ספינה (אדריכלות)
הספינה, הספינה הראשית או אולם התווך (לטינית: Navis, אנגלית: Nave) היא החלל המרכזי של הכנסייה.
החלק המרכזי של הכנסייה, כלומר מבנה האורך שלה, נקרא גם ספינה (לטינית: Navis, אנגלית: Nave) או "אולם התווך", ולצדדיו 'ספינות משניות', 'מעברים' או 'סיטראות' (אנגלית: Aisles). השימוש במילה 'ספינה' נובע מהעובדה שלבזיליקות המוקדמות היה גג עץ בצורת משולש, הנתמך על מערכת עמודים ותומכות המזכירה שלדה של סירה. יש הטוענים כי בוני הגגות המוקדמים אכן בנו במקביל גם ספינות. בנצרות קיבל השם 'ספינה' משמעות נוספת, בכך שהכנסייה משולה לספינה שתביא את המאמין אל גן העדן העתידי.
שורות עמודים מחלקות את החלל המרכזי של הבזיליקה לאגפים משניים (סיטראות), המכונים גם 'ספינות משניות' (לעומת הספינה הראשית). בכנסיות רבות היה החלל מחולק בין סוגי קהלים שונים. בכנסיות ימי הביניים, לדוגמה, ישבו בקדמת הבזיליקה, במקום הקרוב לאפסיס במזרח, בני האצולה.
בדרך כלל כלל אולם התווך ספינה ראשית גבוהה ושתי ספינות משניות (אחת מכל צד) הנמוכות ממנה. קתדרלות גדולות (כגון קתדרלת בורז' וקתדרלת קלן) כללו לעיתים שתי ספינות משניות מכל צד ובכך חילקו את אולם התווך לחמישה אגפים. הספינות המשניות נמוכות יותר מהספינה הראשית ומעליהן נבנתה גלריה ותמיכות לספינה הראשית. למרות זאת, היו כנסיות בהן הספינות המשניות היו באותו גובה כמו הספינה הראשית, כנסיות כאלה נקראות כנסיות אולם (Hall church).
גודל הספינה, הפרופורציות שלה ומידת האווריריות של מעטפת החלל שלה, היוו גורם מחולל בהתפתחות אדריכלות הכנסיות. הניסיונות המתמשכים מצד אדריכלי הכנסיות לאורך ההיסטוריה ליצור חללים גבוהים ורחבים יותר ובעלי קירות דקים יותר שדרך הפתחים שלהם תיכנס כמות גדולה יותר של אור, הביאו בסופו של דבר להתפתחות של צורת הכנסיות הטיפוסית. צורה זו הנובעת כולה ממאפייני הספינה כוללת תמיכות או תמיכות דואות בצידיה אשר תחתן נוצר המקום לספינות המשניות, גג עץ משופע שנבנה מעל לקירוי הספינה וחזית חיצונית המרמזת על צורת החלל הפנימי.
באדריכלות הנוצרית המוקדמת, כמו במבני הבזיליקה של האדריכלות הרומית, קורתה לרוב הספינה הראשית בקורות עץ, או במקרים נדירים יותר בקמרון חבית. אדריכלות הרומנסק החלה להשתמש בקמרונות צולבים כדי ליצור את החלל הראשי מחולק לתאים נפחיים לאורכו. ברומנסק המאוחר נעשה גם שימוש בקמרונות סקספרטייט. הספינה הרומנסקית יצרה חלוקה ברורה של אותם תאים נפחיים כך שלצד כל תא שקורה הקמרון אחד חולקו צידיו על ידי עמוד משני בין שני עמודים עיקריים אשר הקטינו את גודל התאים בספינות המשניות בחצי.
באדריכלות הגותית נעשה שימוש בקמרונות צלעות (בני 6 צלעות במקודמת ובעלי 4 צלעות בבשלה) שהדגישו את הקווים של התקרה. בגותיקה המאוחרת באירופה התפתחו קמרונות רשת מורכבים ובגותיקה המאוחרת באנגליה, התפתחו קמרונות הצלעות לקמרונות מניפה. בסגנון זה הקווים האנכיים שלאורך העמוד מתרחקים זה מזה, לקראת התקרה, ויוצרים לספינה הראשית מראה המזכיר שורת עצים ביער. הספינות הגותיות הרקיעו לגבהים חדשים (ראו רשימה בהמשך) תוך שהן נתמכות בידי מערכת עמודים מורכבים וקשתות מבפנים ותמיכות דואות מבחוץ.
אדריכלות הרנסאנס שהתפתחה באיטליה לא השתמשה כלל בקמרונות מרובי קווים, אלא בקמרונות פשוטים יותר, לרוב קמרון חבית אחד לכל אורך הספינה, או אפילו תקרה שטוחה ללא קמרון בכלל ובה עיטורים בלבד. קיימות כנסיות רבות שנבנו באיטליה במאה ה-15 וה-16 שבהן תקרת הספינה הראשית היא משטח אופקי הבנוי על קורות עץ או גמלון משולש מקורות עץ.
השימוש בקמרונות מסוגים שונים נפוץ עד ימינו. בכנסיות רבות שנבנו במאה ה-20 נעשה שימוש בקמרונות בעלי צורות קלאסיות, שנבנות מבטון מזוין או טכנולוגיות חדשות אחרות. לעומתן, קיימות כנסיות מודרניות, בעיקר בנצרות הלא-קתולית, אשר צורת החלל בהן שונה לחלוטין, או שכלל לא קיימת ספינה ראשית ברורה כבדורות הקודמים.
-
הספינה הראשית של באת' אבי. קמרונות מניפה מהתקופה הגותית המאוחרת הבאנגליה -
רשימת הקתדרלות בעלות הספינות הראשיות הגבוהות ביותר
.jpg)
להלן רשימה של קתדרלות וכנסיות המסודרות לפי גובה הספינה הראשית (Nave).
הספרות האלכסוניות (Italics) הן מידות שחושבו בהמרה מיחידות אחרות.
| קתדרלה/כנסייה | גובה (מטרים) | גובה (רגל Feet) | מיקום | הערות |
קתדרלת בובה 
|
48
48.50 (FM) 47 |
157.5
157 (Ch) 154 |
בובה, צרפת | "הפרתנון של הגותיקה הצרפתית". רק מפרץ אחד של הספינה הראשית נבנה והקתדרלה קרסה במהלך הבנייה. קמרונות בית המקהלה נבנו מחדש לגובה זה ועדיין על תילם. הקתדרלה לא הושלמה מעולם. |
קתדרלת קלן 
|
46 (בית המקהלה) (W) 43.35 (הספינה הראשית)[1] |
150 (Ch) | קלן, גרמניה | היחס הגדול ביותר בין גובה לרוחב הספינה |
בזיליקת פטרוס ה"קדוש" 
|
46[2]
45[3] |
151.5[4] | רומא, הוותיקן | תקרה ללא קמרונות, לא קתדרלה |
| קתדרלת מילאנו |
45 | 148 (Ch) | מילאנו, איטליה | הקתדרלה השלמה בעלת הקמרונות הגותים הגבוהים בעולם |
| בזיליקת פטרוניוס ה"קדוש" | 45 | ? | בולוניה, איטליה | החזית לא הושלמה |
| סגרדה פמיליה | 45[5] | 148 | ברצלונה, ספרד | עדיין תחת בנייה, למרות שהספינה הראשית כבר נשלמה עד לגובה זה. לא קתדרלה |
| קתדרלת לה סאו | 44[6][7] | 144 | פלמה דה מיורקה, ספרד | הקמרונות הגבוהים ביותר בספרד |
| סנטה מריה דל פיורה | 43 (W) | ? | פירנצה, איטליה | |
| קתדרלת אמיין | 42.30 (FM) | 140 (Ch) | אמיין, צרפת | הקמרונות הגבוהים בצרפת |
| קתדרלת סביליה | 42
40[8] |
132[9] | סביליה, ספרד | הקתדרלה הגותית הגדולה בעולם מבחינת נפח |
| המינסטר של אולם | 41.6 | 138[10] | אולם, גרמניה | הכנסייה הגבוהה בעולם, עם צריח בגובה 161.53 מטר |
| קתדרלת מץ | 41.41 | 136 | מץ, צרפת | - |
| קתדרלת נרבונה | 41 | 131.5[12] | נרבונה, צרפת | רק בית המקהלה נבנה |
| מריינקירכה | 38.5 | 126 | ליבק, גרמניה | קמרונות הלבנים הגבוהים בעולם |
| קתדרלת ריימס | 37.95 (FM) | 124 (Ch) | ריימס, צרפת | b.jpg) 
|
| קתדרלת יוחנן ה"קדוש" השמיימי | 37.7 | 124 | ניו יורק, ארצות הברית | לא הושלמה |
| קתדרלת סנט פול | 37.5 | 123 | לונדון, אנגליה | תקרה ללא קמרונות |
| קתדרלת בורז' | 37 (FM) | 122 (Ch) | בורז', צרפת | - |
| קתדרלת שארטר | 37
36.55 (FM) |
121[13]
120 (Ch) |
שארטר, צרפת | 
|
| קתדרלת ליברפול | 35.4 | 116 | ליברפול, אנגליה | - |
| קתדרלת סלמנקה | 35.4 | 116 | סלמנקה, ספרד | - |
| קתדרלת נוטרדאם (פריז) | 34[14] | 102 (Ch)
115[15] |
פריז, צרפת | 
|
| קתדרלת לה מאן | 33 | 108 | לה מאן, צרפת | - |
| קתדרלת ויטוס ה"קדוש" | 33[17] | 108 | פראג, צ'כיה | - |
| קתדרלת סגוביה | 33[18] | 108 | סגוביה, ספרד | - |
| Stockholm, Engelbrektskyrkan | 32 | 105 | סטוקהולם, שוודיה | הקמרונות הגבוהים בסקנדינביה |
| מנזר וסטמינסטר | 31[19] | 102 | לונדון, אנגליה | לא קתדרלה |
הערה: בחלקים התחתונים של הרשימה ייתכן וחסרות כנסיות.
ספרים עם נתונים
- (Ch) Frederick Cheam, Great Cathedrals
- (FM) Der Geschichtliche Weg Der grossen Kathedralen Frankreichs, France Monuments
- (W) Christopher Wilson, The Gothic Cathedral
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Interesting issues - Measures & dates, באתר Der Kolner Dom
- ^ The Basilica of St. Peter - part 1, באתר Activitaly
- ^ The Nave, באתר St Peters Basilica
- ^ Basilica of St. Peter, באתר Catholic Online
- ^ Informe Del Comité Español Del Consejo Internacional De Monumentos Y Sitios (icomos) Sobre El Posible Impacto Del Tren De Alta Velocidad (ave) En El Templo Expiatorio De La Sagrada Familia De Barcelona
- ^ Restoration of the Cathedral of Palma de Mallorca (1903-1914), באתר Gaudi & Barcelona Club
- ^ P ROCA ו- J. L. GONZÁLEZ, Morphology, Structure and History – the Case of the Upper Flying Arches of Mallorca Cathedral, באתר אונסק"ו
- ^ Seville Cathedral, באתר Spain.info
- ^ Seville Cathedral, באתר Great Buildings Online
- ^ Cathédrale luthérienne Sainte-Marie / St. Mary's Lutheran Cathedral / Münster, באתר אוניברסיטת קוויבק
- ^ [1]
- ^ 12.0 12.1 Moucherel, 1739 / Zeyger, 1844; Puget 1856, 1927 / Soutoul, 1985
- ^ Chartres Vaulting, באתר האוניברסיטה הקתולית של אמריקה
- ^ Notre Dame en long et en large chiffres et anecdotes, באתר "Notre Dame de Paris"
- ^ 15.0 15.1 Notre Dame Cathedral - Paris, France
- ^ Paris - Notre Dame, באתר planet ware
- ^ Katedrála sv. Víta
- ^ Social events, באתר Universidad Politécnica de Madrid
- ^ Jewels of the Architecture: London., באתר Europanas
22390040ספינה (אדריכלות)