בית הבסבורג
 | |
| מדינה | אוסטריה, הונגריה, ספרד |
|---|---|
| תארים |
קיסר אוסטריה ארכידוכס אוסטריה מלך קסטיליה מלך אראגון מלך ספרד מלך פורטוגל ממלכת הונגריה הקיסר הרומי ה"קדוש" קיסר מקסיקו |
| מייסד | ראדבוט, רוזן הבסבורג |
| השליט האחרון |
קרל הראשון באוסטריה קרלוס השני בספרד |
| ראש הבית הנוכחי | התמזג עם בית לורן ליצירת בית הבסבורג-לורן. בראש הבית המאוחד עומד קרל פון הבסבורג |
| תקופת השושלת |
המאה ה-12 – 1780 באוסטריה |
| אתניות | אוסטרית, ספרדית, גרמנית |
| ענפים | ספרד ההבסבורגית |
בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם. בין התפקידים בהם החזיק הבית:
- קיסרי גרמניה (למשך מספר מאות עד 1806), בדרך כלל הוכתרו בתור קיסרים רומים "קדושים" ושליטי אוסטריה (בתור דוכסים 1282–1453, ארכידוכסים 1453–1804)
- קיסרי אוסטריה – קיסרי האימפריה ההבסבורגית (1526–1804), קיסרי האימפריה האוסטרית (1804–1867), קיסרי האימפריה האוסטרית ("ציסלייטניה") במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובמקביל קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית כולה (1867–1918)
- מלכי קרואטיה (1437–1439, 1445–1457, 1526–1918)
- מלכי הונגריה (1437–1439, 1445–1457, 1526–1918)
- מלכי ספרד (1516–1700)
- מלכי פורטוגל (1580–1640)
- מלכי בוהמיה (1526–1618, 1621–1867)
- הנסיכים הגדולים של טרנסילבניה (1690–1867)
בנוסף, הבית החזיק במספר כתרים אחרים לזמן קצר:
- מלך אנגליה ואירלנד (1554–1558)
- קיסר מקסיקו (1864–1867)
- הדוכס הגדול של טוסקנה (1790–1859)
- דוכס פארמה (1814–1847)
- דוכס מודנה (1814–1859)
ועוד תארים רבים נוספים.
מקור השם
השם נגזר מהמלה בגרמנית "הביכטסבורג", שפירושה "טירת הנִצים", שהייתה מושב המשפחה במאות ה-12 וה-13 בהבסבורג בשווייץ. מדרום מזרח גרמניה הרחיבה המשפחה את השפעתה ונכסיה לקצוות המזרחיים של האימפריה הרומית ה"קדושה", לשטח המקביל בערך לאוסטריה של היום (1278–1382). תוך שניים-שלושה דורות ההבסבורגים הצליחו להשיג תפיסה מקוטעת-בתחילה של הכתר הקיסרי שיישאר בידיהם במשך כמה מאות שנים (1273–1291, 1298–1308, 1438–1740, ו-1745–1806).
היסטוריה
רוזנות הבסבורג
בערך בשנת 1027 הקים ראדבוט, רוזן הבסבורג את טירת הבסבורג, ומונה לרוזן הנחלה מסביב לטירה. יורשיו הרחיבו את הנחלה, והשתלטו על השטחים שכוללים את הקנטונים של שווייץ של ימינו: שווייץ, ארגאו, אונטרוולדן ואורי, ועל שטחים שונים באלזס.
בשנת 1232 הקים רודולף השלישי, רוזן הבסבורג את רוזנות הבסבורג-לאופנבורג, שהתקיימה עד לשנת 1408. בנו של רודולף השלישי - אברהרד הראשון, רוזן הבסבורג-לאופנבורג הקים בשנת 1273 את בית הבסבורג-נוי-קיבורג, שהתקיים עד לשנת 1417.
דוכסות אוסטריה
ערך מורחב – דוכסות אוסטריה
בשנת 1273 נבחר רודולף הראשון מהבסבורג למלך גרמניה, אולם אוטוקר השני, מלך בוהמיה, ואלפונסו העשירי, מלך קסטיליה סירבו לבחירה, ובשל כך פתח רודולף בשנת 1274 במלחמה נגד אוטוקר. בשנת 1276 כבש רודולף את דוכסות קרינתיה, ובשנת 1278 הביס רודולף בקרב מרשפלד(אנ') את אוטוקר, שאף נהרג בקרב, ובכך נעשה רודולף לשליט אוסטריה. שושלתו של רודולף – בית הבסבורג, שלטה באוסטריה כ-640 שנה. סביב המאות ה-14 וה-15 הרחיבו ההבסבורגים את שטחיהם והחלו לצבור מחוזות בקרבת דוכסות אוסטריה, שהייתה דוכסות קטנה שחלשה לאורך הדנובה ועל שטיריה. בשנת 1335 השיג (אלברכט השני) את קרניולה (דוכסות קראין) שבסלובניה ואת קרינתיה, ובשנת 1368 את טירול. מחוזות אלו הפכו לחלק מהירושה שקיבלו השליטים ההבסבורגים, ונקראו "טריטוריות הירושה".
במאות ה-14 וה-15 ידע בית הבסבורג עליות ומורדות. בהסכם נוינברג שהתרחש ב-1379 תחת שלטונם של אלברכט השלישי ולאופולד השלישי פוצלה אוסטריה ביניהם, אלברכט החזיק באוסטריה עצמה, בעוד שלאופולד החזיק בטריטוריות הירושה. ב-1402 התרחש עוד פיצול, ארנסט הקשוח קיבל את שטיריה, קרינתיה וקרניולה, ופרידריך הרביעי, דוכס אוסטריה את טירול ואת דרום מערב אוסטריה שהיה אוסף של טריטוריות הבסבורגיות (אזור המזוהה עם ברובו שוואביה). האיחוד מחדש בוצע על ידי פרידריך החמישי, דוכס אוסטריה (השלישי כקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה") ובנו של ארנסט הקשוח, לאחר נפילת הטורים ההבסבורגיים אלברט והבכירים הטירולינים.
בשנת 1438 נבחר הדוכס אלברכט מאוסטריה ליורש של חמיו, זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" מבית לוקסמבורג. על אף שאלברכט מלך רק במשך שנה (כאלברכט השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"), מאז מלכותו כל קיסרי האימפריה הרומית ה"קדושה" היו משושלת הבסבורג, מלבד חריגה אחת.
האימפריה הרומית ה"קדושה"
- ערך מורחב – האימפריה הרומית ה"קדושה"
בשנת 1453 העלה פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" את דוכסות אוסטריה למעמד של ארכידוכסות. ההבסבורגים החלו לרכוש שטחים רבים מחוץ לאדמות הירושה על ידי נישואים: בשנת 1477 מקסימיליאן, ארכידוכס אוסטריה בנו היחיד של הקיסר פרידריך השלישי נשא לאשה את מארי, דוכסית בורגונדיה, היורשת של דוכסות בורגונדיה שבצרפת וכך השיג את רוב מדינות השפלה וחלקים מצרפת לטובת בית ההבסבורג; בנו שלו, פיליפ "היפה", נשא לאישה את הנסיכה חואנה ("המשוגעת"), יורשת אראגון וקסטיליה וכך השיג לטובת ההבסבורגים את ספרד ונחלותיה האיטלקיות, אפריקאיות ונחלות העולם החדש; ונכדו, הקיסר קרל החמישי, בנו של פיליפ, שלט על שטח עצום שעליו לא מלך מעולם שום מלך אירופאי, ונקראה "האימפריה בה השמש אינה שוקעת לעולם".
כאשר ויתר קרל החמישי (שנקרא בספרד "קרלוס הראשון") על כתרו, הוא בחר להוריש את ספרד ואת האימפריה הרומית ה"קדושה" ליורשים שונים. כתוצאה מכך התפצלה המשפחה לבית הבסבורג האוסטרי ובית הבסבורג הספרדי.
ספרד ההבסבורגית
- ערך מורחב – ספרד ההבסבורגית
ספרד ההבסבורגית השתרעה מהפיליפינים עד לארצות השפלה, והייתה, למשך זמן, הכוח הגדול באירופה. מהסיבה הזו, תקופה זו בהיסטוריה של ספרד נקראת גם עידן ההתרחבות. אף על פי שבדרך כלל נזכרת בשטחה במרכז אירופה, הרחיבה ממלכת הבסבורג את שליטתה גם לספרד מ-1516 עד ל-1700. תחת שליטת בית הבסבורג, הגיעה ספרד לשיא השפעתה וכוחה, אך גם התחילה את דעיכתה האיטית.
ימי העליונות של ספרד במאה ה-16 החלו עם הניצחון על העות'מאנים בקרב לפנטו ב-1571, ועם סדרת ניצחונות על אנגליה במלחמת אנגליה-ספרד (1585-1604). במהלך אמצע המאה ה-17, ימי הגדולה הספרדים בשלטון בית הבסבורג החלו בדעיכה ארוכה שנפתחה בסדרת הפסדים במלחמת שמונים השנים, וכן באובדן הארמדה הגדולה. במהלך מלחמת שלושים השנים כותרה ספרד ההבסבורגית, ובחציה השני של המאה ה-17 הובסה בידי הצרפתים, תחת הנהגתו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. שלטון הבסבורג בספרד בא לסופו במותו של קרלוס השני, מלך ספרד, מה שהביא לפתיחתה של מלחמת הירושה הספרדית. תקופת השלטון ההבסבורגי בספרד נחשבת לתור הזהב של ספרד, ועידן הפריחה התרבותית שלה.
ממלכת הבסבורג
- ערך מורחב – ממלכת הבסבורג
ראשיתה של ממלכת הבסבורג נעוץ במותו של לאיוש השני, מלך הונגריה במהלך קרב מוהאץ' נגד צבא האימפריה העות'מאנית. הארכידוכס פרדיננד הראשון מבית הבסבורג הפך למלך בוהמיה ובהמשך לאחר חלוקת שטחי ממלכת הונגריה, זכה גם בשטחי מערב וצפון הונגריה וזאת בתמיכתו של אחיו קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".[1]
ראשית ימיה של האימפריה לוותה במאבקי חוץ לבלימת כוחה של האימפריה העות'מאנית ומאבקי פנים בין קתולים לפרוטסטנטים. במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1591–1606) הצליחו האוסטרים לבלום את התקדמות העות'מאנים במרכז אירופה וחזרו ובלמו את העות'מאנים מהגעה לווינה. מלחמת שלושים השנים שהחלה כמלחמת דת בין פרוטסטנטים מורדים לשלטון הקתולי והסתיימה בחתימת שלום וסטפאליה, מיצבה עוד יותר את הפיאודליזם בתוך האימפריה הרומית ה"קדושה" והבליטה את חולשתו של השלטון המרכזי אל מול אוסף נסיכויות וממלכות. ממלכת הבסבורג מיצבה עצמה כגורם הדומיננטי באימפריה.[2] במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1663–1664) צרו העות'מאנים בשנית על וינה, אך צבא ממלכת הבסבורג הצליח להודפם.
במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה ה"קדושה" (1683–1699) הנחיל צבא הממלכה בפיקודו של הנסיך אויגן מסבויה תבוסה מוחצת לעות'מאנים, והם איבדו שטחים נרחבים במרכז אירופה ואולצו לחתום על הסכם קרלוביץ. מספר שנים מאוחר יותר ניצחו ההבסבורגים שוב במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718) והעות'מאנים נאלצו לחתום על הסכם שלום פוז'ארוואץ תוך אובדן שטחים נוסף בסרביה, בוסניה והרצגובינה. בתקופה זו הגיעה ממלכת הבסבורג לשיא עוצמתה.[3][4]
בשנים 1740–1748 התחוללה מלחמת הירושה האוסטרית ובמרכזה העימות האישי בין פרידריך השני, מלך פרוסיה מבית הוהנצולרן לבין מריה תרזה מבית הבסבורג. הסכסוך הפך למלחמה אזורית ובסיומה, שלזיה נותרה בידי הפרוסים לאחר שנכבשה על ידי פרידריך השני, ואוסטריה מסרה כמה דוכסויות בצפון איטליה לאויבתה, ממלכת ספרד, ולבעלת בריתה, סרדיניה. הסכסוך פגע ביציבותה וחוזקה של האימפריה הרומית ה"קדושה".
שיטת הצמיחה של האימפריה של בית הבסבורג הייתה בעזרת קשרי נישואין מוצלחים ביותר, שהוסיפו להם עוד ועוד נחלות ושטחים. לא בכדי היה המוטו של אותה תקופה "מלחמות יעשו אחרים. את, אוסטריה בת המזל, התחתני! מה שנותן מרס לאחרים, לך נותנת האלה ונוס." הנוסח המקורי הוא לטיני:
- Bella gerant alii. tu, felix Austria, nube!
- Nam quae Mars aliis, dat tibi regna Venus.
בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 החלישו מאוד המלחמות הנפוליאוניות את כוחה של האימפריה הרומית ה"קדושה" וממלכת הבסבורג בתוכה. הצטרפותם לקואליציה האנטי-צרפתית השלישית ותבוסתם הקשה בקרב אולם ובקרב אוסטרליץ הובילו לחתימת חוזה פרסבורג. ב-6 באוגוסט 1806 התפרקה האימפריה הרומית ה"קדושה", הקיסר פרנץ השני ויתר על תוארו והכריז על עצמו קיסר אוסטריה.[5]
האימפריה האוסטרית
- ערך מורחב – האימפריה האוסטרית
הקיסר פרנץ השני (שנקרא גם פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה) השתמש בתואר הבא: "אנחנו, פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה בחסד האל, מלך ירושלים, הונגריה, בוהמיה, דלמטיה, קרואטיה, סלאבוניה, גליציה ולודומריה, ארכידוכס של אוסטריה, דוכס לורן, זלצבורג, וירצבורג, פרנקוניה, שטיריה, קרינתיה וקרניולה; הדוכס הגדול של קרקוב; נסיך טרנסילבניה; מרקיז (מרגרב) מורבייה; דוכס סנדומיר, מזוביה, לובלין, שלזיה העלית והתחתית, אושוויץ וזטור, טשן ופריול; נסיך ברכטסגאדן ומרגנת'היים; נסיך-רוזן של הבסבורג, גוריציה וגרדיסקה ושל טירול; והמרגרב של לוסטיה העילית והתחתית ושל איסטריה".
בשנות ה-60 של המאה ה-19 ניטש מאבק בין אוסטריה לפרוסיה על ההגמוניה בגרמניה, ולבסוף הפסידה אוסטריה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, מה שהוביל לאיחוד גרמניה תחת בית הוהנצולרן. בשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהתקיימה עד לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.
האימפריה האוסטרו-הונגרית
- ערך מורחב – האימפריה האוסטרו-הונגרית
הונגריה, שהייתה למעשה תחת שלטון ההבסבורגים מאז 1526 אך בעיקר תחת כיבוש האימפריה העות'מאנית במשך 150 שנה, נכבשה מחדש בשנים 1683–1699. בשנת 1867 זכתה הונגריה בהכרה כממלכה עצמאית תחת ה-Ausgleich או "פשרה" (ראו אוסטרו-הונגריה), עד הדחת ההבסבורגים מאוסטריה והונגריה לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.
כיום
ראש בית הבסבורג כיום (2017) הוא קרל, ארכידוכס אוסטריה (נולד ב-1961), בנו הבכור של אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה. אוטו היה יורש העצר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית, החל מעליית אביו קרל הראשון, קיסר אוסטריה בשנת 1916 לכס המלכות ועד להכרזת הרפובליקה. במשך שנים נאסר על אוטו הבסבורג לשהות באוסטריה ובקשתו לשוב אליה היה נושא למחלוקת פוליטית עזה במדינה.[6] יש צאצאים אחרים של בית הבסבורג בקולומביה, בונצואלה ובאקוודור
עץ משפחה
שליטי בית הבסבורג
דוכסי אוסטריה
- פרידריך הראשון, דוכס אוסטריה (1296–1330)
- לאופולד הראשון, דוכס אוסטריה (1290–1326)
- אלברכט השני, דוכס אוסטריה (1298–1358)
- רודולף הרביעי, דוכס אוסטריה (1339–1365)
- פרידריך השלישי, דוכס אוסטריה (1347–1362)
- אלברכט השלישי, דוכס אוסטריה (1348–1395)
- אלברכט הרביעי, דוכס אוסטריה (1377–1404)
- לאופולד השלישי, דוכס אוסטריה (1351–1386)
- וילהלם, דוכס אוסטריה (1370–1406)
- לאופולד הרביעי, דוכס אוסטריה (1371–1411)
- ארנסט, דוכס אוסטריה (1377–1424)
קיסרי האימפריה הרומית ה"קדושה"
בית הבסבורג
- רודולף הראשון, מלך גרמניה, 1273 – 1291
- אלברכט הראשון, מלך גרמניה, 1298–1308
- אלברכט השני, מלך גרמניה, 1438–1439
- פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1440–1493
- מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1493–1519
- קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1519–1556
- פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1556–1564
- מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1564–1576
- רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1576–1612
- מתיאס, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1612–1619
- פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1619–1637
- פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1637–1657
- לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1658–1705
- יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1705–1711
- קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1711–1740
בתו של קרל השישי – מריה תרזה שלטה יחד עם בעלה פרנץ הראשון, ותוארה היה ארכידוכסית אוסטריה ומלכת הונגריה ובוהמיה.
בית הבסבורג-לורן
- פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1745–1765
- יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1765–1790
- לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1790–1792
- פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", 1792–1806
קיסרי אוסטריה
- פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה, 1804–1835
- פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה, 1835–1848
- פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה, 1848–1916
- קרל הראשון, קיסר אוסטריה, 1916–1918.
מלכי הונגריה
- אלברכט, מלך הונגריה, 1437–1439
- לסלו החמישי, מלך הונגריה, 1444–1457
- פרדיננד הראשון, מלך הונגריה, 1526–1564
- מקסימיליאן הראשון, מלך הונגריה, 1563–1576
- רודולף הראשון, מלך הונגריה, 1572–1608
- מתיאש השני, מלך הונגריה, 1608–1619
- פרדיננד השני, מלך הונגריה, 1618–1637
- פרדיננד השלישי, מלך הונגריה, 1625–1657
- פרדיננד הרביעי, מלך הונגריה, 1647–1654
- לאופולד הראשון, מלך הונגריה, 1655–1705
- יוזף הראשון, מלך הונגריה, 1687–1711
- קארוי השלישי, מלך הונגריה, 1711–1740
- מריה תרזה, מלכת הונגריה, 1740–1780
- יוזף השני, מלך הונגריה, 1780–1790
- לאופולד השני, מלך הונגריה, 1790–1792
- פרנץ, מלך הונגריה, 1792–1835
- פרדיננד החמישי, מלך הונגריה, 1835–1848
- פרנץ יוזף הראשון, מלך הונגריה, 1848–1916
- קארוי הרביעי, מלך הונגריה, 1916–1918
מלכי ספרד
- פליפה הראשון, מלך קסטיליה 1506 (מלך רק בקסטיליה)
- קרלוס הראשון, מלך ספרד 1516–1556
- פליפה השני, מלך ספרד 1556–1598
- פליפה השלישי, מלך ספרד 1598–1621
- פליפה הרביעי, מלך ספרד 1621–1665
- קרלוס השני, מלך ספרד 1665–1700
מלכי פורטוגל
- פיליפה הראשון, מלך פורטוגל 1580–1598
- פיליפה השני, מלך פורטוגל 1598–1621
- פיליפה השלישי, מלך פורטוגל 1621–1640
הדוכסים הגדולים של טוסקנה
- פרנץ שטפן, הדוכס הגדול של טוסקנה 1737–1765
- לאופולד הראשון, הדוכס הגדול של טוסקנה 1765–1790
- פרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה 1790–1800, 1814–1824
- לאופולד השני, הדוכס הגדול של טוסקנה 1824–1849, 1849–1859
- פרדיננד הרביעי, הדוכס הגדול של טוסקנה 1859
דוכסי מודנה
- פרנץ הרביעי, דוכס מודנה 1814–1831, 1831–1846
- פרנץ החמישי, דוכס מודנה 1846–1848, 1849–1859
דוכסי פארמה
- מארי לואיז, דוכסית פארמה 1814–1847
קיסר מקסיקו
- מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו 1864–1867
שלטי האצולה של האימפריה האוסטרו-הונגרית
האימפריה האוסטרו-הונגרית הורכבה ממדינות שונות ומלאומים שונים, שהחיבור היחיד ביניהם היה הנאמנות לקיסר, שנשענה על ההיסטוריה הארוכה של בית הבסבורג.
לאחר 1867 החלק המזרחי באימפריה, המכונה טרנסלייטניה, היה בעיקר תחת שליטתה של ממלכת הונגריה. המגן שילב את הזרועות של ממלכת הונגריה, יחד עם שני מלאכים תומכים, והכתר של אישטוון ה"קדוש", יחד עם השטחים שהיו כפופים לה:
ממלכת דלמטיה, ממלכת קרואטיה, ממלכת סלאבוניה (באיחוד עם קרואטיה כממלכת קרואטיה-סלאבוניה – היו ידועים באופן רשמי כהממלכה המשולשת של קרואטיה, סלאבוניה ודלמטיה, אף על פי שהטענה לדלמטיה הייתה בעיקר דה יורה), נסיכות טרנסילבניה, בוסניה והרצוגובינה (1915–1918), העיר החופשית פיומה (רייקה של ימינו), ובמרכז ממלכת הונגריה.
החלק המערבי או האוסטרי של האימפריה, ציסלייטניה, המשיך להשתמש במגן של האימפריה משנת 1815 אך היו בו חותמות של הנחלות השונות הממוקמות סביב המגן המרכזי. באופן פרדוקסלי, חלק מהשלטים הללו היו שייכים לשטחים שהיו חלק מן החלק ההונגרי של האימפריה. מגן זה שהיה נפוץ ביותר עד לשנת 1915, היה ידוע כמגן הבינוני. בנוסף היה גם מגן קטן, שכלל רק את הזרועות האישיות של ההבסבורגים, כפי שהיה בשימוש בשנת 1815.
.svg){kind=small}
הגרסה של 1915
בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, אימצה אוסטריה-הונגריה הרכב הרלדי חדש שאיחד את המגן ששימש בחלק ההונגרי, הידוע גם בשם אדמות כתר סטפן ה"קדוש", עם גרסה חדשה של המגן הבינוני האוסטרי אשר תואר לעיל.
לפני 1915, זרועותיהם של נחלות שונות בחלק האוסטרי של האימפריה הופיעו יחד במגן המוצב בתוך הנשר בעל הראש הכפול, כאינסקוצ'ון[7] בשלט האצולה של האימפריה האוסטרית. הנשר היה בתוך מגן עם שדה זהב, ואילו המגן השני נתמך על ידי שני גריפינים, ועל הנשר עמד הכתר הקיסרי האוסטרי (בעבר פריטים אלה נכללו רק במגן הגדול). לאחר מכן, הוצג במרכז שלט האצולה המגן האישי של בית הבסבורג מוקף בשרשרת מסדר גיזת הזהב, ואילו מימין הוצג השלט האוסטרי ומשמאל השלט ההונגרי.[8][9]
.svg)
בהרכב ההרלדי של 1915 הובאו המגנים של שני מוקדי האימפריה, אוסטריה והונגריה. המגן האוסטרי בצד שמאל נתמך בגריפון, ואילו המגן ההונגרי בצד ימין נתמך על ידי מלאך. במרכז הוצג המגן האישי של ההבסבורגים (הבסבורג, אוסטריה ולורן). מגן קטן זה היה מעוטר בכתר מלכות ומוקף בשרשרת מסדר גיזת הזהב, שמתחתיו היה המסדר הצבאי של מריה תרזה, שמתחתיו היו שרשרות המסדרים של אישטוון ה"קדוש" ולאופולד. בתחתית השלט היה המוטו שקרא "AC INIVISIBIBILITER INSEPARBILITER" ("בלתי ניתן לחלוקה ובלתי נפרד"). הייתה גרסה פשוטה לשלט שבה לא היה את התומכים, אלא רק המגינים הפשוטים של אוסטריה והונגריה. אלה היו המגן של האימפריה האוסטרית עם אינסקוצ'ון של אוסטריה, והמגן של הונגריה (עם משבצת של קרואטיה בקצה).
| מגן | חלק | טריטוריה |
|---|---|---|
 _Numbers.png) |
II III IV V VI VII VIII IX X XI XII XIII XIV XV XVI XVII XVIII XIX XX |
ממלכת גליציה ולודומריה ממלכת בוהמיה ממלכת דלמטיה דוכסות שלזיה דוכסות זלצבורג מרקיזות מוראביה רוזנות טירול דוכסות בוקובינה פוראלברג מרקיזות איסטריה רוזנות גוריציה (חלק מרוזנות גוריציה וגראדיסקה) רוזנות גראדיסקה (גם חלק מרוזנות גוריציה וגראדיסקה) בוסניה והרצגובינה (מאוחדות) העיר החופשית הקיסרית טריאסט ארכידוכסות אוסטריה התחתית ארכידוכסות אוסטריה העילית דוכסות שטיריה דוכסות קרניולה דוכסות קרינתיה ארכידוכסות אוסטריה |
| מגן | חלק | טריטוריה |
|---|---|---|
.svg) _Numbers.png) |
II III IV V VI VII |
ממלכת דלמטיה (שייך להונגריה מבחינה משפטית) ממלכת קרואטיה ממלכת סלאבוניה נסיכות טרנסילבניה בוסניה והרצגובינה פיומה ממלכת הונגריה |
| מגן | חלק | משמעות |
|---|---|---|
 |
II III |
רוזנות הבסבורג ארכידוכסות אוסטריה דוכסות לורן |
גלריה
-
שלט האצולה של הנחלות ההונגריות (1867–1915) -
שלט האצולה הקטן של הנחלות האוסטריות (1805–1918) -
שלט האצולה הפשוט של הנחלות האוסטריות (1915–1918) -
שלט האצולה האישי של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה (1848–1916) -
שלט האצולה הפשוט של האימפריה האוסטרו-הונגרית (1915–1918)
.svg)
קישורים חיצוניים
- בית הבסבורג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבסבורג (משפחת מלוכה), דף שער בספרייה הלאומית
- תמירה צדקיהו-חסון, בית הבסבורג עדיין "חי" וקיים מתחת לרחובות וינה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2011
הערות שוליים
- ^ הקמת ממלכת הבסבורג, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
- ^ מלחמת שלושים השנים, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
- ^ אוסטריה: סקירה היסטוריה: צבא הבסבורג, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
- ^ המלחמות האוסטריות-עות'מאניות, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
- ^ ממלכת הבסבורג והמלחמות הנפוליאוניות, באתר ספריית הקונגרס, אוחזר ב-23 בינואר 2015 (באנגלית).
- ^ פרשת הטוען לכתר, מעריב, 23 ביולי 1963
- ^ סמל משפחה קטן אשר ממוקם בתוך או מעל גבי המגן העיקרי של שלט האצולה
- ^ H. Ströhl: Die neuen österreichischen, ungarischen und gemeinsamen Wappen. Hrsg. auf Grund der mit d. allerhöchsten Handschreiben vom 10. u. 11. Okt. 1915, bezw. 2. u. 5. März 1916 erfolgten Einführung. Viena 1917.
- ^ "Diem, P. Die Entwicklung des österreichischen Doppeladlers". נבדק ב-5 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
| מלכי ספרד | ||
|---|---|---|
| המלכים הקתוליים | פרננדו השני ואיזבלה הראשונה | 
|
| בית הבסבורג | פליפה הראשון • קרלוס הראשון • פליפה השני • פליפה השלישי • פליפה הרביעי • קרלוס השני | |
| בית בורבון | פליפה החמישי • לואיס הראשון • פליפה החמישי • פרננדו השישי • קרלוס השלישי • קרלוס הרביעי • פרננדו השביעי • קרלוס הרביעי | |
| בית בונפרטה | ז'וזף בונפרטה | |
| בית בורבון (שיבה ראשונה) | פרננדו השביעי • איזבלה השנייה | |
| בית סבויה | אמדאו הראשון | |
| בית בורבון (שיבה שנייה) | אלפונסו השנים עשר • אלפונסו השלושה עשר | |
| בית בורבון (שיבה שלישית) | חואן קרלוס הראשון • פליפה השישי | |
בית הבסבורג39195753Q65968