפר במספר מקומות. את האתר סקרו יוחנן אהרוני ורות עמירן מ-1975 נערכו באתר חפירות מטעם אוניברסיטת טקסס בראשות הרולד לייבוביץ. החפירות התמקדו בתל ובאתר של יישוב המצוי 50 מטר מערבה. בחודש מרס 2016 נערכה חפירת הצלה במדרון הדרומי של התל לקראת בנייתו של בית פרטי. החפירה נערכה מטעם רשות העתיקות ונוהלה על ידי אדווין ק"מ ואן דן ברינק בה נתגלו תגליות חדשות באשר לרצף ההתיישבות באתר.
תולדות האתר
שכבות היישוב בתקופה הנאוליתית ומן התקופה הכלקוליתית לא נחפרו, אך כן נמצאו באתר כלי חרס וכלי אבן מן התקופות הללו.
תקופת הברונזה
בחפירה שנערכה באתר הנמצא 50 מטר מערב לתל, על גבי הטרסות, נמצאו שרידי בניה ובהם מכלול עשיר של כלים. הוא כלל בין השאר כלים המאופיינים לתקופת הברונזה הקדומה I (בין 3300-3000 לפנה"ס). במכלול נמצא פסל נדיר של ראש שור. עדויות עמומות לקיום יישוב בתקופת הברונזה התיכונה IIב (1750-1550 לפנה"ס) כוללות צלמית נחושת הדומה לצלמית שנמצאה בגבל שבלבנון וגם צלמית של אלה עשויה אלקטרום. מתקופת הברונזה המאוחרת I (בין 1400–1550) נמצאו מספר חרסים בודדים בשטח מצומצם. בתקופת הברונזה המאוחרת II (בין 1400-1200 לפנה"ס) התקיים באתר יישוב גדול. המבנה המרכזי של תקופה זו היה כנראה מבנה של מושל מקומי. במבנה זה נחפרו לפחות שמונה חדרים שכללו בין השאר חדרי מחסן. נראה שלמבנה אגף חדרים נוסף שלא נחשף בחפירות. בחדרים נמצאו מכלולים מגוונים. בין הממצאים חותמי גליל מהסוג הנפוץ בממלכת מיתני (צפון סוריה של היום), תליון שוהם, חרוזים עושים חרס, פיאנס וזכוכית, קערה כחולה ממצרים ולהב של מחרשה עשוי ברונזה. באחד החדרים, אשר שימש ככל הנראה למטרה תעשייתית, נמצאו כבשנים בהם טיפות ברזל ותחמוצת עם שיעור של 9% ברזל, ללא עקבות של מתכות אחרות כגון נחושת או ברונזה. הדבר מעיד לדעת החוקרים על אחת העדויות הקדומות ביותר של התכת ברזל בארץ ישראל. מסביב למבנה הגדול השתרע יישוב צפוף ומספר מבנים נחשפו. היישוב חרב בסוף תקופת הברונזה בשריפה שהשאירה במבנה המרכזי שכבת עפר של 50 ס"מ.
תקופת הברזל
זמן קצר לאחר חורבן היישוב מתקופת הברונזה המאוחרת, הוקם יישוב בתחילת תקופת הברזל I (בין 1200-1000 לפנה"ס) שהתקיים לאורך כל התקופה. היישוב היה צפוף ובתיו היו בנויים על גבי חורבות היישוב הקודם כשבחלק מהמקומות תוכנית המבנים החדשים לקוחה מן המבנה החרב עליו הם יושבים. היישוב המשיך להתקיים במאה ה-9. מן התקופה הזאת נמצאו ממצאים מגוונים הכוללים בית בד להפקת שמן זית, סכין ייחודית, שלהבה עשוי ברזל, ידיתה עשויה עצם ומסמרותיה ברונזה. נתגלו גם חותם עשוי אבן שחורה שעליו חרוטים דמותם של שני בעלי חיים בעלי קרניים הניצבים זה מול זה כשעל כל אחד רוכב אדם. לא נתגלו שרידים מן התקופות המאוחרות יותר של תקופת הברזל, פרט לכמות רבה של חרסים מתקופת השלטון האשורי בצפון הארץ, שאף אחד מהם לא נמצא באתרו. סוברים החופרים באתר כי בוני היישוב מהתקופה הפרסית פלסו את השרידים המאוחרים של תקופת הברזל ובפרט תקופת השלטון האשורי.
התקופה הפרסית
בתקופה הפרסית התקיים באתר יישוב גדול ונחשפו בחפירה מבנים רבים. אחד המבנים שנתגלו נחשף בחלקו ועובי קירותיו מגיע למטר אחד. מבנה נוסף נמצא צפונית למבנה זה ובו גרם מדרגות המרוצפות בחלוקים. בין הממצאים מהתקופה הפרסית ניתן למצוא כלים יוונים כגון פך מאנטוליה וחרסים מחבל אטיקה.
תקופות מאוחרות
לאחר התקופה הפרסית היה התל נטוש ונושב שוב על פי הממצאים בתקופה הרומית המאוחרת (132-124 לספירה). פרט למבנה גדול אחד, כל שאר המבנים שנחשפו היו מבנים קטנים בעלי שני חדרים. מבנה מטויח בעל שש מדרגות זוהה כמקווה, אשר נבנה וקטע שכבות יישוב קודמות. בעזרת תיארוך פחמן-14 נקבע זמנו של המקווה למאה ה-6 לספירה, התקופה הביזנטית. על אף שנמצא באתר מקווה, לא נמצא באתר בית כנסת. המבנה המאוחר ביותר באתר נמצא קרוב לפני הקרקע אך לא ניתן לקבוע את זמנו.
באתר נמצאו מספר כלים מהתקופה המוסלמית הקדומה המתוארכים לתקופה שמיד לאחר הכיבוש, במאה ה-7 לספירה. בנוסף נמצאו כלים מהמאות ה-14 וה-15, מהתקופה הממלוכית.
לקריאה נוספת
- הרולד לייבוביץ, "ינעם, תל", מתוך; מתוך; אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כרך 2, עמ. 583-585
- דווין ואן דן ברינק, יבנאל, תל ינעם, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות, גיליון 129 לשנת 2017
30004210תל ינעם