יוהאן שטראוס (הבן)
.jpg) |
יוהאן שטראוס הבן (בגרמנית: Johann Strauss; 25 באוקטובר 1825 - 3 ביוני 1899) היה מלחין אוסטרי, אחד מבניו של יוהאן שטראוס (האב). מוכר בעולם גם בתואר "מלך הוואלסים".
קורות חייו
שטראוס נולד בווינה למלחין יוהאן שטראוס ולאנה לבית שטריים. במשפחה היו ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. אחיו של יוהאן הבן, אדוארד ויוזף היו לימים גם הם מלחינים. בגיל 6 כתב שטראוס את הוואלס הראשון שלו.
חינוכו המוזיקלי הפורמלי החל רק אחרי שאביו נטש את המשפחה בשנת 1842. עד מהרה הקים שטראוס הצעיר תזמורת קטנה משלו, והצלחתה האדירה בהופעת הבכורה ב-1844 הפכה אותו בן-לילה למתחרה העיקרי של אביו. בגיל 19 כבר סייר בכל רחבי אירופה ומאוחר יותר אף הגיע לארצות הברית וזכה בתואר "מלך הוואלסים".
ב-27 באוגוסט שנת 1862 התחתן עם זמרת האופרה הנרייטה (יטי) טרפץ בקתדרלת סטפנוס ה"קדוש" בווינה. החברה הווינאית הופתעה מנישואין אלה, לנוכח העובדה שיטי הייתה מבוגרת בשבע שנים משטראוס. ב-8 באפריל 1878 נפטרה יטי.
הוא התחתן בשנית ב-28 במאי 1878 עם ארנסטינה הנרייטה אנגליקה דיטריך, כשבעה שבועות לאחת מותה של אשתו הראשונה. בשנת 1882 נפרדו בני הזוג לאחר שאנגליקה עזבה את שטראוס.
בשנת 1885 ויתר שטראוס על אזרחותו האוסטרית כדי שיוכל להתגרש מאשתו השנייה ולהנשא שוב. לאחר שקיבל אזרחות גרמנית של נסיכות סקסה-קובורג-גותה המיר שטראוס את דתו לפרוטסטנטיות ונישא בשלישית, לאדלה שטראוס (לא קרובת משפחה, על אף שם המשפחה הזהה). יוהאן שטראוס נפטר בביתו בווינה מדלקת ריאות ונטמן בבית הקברות המרכזי בווינה.
מבין היצירות המוכרות שחיבר: הוואלסים "עיתוני בוקר" מ-1864, "הדנובה הכחולה" "An der schönen Blauen Donau" מ-1866, "סיפורים מיערות וינה" מ-1868 ו"יין, נשים וזמר" מ-1869. האופרטות "העטלף" מ-1874, ברון הצוענים מ-1885 ו"לילה בוונציה" שעד היום מועלות על הבמה. כמו כן הלחין את הבלט סינדרלה.
יצירותיו
הוואלסים של שטראוס בנויים כולם באותה מתכונת בסיסית - הקדמה איטית ליצירת האווירה, שאחריה באים בדרך כלל חמישה קטעי ואלס. הקודה המסיימת מציגה שוב את מנגינות הוואלס העיקריות ברצף אחד, ויוצרת תחושה של האצת קצב המוזיקה.
שטראוס חיבר יותר מ-500 יצירות ורוב יצירותיו ממשיכות להתנגן בקונצרטים בעיקר כהדרנים.
בוואלסים שלו ניתן למצוא השפעות מוזיקליות של וגנר וליסט.
אופרה
- האביר פאזמאן (1892)
אופרטות
- אינדיגו ו-40 הגנבים (1871)
- קרנבל ברומא (1873)
- קאליוֹסטרו בווינה (1875)
- הנסיך מתושלח (1877)
- פרה עיוורת (1878)
- מטפחת התחרה של המלכה (1880)
- המלחמה העליזה (1881)
- סימפּליסיוּס (1887)
- Jabuca או חגיגת התפוחים (1894)
- חספסנית (שם של שיח) (1895)
- דם וינאי (1899)
בלט
- לכלוכית (1899)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוהאן שטראוס (הבן) |
יוהאן שטראוס (הבן)24726448