חסידות סאמבור
חסידות סאמבור היא חסידות קטנה שנוסדה בשנת 1878 בעיר סאמבור (Sambir) בגליציה.
מייסד החסידות
האדמו"ר הראשון של החסידות היה רבי אורי הכהן יאלעס (ה'תקצ"ג 1833 - ה'תר"ע 1910). נולד בעיר קומארנו (נקראה קאמארנא) לרב אפרים צבי שהיה תלמיד השרף מסטרליסק, ונקרא על שמו. למד אצל בעל "השואל ומשיב" הרב יוסף שאול נתנזון חברו ללימודים היה הרב יצחק יהודה שמלקיש בעל הבית יצחק. בשנת 1850 נישא, באותה תקופה התקרב לחסידות בעלז ולרבם הרב שלום רוקח מייסד שושלת בעלז, שאמר עליו "אתמול היה לו גילוי אליהו אבל הוא עצמו אינו מודע לכך". נתמנה לרב העיר קומארנו. חתנו היה רבי גדליה מלודמיר.
בשנת ה'תרכ"ד (סביבות 1864) עשרים שנה לאחר פטירת רבי יהודה צבי מסטרטין שהיה ממשיך דרכו של השרף מסטרליסק, נטל על עצמו את עול ההנהגה של החצר החסידית שנותרה בסטרטין. הוא החל בהנהגת החצר החסידית בעיר סאמבור שבגליציה החל משנת ה'תרל"ח (סביבות 1878). אל חצרו שהלכה וגדלה הגיעו גם חסידים שלא השתייכו לחצר זו.
נודע בתרומותיו הרבות לצדקה ופעולות חסד שונות שארגן. כמו כן בחצרו שהו חסידים רבים דרך קבע, כשהוא נוטל על עצמו את פרנסתם.
רבי אורי נפטר בראש חודש אדר שני ה'תר"ע.
מעט מתורתו נדפסה בספר אמרות טהורות (למברג 1910) על ידי אחד מחסידיו.
הדור השני
- חתנו, רבי גדליה גוטליב, משושלת לודמיר, היה אדמו"ר לחסידי חותנו בעיר בוריסלב (אוקראינית: Борислав), שם התגוררו רבים מהם. בשנת תרפ"א היגר לארצות הברית, פתח בית מדרש סאמבור בברונקס שבניו יורק.
- בנו, רבי נחום
- בנו, רבי יהודה צבי מסמבור.
- בנו, רבי שלום מסטרי, שנקרא על שם רבו של אביו רבי שלום רוקח מבעלז.
לאחר פטירת רבי אורי לא רצה בנו רבי שלום ליטול את הנהגת החסידות, אך לאחר הפצרות רבות מאת תלמידיו, ולאחר שרבי מנחם נחום פרידמן מבויאן הורה לו על כך, קיבל עליו את התפקיד וקבע את מרכז החסידות בעיר סטרי שבמחוז סאמבור, שם שימש ברבנות בחיי אביו. בשנת ה'תרפ"ה (1925), הודיע לחסידיו על כוונתו לעלות לארץ ישראל. במענה לשאלתם מי ימלא את תפקידיו, ענה שהם יתחלקו בין שני בניו, הבכור רבי ישעיה אשר יטול את תפקיד האדמו"ר וינהיג את הקהילה רוחנית, ואחיו הצעיר רבי אפרים אליעזר יאלעס יכהן כרב העיר ויעמוד בראשות הישיבה. לאחר חג הפסח אותה השנה, עלה רבי שלום לירושלים, ולאחר חודשים ספורים חלה ונפטר בירושלים, בהלווייתו הספידו הרב יוסף חיים זוננפלד ונקבר בהר הזיתים. חתניו היו רבי ישראל אלימלך מזברוב ואחיינו רבי אורי אהרן בן גיסו רבי גדליה גוטליב.
הדור השלישי
בניו של רבי שלום:
- רבי ישעיהו אשר (תרנ"ג-ב' בטבת תש"ד) היה חתנו של רבי משה אייכינשטיין מריישא ובזיווג שני של רבי ישראל רוקח מבוריסלב. היה מראשי אגודת ישראל. חיבר ספר בשם "שמן הראש". נרצח בשואה.
- האח הצעיר הרב אפרים אליעזר יאלעס היגר לארצות הברית וכיהן כראב"ד פילדלפיה. תורתו נדפסה בספר שמן הראש (סטרי 1921) ובספר שו"ת דברי אפרים אליעזר.
בני רבי יהודה צבי:
בני רבי נחום:
- רבי אליהו כיהן בפשמישל, היה חתנו של דודו רבי שלום, נרצח בשואה.
- רבי אברהם יעקב כיהן בסמבור ובטורקא, נרצח בשואה.
בני רבי גדליה גוטליב:
- רבי אורי אהרן חתן דודו רבי שלום מסאמבור, החל לשמש כאדמו"ר בקאליש לאחר הגירת אביו לארצות הברית, נרצח בשואה באב תש"ב (1942),
- רבי משה חתן דודו רבי יהודה צבי מסאמבור, החל לשמש כאדמו"ר בסטניסלב לאחר הגירת אביו לארצות הברית, נרצח בדרוהוביטש בשואה בי"ג באדר א' תש"ג (1943).
- רבי מרדכי, מילא את מקום אביו בארצות הברית.
הדור הרביעי
רבי יהודה צבי בנו של רבי אלעזר ממונטריאל, כיהן בבורו פארק.
החסידות כיום
- הרב אורי גלדצהיילר נכדו של רבי אפרים אליעזר, (בן חתנו הרב יוסף גלדצהיילר, חתן רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים) הוכתר בהלויית סבו רבי אפרים אליעזר על פי צוואתו לאדמו"ר מסאמבור, ומחלק את זמנו בין מונסי לירושלים.
- רבי מרדכי ישראל סמט, נכדו של רבי מרדכי גוטליב, בן חתנו רבי מרדכי ישראל חיים, ממלא את מקום סבו, בבורו פארק.
קישורים חיצוניים
- רבי אורי מסאמבור בעלון עלים לתרופה, אתר היברו בוקס.
הערות שוליים
23286342חסידות סאמבור