רבי שמשון ורטהיימר
 | |
| לידה |
17 בינואר 1658 י"ג בשבט ה'תי"ח וורמס |
|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 1724 (בגיל 66) י"ז באב ה'תפ"ד וינה |
רבי שמשון וֶרטהַיימר[1] (י"ג בשבט ה'תי"ח, 17 בינואר 1658 – י"ז באב ה'תפ"ד, 6 באוגוסט 1724) היה רב, מדינאי ונדבן[2]. מנהיגה הרוחני של קהילת יהודי וינה ומן היהודים רבי־ההשפעה ביותר באירופה במפנה המאה ה-18.
שימש יהודי החצר של המלכים לאופולד הראשון, יוזף הראשון, קרל השישי, קיסרי האימפריה הרומית הקדושה. הוא מילא את תפקיד שר האוצר של מלכים אלו והיה נציג דיפלומטי שלהם. נחשב ליהודי העשיר ביותר באוסטריה בתקופתו. דאג רבות לקהילת יהודי וינה, שהיה פטרונה ומנהיגה הרוחני, וליהודי אוסטריה בכלל. מנע את גירוש יהודי רוטנבורג על ידי תשלום כופר גדול לקופת המדינה. תחת חסותו יצא לאור תלמוד בבלי בפרנקפורט (1712-22). כתב ספרים בחקר נושאים בהלכה, במדרש ובקבלה.
כיהן כרבה של העיר אייזנשטט, ונשא בתואר הרב הראשי מטעם המלכות למוראביה כולה. קהילות אחרות העניקו לו תואר זה אף הן, לשם כבוד. כך נשא בתואר "רב ראשי ממלכתי" ליהודי "ארץ הגר" (הונגריה) מאוחר יותר, בשנת 1711, הוסיף הקיסר ליאופולד את הכרתו הרשמית בתואר זה. ורטהיימר זכה גם בתואר "נשיא ארץ ישראל".
ביוגרפיה
נולד בוורמס לרבי יוסף ורטהיימר, ייתכן שלמד בצעירותו בישיבתו של רבי אהרן תאומים בוורמס. נישא לפרומט בתם של שרלה ורבי יצחק ב"ר זוסמן ברילין שכיהן כאב"ד בהמלבורג ובמנהיים.
בשנת ה'תמ"ה (1685) הגיע לווינה והיה סוכן החצר של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הוא ניצל את מעמדו לשתדלנות עבור יהודי האימפריה. מכספו נדב לקהילות יהודיות במצוקה, לפדיון שבויים ולצדקה. עם ר' דוד אופנהיים סייע בייסודה של "קרן ירושלים", שהייתה קיימת עד מלחמת העולם הראשונה. קהילות רבות הכתירו אותו בתואר אב"ד, חלקן לשם כבוד, וחלקן מינו אותו בפועל ושלחו אליו כתב רבנות, אך לא כיהן בהן כרב. בהן: ניקלשבורג, אייזנשטט, וורמס, פראג, קראקא,) וקהילות אחדות בליטא. הוא הוכתר גם כרב המדינה של בוהמיה והונגריה. נמסר כי בנסיעותיו למען הקיסר, לקח עמו במרכבתו את כרכי התלמוד הבבלי וספרי פוסקים, ובדרכים היה לומד וכותב את תשובותיו בהלכה.
בקובץ כתבי היד שלו השאיר מספר דרשות שנאמרו בבית כנסת פרטי שבביתו, בהן הוא הפגין ידע תלמודי נרחב. הוא ערך הרבה טקסי לוויה לרבנים מפורסמים, כמו שמחה כהן ודוד בן ישראל, רבה של טשביץ' וחתנו של רבי מנחם מנדל קרוכמל רבה של ניקלשבורג. מקרוב ומרחוק הגיעו אליו שאלות בנושאי דת, בעיקר בנושאי הלכה, שהובאו בפניו ובפני בית הדין הרבני בראשותו, שבו היו חברים דיינים גדולים בתורה כמו רבי יעקב אליעזר בראונשווייג, רבי שמעון בן יהודה לייב יאליש מקרקוב ורבי אלכסנדר בן מנחם הלוי מפרוסניץ. רבי יאיר חיים בכרך (בעל "חוות יאיר") כתב עליו: 'מימות רב אשי לא נמצא דוגמתו, תורה וגדולה במקום אחד'[3].
קברו של רבי שמשון נמצא בבית הקברות היהודי ברוסאו הממוקם כיום בחצר בית אבות בעיר, הקבר שופץ בעלות גבוהה בהשתתפות עיריית וינה לפני מספר שנים.
משפחתו
אשתו בזיווג ראשון פרומט הייתה בתה של שרלה בת רבי שמעון וולף אופנהיים, ואחותו של שמואל אופנהיים יהודי החצר של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. אביה רבי יצחק (איצק) ב"ר משולם אליעזר זוסמן ברילין אב"ד פולדא ווורמס, היה אב"ד בהמלבורג ובמנהיים[4]. אחות חמיו נישאה לרב יאיר חיים בכרך, מחבר "חות יאיר".
בנו רבי שמעון וולף ורטהיימר התפרסם אף הוא כשתדלן ומקורב למלכות[5]. בנו השני ר' ליב ורטהיימר נישא לסרכא בת ר' יששכר ברנד להמן מהלברשטט.
בנו רבי אריה לייב, חתן הקצין יששכר בערמאן מהאלבערשטאדט.
ז. בנו (מזוו"ש) רבי יוסף, נישא לפרימט בת אחיו רבי שמעון וולף ורטהיימר.
חתניו של רבי שמשון היו אף הם רבנים גדולי תורה ומיוחסים:
- רבי יששכר בער (צר') בן רבי גבריאל אסקלס (עשקעלעס) מקראקא
- בתו טלצא נישאה לרבי יוסף אופנהיים אב"ד האלישוי, בנו של רבי דוד אופנהיים
- רבי משה קַן[6] אב"ד במברג, רב וראש ישיבה ב'קלויז' הפרנקפורטאי, ורבה של רוזנות הסן-דרמשטדט אחרי רבי שמואל שאטין[7].
- בתו חוה נישאה לרבי יצחק קאהן בן רבי זליגמן קאהן פוסק ומורה בהאמבורג, (נפטרה בצעירותה בט"ו בשבט ה'תצ"ח).
מצאצאיו היו רבי שמעון שלמה מסאווראן וצאצאיו, רבי שלמה אהרן ורטהיימר, וכן משפחת יונגרייז.
כתביו
- חידושי ופירושי רבינו שמשון, ירושלים תשפ"ב.
לקריאה נוספת
- נתן אהרן מושקוביץ, שלשלת הגאון ר' שמשון (וינער) ווערטהיימער בתוך זיכרון קדושים, ירושלים תשכ"ב, עמ' קכ-קכט.
- עלי זכרון, חלק 40 עמ' ס"ח-ס"ט, חשון תשע"ח.
- David Kaufmann, Zur Geschichte jüdischer Familien: I. Samson Wertheimer, der Oberhoffactor und Landesrabbiner (1658–1724) und seine Kinder (1888)
קישורים חיצוניים
- דוד קאופמן, ורטהיימר, שמשון, במהדורת הביוגרפיה הגרמנית הכללית שבאתר ויקיטקסט (בגרמנית)
- דוד קאופמן (תרגום מספרו בגרמנית), קורות ר' שמשון וויענער וצאצאיו - א, קול מחזיקי הדת, 18 ביולי 1889; קורות ר' שמשון וויענער וצאצאיו - ב, קול מחזיקי הדת, 1 באוגוסט 1889; קורות ר' שמשון וויענער וצאצאיו - ג, קול מחזיקי הדת, 15 באוגוסט 1889; קורות ר' שמשון וויענער וצאצאיו - ד (1), קול מחזיקי הדת, 1 בספטמבר 1889; קורות ר' שמשון וויענער וצאצאיו - ד (2), קול מחזיקי הדת, 1 בספטמבר 1889; קורות ר' שמשון וויענער וצאצאיו - ה, קול מחזיקי הדת, 15 בספטמבר 1889; קורות ר' שמשון וויענער וצאצאיו - ו, קול מחזיקי הדת, 8 באוקטובר 1889; קורות ר' שמשון וויענער וצאצאיו - ז, קול מחזיקי הדת, 31 באוקטובר 1889; קורות ר' שמשון וויענער וצאצאיו - ח, קול מחזיקי הדת, 28 בנובמבר 1889.
- א. ד. פינקעל, עבד מלך ואב"ד בישראל (לתולדות ר' שמשון ווערטהיימער ז"ל), הצפירה, 26 בנובמבר 1890; עבד מלך ואב"ד בישראל - ב, הצפירה, 27 בנובמבר 1890; עבד מלך ואב"ד בישראל - ג (סוף), הצפירה, 30 בנובמבר 1890
- יצחק דב פלד, ר' שמשון ווערטהיימר, בתוך: מפתח השמות "חלקי אבנים", נספח לשו"ת "נשאל דוד", ירושלים תשמ"ב, עמ' רפט-רצא, באתר היברובוקס
- הזמנת הג"ר שמשון ורטהיימר לפו"מ ולאב"ד דק"ק ווירמייזא לבוא על חתונת בתו, (לחתונת בתו עם יוסף בן רבי דוד אופנהיים), נספח לשו"ת "נשאל דוד", אורח חיים, ירושלם: מכון חתם סופר, תשמ"ב. עמ' קצא, באתר היברובוקס
- איזידור זינגר וש. מנהיימר, ורטהיימר, שמשון, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ורטהיימר, שמשון - רשומת זיהוי בקטלוג WorldCat
- לקסיקון יהודי הונגרי. שמשון ורטהיימר
שמשון בן יוסף יוזל ורטהימר (1658-1724), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ בגרמנית: Samson Wertheimer; ביידיש לעיתים: רבי שמשון וינער על שם עירו וינה.
- ^ ראו: טוביה פרשל, מבוא למהדורת פקסימיליה של הגדת וינה תקי"א.
- ^ הקדמת המחבר לשו"ת חוות יאיר.
- ^ להרחבה על משפחת אשתו, ראו: יצחק זימר, רבני וורמייזא בתקופת ר' יוזפא, בתוך המבוא לספר מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש, חלק א, ירושלים: מכון ירושלים, תשמ"ח. עמ' 51–52. ובערכו של ר' יצחק ברילין, במפתח השמות "חלקי אבנים" של פלד, הנספח לשו"ת "נשאל דוד", ירושלים תשמ"ב, עמ' רנ, באתר היברובוקס.
- ^ ראו עליו: ר' שמעון וואלף ווערטהיימר, במפתח השמות "חלקי אבנים" של פלד, הנספח לשו"ת "נשאל דוד", ירושלים תשמ"ב, עמ' רפח, באתר היברובוקס.
- ^ נכתב גם: ק"ן, או: קאן.
- ^ ראו עליו עוד: ר' משה ק"ן, במפתח השמות "חלקי אבנים" של פלד, הנספח לשו"ת "נשאל דוד", ירושלים תשמ"ב, עמ' רע, באתר היברובוקס.
