הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית
סינוף בינלאומי האומות המאוחדות
נציג ישראל בסוכנות, אהוד אזולאי, שהיה מנהל מרכז שורק, וקוואקו אנינג (אנ') חותמים על תוכנית המסגרת של ישראל, וינה, ספטמבר 2012

הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (באנגלית: International Atomic Energy Agency) או בראשי תיבות סבא"א (IAEA) היא סוכנות בין-לאומית שהוקמה ב-29 ביולי 1957, ביוזמת האומות המאוחדות וארצות הברית, במטרה לקדם את השימוש באנרגיה אטומית לצרכים אזרחיים, ולמנוע את השימוש בה לצרכים צבאיים.

בסוכנות חברות 176 מדינות (נכון לשנת 2023)[1], ונציגיהן מתכנסים פעם בשנה לאספה כללית, כדי לבחור 35 חברים לצוות המצומצם. הצוות מתכנס חמש פעמים בשנה, ומכין הצעות שמגיעות להצבעה באספה הכללית.

מטה הסוכנות נמצא בעיר וינה, בירת אוסטריה. משרדים נוספים נמצאים בערים טורונטו (קנדה), ז'נבה (שווייץ), ניו יורק (ארצות הברית) וטוקיו (בירת יפן). הסוכנות מפעילה מעבדות באוסטריה ובמונקו, ומרכז מחקר באיטליה (בשיתוף האו"ם).

הסוכנות עוסקת בסיוע מדעי וטכני לשימושים אזרחיים באנרגיה אטומית, קובעת תקני בטיחות ומפקחת על שמירתם. בנוסף, הסוכנות עורכת בדיקות וחקירות בחשד להפרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, בחסות האו"ם. הבדיקות הבולטות ביותר הן בדיקת תוכנית הגרעין של עיראק (עד להשמדת הכור הגרעיני אוסיראק על ידי חיל האוויר הישראלי בשנת 1981), ובדיקת תוכנית הגרעין של איראן.

משנת 1981 עד שנת 1997 כיהן בתפקיד מנכ"ל הסוכנות השוודי הנס בליקס. אחריו כיהן בתפקיד מוחמד אל-בראדעי, נציג מצרים. ב-2009 נבחר נציג יפן, יוקיה אמאנו, לעמוד בראש הסוכנות וכיהן בתפקיד עד פטירתו ב-18 ביולי 2019. במקומו נבחר לתפקיד הדיפלומט הארגנטינאי רפאל גרוסי.

הסוכנות זכתה (במשותף עם מנהלה אל בראדעי) בפרס נובל לשלום לשנת 2005 על מאמציה למיגור הנשק הגרעיני בעולם לצרכים הצבאיים.

מבנה הסוכנות ותחומי פעולתה

מעמדה של הסוכנות לאנרגיה אטומית הוא סוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות. הסוכנות איננה נמצאת בשליטה ישירה של האו"ם, אולם היא מדווחת לאספה הכללית של האומות המאוחדות ולמועצת הביטחון. מבנה הסוכנות ותחומי פעולתה הוגדרו באמנת היסוד של הסוכנות: "חוקת הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית". הסוכנות מורכבת משלושה גופים עיקריים: מועצת המנהלים, האספה הכללית והמזכירות.

מועצת המנהלים של הסוכנות היא אחת משני הגופים האחראיים לקביעת מדיניות הסוכנות. המועצה מורכבת מ-13 נציגי מדינות אשר כיהנו תקופת כהונה במועצה הקודמת ומ-22 נציגים שנבחרו על ידי האספה הכללית. המועצה הפורשת ממנה 10 נציגים ממדינות שהן המתקדמות ביותר בפיתוח טכנולוגיה גרעינית ושלושה נוספים ממדינות מתקדמות ביותר, שלא באזורי העולם מהם נבחרו עשרת הנציגים הראשונים, זאת מתוך האזורים הבאים: צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, מערב אירופה, מזרח אירופה, אפריקה, המזרח התיכון ודרום אסיה, דרום מזרח אסיה, האוקיינוס השקט והמזרח הרחוק. נציגים אלה נבחרים לתקופת כהונה של שנה אחת. 22 הנציגים הנוספים במועצה נבחרים על ידי האספה לתקופת כהונה של שנתיים, 11 מתוכם נבחרים מדי שנה. חוקת הסוכנות מחייבת אף גיוון גאוגרפי עולמי לנציגים הנבחרים לתקופת כהונה של שנתיים.

מועצת המנהלים מתכנסת חמש פעמים בשנה ואחראית לקבלת רוב החלטות המדיניות של הסוכנות. המועצה מגישה המלצותיה, באשר לתקציב הסוכנות ופעילויותיה, לאספה הכללית של הסוכנות. המועצה אחראית לפרסום תקני הסוכנות וממנה את המנהל הכללי של הסוכנות, בכפוף לאישור האספה הכללית. לכל חבר במועצה קול בודד בהצבעותיה והחלטותיה בענייני תקציב צריכות להתקבל ברוב של שני שלישים הקולות, בעוד שבעניינים אחרים די ברוב רגיל.

האספה הכללית של הסוכנות היא הגוף המשני לקביעת מדיניות. האספה מורכבת מנציגי המדינות החברות. האספה מתכנסת אחת לשנה, בחודש ספטמבר, כדי לאשר את פעולות הסוכנות ותקציבה, כפי שהוגשו בפניה על ידי מועצת המנהלים. האספה הכללית ממנה לה נשיא בכל התכנסות שנתית. תפקודה של האספה הכללית של הסוכנות דומה לזה של האספה הכללית של האומות המאוחדות.

מזכירות הסוכנות היא הגוף המקצועי של הסוכנות לאנרגיה אטומית. בראש המזכירות עומד המנהל הכללי, האחראי לאכיפת הפעולות שעליהן החליטו מועצת המנהלים והאסיפה הכללית. המנהל הכללי נבחר על ידי מועצת המנהלים ומינויו מאושר על ידי האספה הכללית לתקופת כהונה של ארבע שנים. המנהל הכללי מפקח על פעולתן של שש מחלקות בסוכנות המוציאות לפועל את מדיניותה. מחלקות הסוכנות הן: אנרגיה אטומית, בטיחות גרעינית וביטחון, מדעי הגרעין וישומים, אמצעי בטיחות, שיתוף פעולה טכני וניהול.

תקציב הסוכנות מורכב משני חלקים. התקציב השוטף ממנו ממומנות רוב פעולות הסוכנות ואשר בשנת 2006 היה בסך 290 מיליון דולר, בא מדמי החבר השנתיים שמשלמת כל מדינה. תקציב שיתוף הפעולה הטכני ממומן מתרומות של חלק מן המדינות החברות מתוך מטרה לאסוף כ-80 מיליון דולר לשנה.

פעילות ישראל בסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)

דוד נוסבאום מגיש את כתב המינוי שלו ב-9 ביולי 2019

ישראל חברה בסבא"א מאז הקמתה של הסוכנות בשנת 1957. הוועדה לאנרגיה אטומית מופקדת מטעם מדינת ישראל על הקשר בין ישראל לסבא"א.

ישראל מיוצגת בסבא"א על ידי נציג במעמד של שגריר. השגריר הנוכחי הוא דוד נוסבאום, שנכנס לתפקיד ב-9 ביולי 2019. השגרירה הקודמת הייתה מירב-צפרי אודיז.

ישראל משתתפת בוועידות הכלליות של סבא"א, המתקיימות מדי שנה במטה הסוכנות בווינה, אוסטריה. בראש משלחת ישראל עומד מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. עם זאת, ישראל אינה יכולה להיבחר להנהלת הסוכנות בשל התנגדות מדינות ערב[2].

בשל העובדה כי ישראל לא חתמה מעולם על "האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני", אין לסבא"א סמכת פיקוח על הנעשה ב"קריה למחקר גרעיני – נגב" הסמוכה לדימונה[2]. מנגד, כור המחקר בממ"ג נתון לפיקוחה, מכוח הסכם פיקוח שנחתם בין ישראל לבין הסוכנות בשנת 1966 בנוסף, ישראל חברה במספר אמנות בנושאי גרעין, אשר נחתמו במסגרת סבא"א לבין הוועדה לאנרגיה אטומית.

בספטמבר 2016, נערך הכנס השנתי של הארגון, במסגרתו פתחה ישראל לראשונה ביתן משלה, בה הוצגו פיתוחים שונים בהם, קרינה מותאמת אישית לחולי סרטן ושימוש בקרינה למטרת הדברת מזיקים בחקלאות[2].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: סבא"א

הערות שוליים

  1. ^ אתר הסוכנות
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, העמימות משתלמת: הגוף האוהד ביותר לישראל באו"ם הוא דווקא סבא"א, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016


זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925 דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975 ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000 ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד​ (2019) • תוכנית המזון העולמית​ (2020) • מוראטוב, רסה​ (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
סוכנויות וארגונים מתמחים של האו"ם (UN Specialized Agencies) דגל או"ם
ארגוני תקינה ורגולציה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA)‏1 • הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) • ארגון הימאות הבינלאומי (IMO) • איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) • איגוד הדואר העולמי (UPU) • הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO)
ארגונים חברתיים-כלכליים, תרבותיים והומניטריים ארגון המזון והחקלאות (FAO) • ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) • ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO) • ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO) • ארגון התיירות העולמי (UNWTO) • תוכנית המזון העולמית (WFP)‏2 • ארגון הבריאות העולמי (WHO) • הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO)
ארגונים פיננסיים הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי (IFAD) • קרן המטבע הבינלאומית (IMF) • הבנק העולמי (WB)
הערות 1 סוכנות בינלאומית אוטונומית, בעלת מעמד מיוחד באו"ם – מדווחת על פעילותה לעצרת הכללית, ועל פי הצורך למועצת הביטחון.
2 אינה "סוכנות מתמחה" מבחינה פורמלית אך מהווה חלק בלתי נפרד מהאו"ם בתוקף הסכם לשיתוף פעולה עמו.



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37071707הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הסוכנות_הבין-לאומית_לאנרגיה_אטומית&oldid=2534707"