קברט
קברט הוא מופע בידור הכולל קטעי קומדיה, זמרה, מחול, תיאטרון וריקודי עמוד.
הקברט מאופיין בעיקר על ידי חלל ההצגה - מסעדה או מועדון לילה עם במת הופעה כאשר הצופים יושבים סביב שולחנות (לעיתים תוך שתייה ואכילה). חלל ההצגה גם ייקרא "קברט". קטעי מופע הקברט נעים בין סאטירה פוליטית לבידור קל.
הדוגמה הברורה ביותר היא המחזמר מברודוויי שהפך לסרט בכיכובם של לייזה מינלי, מייקל יורק וג'ואל גריי - "קברט". אך יש גם דוגמאות ישראליות כמו "את ואני והמלחמה הבאה" של חנוך לוין.
בארצות דוברות-גרמנית, הקברט (מאוית: Kabarett) מאופיין בנטייה להומור קודר יותר מבשאר אירופה. בתקופה שבין מלחמות העולם היה הקברט הגרמני מזוהה עם ביקורת חברתית, בדרך כלל שמאלנית: רבים מהכותבים המפורסמים בתחום היו סוציאל-דמוקרטים או קומוניסטים, בהם ברטולט ברכט, קורט טוכולסקי, קורט וייל ויורה זויפר.
מקור המילה בצרפתית - סוג של קערית לקפה ששימשה בברים בהם נוסד הז'אנר.
סוגים של קברט
ניתן לחלק את הקברט לעשר קטגוריות שונות. אולם, אלו הן קטגוריות מלאכותיות; מופעי קברט מכילים אלמנטים ממספר קטגוריות.
ספרות סאטירית
שחקן הקברט משחק עם השפה, לעיתים פיוטי.
ביקורתי-חברתי
שחקן הקברט מנתח נושאים חברתיים ופוליטיים בצורה עיקשת.
סיפור
שחקן הקברט מספר סיפור מגוחך לעיתים, שטומן בתוכו מוסר השכל.
מוזיקלי
שחקן הקברט משתמש במוזיקה, כגון שילוב של שתי מנגינות.
שטותי
שחקן הקברט מספר סיפורים שטותיים ומשחק דמויות מטופשות.
פיסי
שחקן הקברט מתמקד יותר בפעלולי אקרובטיקה ובשימוש באביזרים מאשר בטקסט.
קומדיה בישיבה (Sit-down comedy)
קומדיה ששחקן הקברט מעביר בישיבה.
קומדיה בעמידה (Stand-up comedy)
דומה לסגנון ה'סיפור'.
Zap-cabaret
שחקן הקברט מחליף בין סוגי הקברט, הדמויות או השירים בקצב מהיר.
קברט מותאם (Tailored cabaret)
סגנון זה מתאר מצב בו שחקן הקברט מופיע בפני ארגון ממשלתי, מוסד או חברה כלשהם, והוא בונה את המערכונים שלו בהתאם לקהל היעד של המקום בו הוא מופיע.