ביריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביריה
Moshavbirya.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
גובה ממוצע[1] ‎812 מטר
תאריך ייסוד 1945
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 872 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.7% בשנה
(למפת צפת רגילה)
Safed osm.svg
 
ביריה
ביריה
32°58′41″N 35°30′01″E / 32.9779384207016°N 35.5002352151782°E / 32.9779384207016; 35.5002352151782
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10
ביריה מוקפת שלג שבוע לאחר הסופה של דצמבר 2013
מבט לביריה מכיוון צפת

בִּירִיָּה או בִּרְיָהערבית بيريّا) הוא יישוב חילוני-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

בימי בית שני

יישוב יהודי בשם ביריא התקיים בתקופת הבית השני, וגדל עקב חורבן צפת הבצורה על ידי הרומאים, שאחריו עברו חשובי צפת אל ביריא - ובתוכם משמרת יקים ממשמרות הכהונה.[3][דרוש מקור]

בביריא גרו התנא רבי אלעזר איש ביריא והאמוראים אבא ביראה, רבי ירמיה ביראה ועולא ביראה. מאוחר יותר יש עדויות על יישוב יהודי בין המאה ה-12 למאה ה-16. במאה ה-16 התגורר בביריה רבי יוסף קארו וכתב בו את חיבורו "שולחן ערוך". היישוב היהודי במקום חרב ככל הנראה בתחילת המאה ה-17. עד 1948 התקיים בסמוך כפר ערבי בשם "ביריא".[4]

בסמוך ליישוב מצויה מצודת ביריה בה אירעו האירועים המכונים העלייה לביריה שהיוו אבן דרך במאבק בשלטונות המנדט הבריטי לקראת הקמת מדינת ישראל. היישוב בן ימינו מרוחק מספר קילומטרים מן היישוב ההיסטורי. ביישוב קבר המיוחס לבניהו בן יהוידע שהיה מגיבורי דוד.

לפני קום מדינת ישראל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – העלייה לביריה

יש גרסאות שונות לגבי הזמן בו נקנו אדמות ביריה. המקדימים מציינים שהשטח נקנה על ידי יק"א או הברון רוטשילד עוד בשנת 1893 והמאחרים מייחסים את קניית השטח לקרן קיימת לישראל בסביבות 1942. דיון משפטי בשאלת אדמות ביריה שנערך בשנת 1946 הראה על רישום במרשם הקרקעות של 450 דונם בבעלות פיק"א עוד בשנת 1895. ניסיון ראשון ליישב את המקום בפועלים חקלאים נערך בשנת 1922, אך כשל.

בינואר 1945 עלו על הקרקע בביריה חברי המחלקה הדתית של הפלמ"ח, שהורכבה מבוגרי בני עקיבא, כחולייה ראשונה בשרשרת יישובים שנועדו לחבר את צפת לאצבע הגליל. ביריה הוקמה סביב טירה מרכזית במתכונת חומה ומגדל. באותה מסגרת נבנו מצודות רמות נפתלי וחוקוק.

בסוף פברואר 1946 מצאו חיילי הצבא הבריטי סליק סמוך לביריה ועצרו את כל שוכני היישוב. במקומם הוצבו במקום נוטרים ולאחר מכן (ב-5 במרץ) יחידה של הצבא הבריטי. בקשות של היישוב המאורגן לאייש את הטירה באנשים אחרים נענו בשלילה.

כדי לא להחריש על תקדים של הורדת יישוב יהודי, הוחלט בהגנה להעלות יישוב חדש בצמוד לטירה שנמצאה בשליטת הצבא הבריטי. במקום העלייה המסורתית לתל חי בי"א באדר עלו כ-3000 נערים מיישובי הסביבה, בליל גשם, לגבעה סמוכה לטירה, גדרו את המקום, נטו בו אוהלים וכינו את המקום "ביריה ב'". באותו היום אחרי הצהריים, לאחר שרוב שוהי המקום התפזרו, נכנס הצבא הבריטי לפעולה ותוך שימוש בטנקים ובשריוניות גירש את המתיישבים מהמקום. עוד באותו הלילה (הלילה שבין 14-15 במרץ) עלו מאות אנשים מצפת וראש פינה למקום והקימו את "ביריה ג'". בעקבות זאת, פינו הבריטים את הטירה והתירו שהיית עשרים מתיישבים בביריה. ההנחה היא שעוצמת המאבק של היישוב המאורגן על ביריה גרמה לבריטים להבין שלא מדובר בנקודה צבאית אלא ביישוב סביבו יתלכד כל היישוב ולכן נסוגו מהפקעת המקום.

בזמן המאבק, הסתיים משפט שניהלו הערבים נגד הקק"ל לגבי הבעלות על הקרקעות של ביריה, וחלק מהקרקעות של ביריה נמסרו לערבים.

לאחר קום מדינת ישראל

במלחמת העצמאות נפגע היישוב קשות ונהרס. בשנת 1949 הוקם במקום מחנה עולים.

המשפחות ביישוב עוסקות בעיקר במקצועות חופשיים. ילדי היישוב לומדים בבתי ספר בצפת.

בתנועת בני עקיבא נהוג לציין מדי שנה את יום ביריה בי"א באדר בנסיעה לביריה של תלמידי כיתה ח' (שבט הרא"ה) מסניפי בני עקיבא ברחבי הארץ.

לקריאה נוספת

  • ארצות הגליל, ההוצאה לאור של משרד הביטחון, עמודים 801-804.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ארץ הגליל ע' קמו, ד' קלא
  4. ^ מדריך ישראל החדש, כרך 3, עמ' 81