המכלול:תמונת היום/גלריה/1

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה מכיל את כל קטעי "תמונת היום" המיועדים לעמוד הראשי הקיימים במכלול. הדף מציג את התבניות המכילות את הקטעים לפי מספר סידורי, כך ששום קטע לא חוזר על עצמו פעמיים, להבדיל מדף "המכלול:תמונת היום" המציג את התבניות היומיות כפי שמופיעות בעמוד הראשי, אשר בתוכן משובצות התבניות המופיעות בדף זה.

קטעי "תמונת היום" מופיעים בעמוד הראשי באופן הבא:

במידה וקיים קטע משובץ ספציפית בתאריך (העברי) באותו יום בשנה הספציפית - מופיע קטע זה. באם לא קיים כזה שיבוץ מופיע קטע "תמונת היום" השייך לתאריך עברי או לועזי רלוונטי. באם גם מועד כזה לא קיים - מופיע קטע "תמונת היום" אקראי מרשימת התבניות הממוספרות (ולא מרשימת תבניות המועדים).

ברשימת התבניות הממוספרות עשויים להופיע גם קטעים שעשויים להיות משוייכים למועד מסויים, אולם לא בהכרח. שיבוצם לאותו מועד יתבצע באמצעות שיבוץ לתאריך בשנה. ברשימת תבניות המועדים יכללו רק תבניות שלא מתאים שיופיעו שלא במועד המתאים להם.

כיצד להוסיף קטעי "תמונת היום" חדשים?
  • ראשית, יש ליצור תבנית חדשה. שם התבנית יהיה: "תבנית:תמונת היום 000" - כאשר 000 יוחלף במספר הסידורי הבא שלא קיימת בו תבנית.
  • תוכן התבנית יהיה:
 <noinclude>
 {{ניווט תאריכים
 | פרויקט = [[המכלול:תמונת היום|תמונת היום]]
 | הפניה = נושא הקטע
 | הקודם = תבנית:תמונת היום 000
 | הבא = תבנית:תמונת היום 000
 }}
 [[קטגוריה:תבניות תמונת היום|000]]
 [[קטגוריה:תבניות תמונת היום - אדריכלות]]
 [[קטגוריה:תבניות תמונת היום - ארצות הברית‏]]
 </noinclude>
 

כאשר את "נושא הקטע" צריך להחליף בשם נושא הקטע "תמונת היום" החדש, ואת 000 במספר הסידורי של הקטע החדש.

ולאחר מכן את קטע "תמונת היום" המוכן.

  • בשלב האחרון, יש לשבץ את הקטע בדף זה לצרכי בקרה ועבודה. השיבוץ נעשה באמצעות התבנית:
 {{רשימת תמונת היום|000|תאריך מומלץ לשיבוץ בפורמט "15/08/2017"|ארוע מומלץ לשיבוץ|הערות}}

כאשר את 000 צריך להחליף במספר הסידורי, ואת "נושא הקטע" צריך להחליף בשם נושא הקטע "תמונת היום" החדש. שאר הפרמטרים הם רשות.

את התבנית יש להכניס בסוף רשימת התבניות בקוד המקור של דף זה.



מאגר קטעי "תמונת היום"

 •  0-100  •  101-200  •  201-300  •  301-400  •  401-500  •  501-600  •  601-700  •  701-800  •  801-900  •  901-1000  •  מועדים



מספר נושא הקטע תוכן תאריך מומלץ לשיבוץ ארוע מומלץ לשיבוץ הערות


001

עריכת התבנית - שיחה

'

משקה ניצוק מכלי אל כלי. ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל הלכתי לפיו חיבור בין נוזלים באמצעות יציקה אינו נחשב חיבור לעניין טומאת משקין, בהשקה ובהלכות מקוואות.
כך לדוגמה, במידה והמים שבבקבוק שבתמונה טמאים, למרות שהם נוגעים במים שבכוס, הם לא הופכים אותם לטמאים, כי הם לא נחשבים כנוגעים בהם.



002

עריכת התבנית - שיחה

'
צילום קלף של מזוזה הכתובה כהלכתה בדיו סת"ם ובכתב סת"ם. על פי המקובל כיום מספר השורות והמילים הפותחות כל שורה הינם קבועים.



003

עריכת התבנית - שיחה

'
בית המקדש הראשון.



004

עריכת התבנית - שיחה

'
מגן דוד ומנורה משולבים במצבת זיכרון לבית כנסת בגרמניה



005

עריכת התבנית - שיחה

'
דיוקנו המפורסם של הרמב"ם, המופיע על גבי מדליות, בולים, תבליטים ועוד, מקורו באיור המופיע בספר Thesaurus antiquitatum sacrarum ("אוצר העתיקות המקודשות") מן המאה ה-18, של בלסאוס אוגולינוס, המבוסס, לעדות הכותב, על "תחריט עתיק". לפרסומו של הדיוקן הביא יצחק שמואל רג'יו (יש"ר מגוריציה), ובעקבותיו המומר איש המיסיון משה מרגליות, שהביא את הדיוקן לאנגליה. אולם מקובל כי דמות זו היא דמיונית, ואינה מתארת את דיוקנו המקורי של הרמב"ם, בין השאר מפני שפאותיו נראות בה מגולחות בתער.



006

עריכת התבנית - שיחה

'

תחריט המתאר חליצה; כאשר מת יהודי ללא ילדים, שומה על אשתו להתייבם, דהיינו להינשא לאחיו, על מנת "להקים שם" לבעלה המת - שלא ייכרת זרעו. באם, מסיבה כלשהי, לא רוצה האח לייבם את אשת אחיו, על האישה לבצע חליצה באחי בעלה ובכך היא מותרת להינשא לכל אדם שתחפץ. מעמד החליצה כולל פרטים רבים המפורטים בגמרא אך עיקר הפעולה היא חליצת נעלו של היבם (אחי המת) על ידי היבמה (אשת המת).



007

עריכת התבנית - שיחה

'
פנים בית המדרש המרכזי של חסידות בעלז, ירושלים.



008

עריכת התבנית - שיחה

'

שבעת המינים - שבעה מיני דגן ופירות שבהם, נשתבחה ארץ ישראל.
מימין למטה בכיוון השעון: גפן, תאנה, רימון, זית, חיטה, שעורה, תמר.
את מצוות הביכורים ניתן לקיים רק בפירות שבעת המינים.
כמו כן, מינים אלו קודמים בברכתם למינים אחרים מאותה הברכה. ואף בתוך המינים עצמם יש סדר קדימות.



009

עריכת התבנית - שיחה

'
יהודים מתפללים ברחבת הכותל המערבי



010

עריכת התבנית - שיחה

'
תפילין, של הראש למעלה ושל היד למטה



011

עריכת התבנית - שיחה

'
ספר מקראות גדולות, פתוח בפרשת בא



012

עריכת התבנית - שיחה

'
מקדש הורדוס, בתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני. צולם במלון הולילנד



013

עריכת התבנית - שיחה

'
מבנה מערת המכפלה, המקום בו קבורים אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, ויעקב ולאה



014

עריכת התבנית - שיחה

'
סידורים, ספרים שבתוכם כתובות התפילות



015

עריכת התבנית - שיחה

'
תחריט על עץ מהמאה ה-14 המתאר את הברכה על היין בהבדלה



016

עריכת התבנית - שיחה

'
טלאי צהוב, סימן שהיהודים היו חייבים לשים על בגדיהם כחלק מחקיקה אנטישמית בזמן מלחמת העולם השנייה, השואה.



017

עריכת התבנית - שיחה

'
כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558



018

עריכת התבנית - שיחה

'
השער של מסכת ברכות בתלמוד הבבלי, דפוס סלאוויטא



019

עריכת התבנית - שיחה

'
כיפות למכירה בירושלים



020

עריכת התבנית - שיחה

'
הדף הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא



021

עריכת התבנית - שיחה

'
"חדר" טיפוסי בהר מירון



022

עריכת התבנית - שיחה

'
טעמי המקרא לפי האשכנזים ולפי עדות המזרח



023

עריכת התבנית - שיחה

'
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש - מצווה על בית הדין בארץ ישראל לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו (יום מולד הירח). החודשים בלוח העברי הם באורך של 29 או 30 ימים, ועל כן ראש החודש הבא נקבע ליום השלושים או השלושים ואחד מראש החודש הקודם.



024

עריכת התבנית - שיחה

'
הגעלת כלים במאה שערים



025

עריכת התבנית - שיחה

'
ציור המתאר את חורבן בית המקדש



026

עריכת התבנית - שיחה

'
כתובת הסורֵג ביוונית - איסור על גויים להיכנס לתחום בית המקדש. הסורג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש. מכל הכתובות שרדו רק שתיים - אחת שלמה, שהתגלתה על ידי שארל קלרמון-גנו ומוצגת במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול (בתמונה), ואחת שבורה במוזיאון ישראל בירושלים.



027

עריכת התבנית - שיחה

'

צילום של ישיבת וולוז'ין שכונתה אם הישיבות. הישיבה הוקמה בשנת 1802, והשפיעה בצורה דרמטית על כל עולם הישיבות שהתפתח מאותה התקופה, לסוגיו השונים. ראשי הישיבה היו מגדולי תלמידי החכמים שבאותה תקופה, ובוגרי הישיבה בעצמם הפכו לתלמידי חכמים נודעים, אישי ציבור, מנהיגים.



028

עריכת התבנית - שיחה

'
איור מהאנציקלופדיה היהודית של החושן



029

עריכת התבנית - שיחה

'

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש - מצווה בתורה על בית הדין הגדול בארץ ישראל לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו (יום מולד הירח). החודשים בלוח העברי הם באורך של 29 או 30 ימים, ועל כן ראש החודש הבא נקבע ביום השלושים או השלושים ואחד מראש החודש הקודם.



030

עריכת התבנית - שיחה

'
כיסא של אליהו, שנהוג שימצא בכל ברית מילה. משמש את אליהו הנביא המשתתף בכל ברית מילה. מקורו של המנהג בספר הקדום פרקי דרבי אליעזר, ומנהגים וסגולות שונות נקשרו בעניין הכנת הכסא.



031

עריכת התבנית - שיחה

'
"כסף יהודי", מגטו טרזינשטט, מוצג כיום במוזיאון היהודי שבברלין



032

עריכת התבנית - שיחה

'
חדר מגורים של משפחת כהנים שהתגלתה ברובע ההרודיאני שבירושלים, כלי האבן מעידים על הקפדה רבה על דיני טומאה וטהרה



033

עריכת התבנית - שיחה

'
ציור של מזבח העולה בבית המקדש משנת 1901



034

עריכת התבנית - שיחה

'
הגר"א, הגאון מווילנה



035

עריכת התבנית - שיחה

'
דיוקן של הרמ"א, רבי משה איסרליש



036

עריכת התבנית - שיחה

'
גולים מיהודה אשר הובאו לרומא לאחר המרד הגדול, תבליט על שער טיטוס - פרט



037

עריכת התבנית - שיחה

'
דגם בית המקדש השני של מיכאל אוסניס מקדומים



038

עריכת התבנית - שיחה

'
עמוד השער של משנה תורה לרמב"ם (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.



039

עריכת התבנית - שיחה

'
אראוקריה רמה בנורפוק, עץ מחטני האנדמי לאי, אשר מופיע גם בדגל המושבה



040

עריכת התבנית - שיחה

'
רבי יחזקאל לנדא (נולד בי"ח בחשוון ה'תע"ד) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה בתקופת האחרונים בכלל. נודע בכינויים ה"נודע ביהודה" וה"צל"ח" על שם ספריו. התנגד לדרך החסידות, ובמקביל גם לחם קשות נגד תנועת ההשכלה.



041

עריכת התבנית - שיחה

'
בית הכנסת העתיק בקצרין שנחשף בשנת תשכ"ח ומתוארך לתקופת המשנה והתלמוד. החוקרים סבורים כי בית כנסת זה מהווה דוגמה המבטאת את עושר ההתיישבות היהודית באותה תקופה. באתר נמצאו כתובות נדירות וממצאים ארכיאולוגיים חשובים אחרים.בית הכנסת חרב בשנת 746, ברעש שביעית.



042

עריכת התבנית - שיחה

'
הכתובת "לבית התקיעה", הנמצאת במוזיאון ישראל. בית התקיעה היה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים. פינה זו הייתה ממוקמת במרומי פינת הכותל המערבי והכותל הדרומי, בנקודה גבוהה מאד הצופה הן אל העיר והן אל השדות שמחוצה לה, כדי להבטיח שכולם ישמעו את התקיעות. הפינה המעוצבת באבן, שבה עמד התוקע, נעקרה ממקומה על ידי הרומאים במהלך חורבן בית המקדש, והושלכה מטה. היא נתגלתה במהלך חפירות ארכאולוגיות למרגלות הכותל המערבי.



043

עריכת התבנית - שיחה

'
עותק חתום של צו גירוש ספרד שנחתם בידי פרדיננד השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה, ב-ג' בניסן ה'רנ"ב ופורסם ב-ב' באייר. בצו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בקסטיליה ואראגון, והם הועמדו בפני הברירה להתנצר או לעזוב עד ל-ז' באב ה'רנ"ב.



044

עריכת התבנית - שיחה

'
בית הכנסת הספרדי והפורטוגזי הנמצא באמסטרדם



045

עריכת התבנית - שיחה

'
ישיבת ראדין, שבראשה עמד החפץ חיים



046

עריכת התבנית - שיחה

'
דיוקן רבי ישראל מאיר הכהן, המכונה ה"חפץ חיים", משנת 1929



047

עריכת התבנית - שיחה

'
כתובת השילוח היא כתובת בנקבת השילוח הכתובה בכתב עברי עתיק שהתגלתה ב-1880, המנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חופרים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון אל שטח עיר דוד בירושלים. הנקבה נחפרה ביוזמתו של חזקיהו מלך יהודה, בערך בשנת 555 לפנה"ס. הכתובת נעקרה ממקומה בשנת 1890 ומוצגת כיום במוזאון הארכאולוגי של איסטנבול.



048

עריכת התבנית - שיחה

'
הכותל המערבי בתקופת המנדט הבריטי



049

עריכת התבנית - שיחה

'
איור של בית המקדש הראשון



050

עריכת התבנית - שיחה

'
אלתר קציזנה, שני יהודים באים בימים מעיינים בפרק משנה בבית הכנסת בפינסק. פרט מתוך "פינסק: פורטרט", פורסם בעיתון פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924



051

עריכת התבנית - שיחה

'
מחצית השקל. הוטבע בשנות המרד הגדול של היהודים באימפריה הרומאית בשנים 66-70



052

עריכת התבנית - שיחה

'
"אולם יצחק" שבמערת המכפלה בחול המועד סוכות, אחד מעשרת מהזמנים בהם מתירים ליהודים להיכנס לחלק זה



053

עריכת התבנית - שיחה

'
מצבות בבית הקברות היהודי בוורשה. נוסד בשנת 1806, והוא בית העלמין היהודי השני בגודלו בפולין ואחד מהגדולים בעולם. שטחו כ-336 דונם, ומצויים בו כ-200,000 קברים מסומנים, וכן קברי אחים של מתי גטו ורשה בתקופת השואה



054

עריכת התבנית - שיחה

'

מקווה עתיק בעיר שפייר שבגרמניה. "מקווה" כשמו כן הוא - מקווה מים (שנקוו בו המים, ולא שנשאבו אליו) שנועד בהלכה להיטהרות מסוגים מסוימים של טומאה. היישום המרכזי של המקווה בימינו הוא להיטהרות מטומאת הנידה.



055

עריכת התבנית - שיחה

'
כתב יד תימני של חלק מהספר מורה נבוכים



056

עריכת התבנית - שיחה

'
בית הכנסת ביואנינה, יוון



057

עריכת התבנית - שיחה

'
קבר רחל בציור משנת 1910



058

עריכת התבנית - שיחה

'
דיוקן רבי עקיבא איגר משנת 1830.



059

עריכת התבנית - שיחה

'
בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב



060

עריכת התבנית - שיחה

'
כתובת תיאודוטוס בן וטנוס, לוח אבן מבית מדרש קדום בירושלים מתקופת בית שני



061

עריכת התבנית - שיחה

'
רחבת הכותל המערבי בשנת בשנת 1920
רחבת הכותל המערבי בשנת בשנת 1920
רחבת הכותל המערבי בשנת ה'תר"ף. האזכור הראשון של תפילה לצד הכותל המערבי מופיעה בכתביו של רבי בנימין מטודלה, שביקר בירושלים בשנת ד'תתק"ל בערך. התפילה במקום התקבעה במסורת היהודית במשך האלף השישי (עד אז התפללו ליד כתלים אחרים של הר הבית). לאחר בניית שכונת המוגרבים אזור התפילה בו התיר הסולטאן סולימאן הראשון ליהודים להתפלל, הייתה סמטה צרה שאורכה כעשרים מטרים.



062

עריכת התבנית - שיחה

'
הכותל המערבי



063

עריכת התבנית - שיחה

'
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
מגדל דוד וחומות ירושלים בשעת ערב.



064

עריכת התבנית - שיחה

'
מלאכת צד היא צידת בעל חיים שרגילים לצוד אותם לצורך בשרם או עורם או הנאה אחרת. פעולה זו נעשית על ידי הכנסת בעל החיים לשטח קטן שבו אין לו אפשרות להמלט, ושניתן לתופסו משם ללא כל מאמץ.



065

עריכת התבנית - שיחה

'

עשרת הדברות הם עשרה ציוויים מרכזיים שניתנו במעמד המכונן של עם ישראלמעמד הר סיני.
הדברות מובאות בתורה פעמיים (בפרשות יתרו וואתחנן) בשינויים קלים (כמו זכור ושמור).



066

עריכת התבנית - שיחה

'
דגם בית המקדש השני המוצג כיום במוזיאון ישראל



067

עריכת התבנית - שיחה

'
"הכותל המערבי" (1867), מאת ז'אן-לאון ז'רום.



068

עריכת התבנית - שיחה

'
מלאכת טוחן היא הפרדת החלקים של דבר מחובר, כך שנהפכים לפירורים קטנים או חתיכות קטנות, ההפך מלישה.



069

עריכת התבנית - שיחה

'
מלאכת זורה היא זריית דבר לרוח, ומהותה שנויה במחלוקת, לפי התלמוד ירושלמי - פעולה הנעשית על ידי פיזור גוף אחד לחתיכות קטנות ברוח (למשל רקיקה), ולפי התלמוד בבלי זו היא אחת מהאופנים הנוספים של מלאכת בורר, ונמנית בנפרד מסיבות צדדיות (כי במשכן הייתה פעולה זו בנפרד מפעולת ה"בורר" ולכן נמנית בנפרד).



070

עריכת התבנית - שיחה

'
מלאכת מעבד היא ביצוע הפעולות הראשוניות (עד לשלב הממחק) הקשורות בעור המופשט לשם הכשרתו לשימוש האדם, כגון מליחת העור, דריסת העור ברגלים עד שיתקשה, או ריכוך העור ביד ומשיכתו ויישורו כדרך הרצענים.



071

עריכת התבנית - שיחה

'
תבליט משער טיטוס בה נראים שבויים מממלכת יהודה מחזיקים את כלי בית המקדש



072

עריכת התבנית - שיחה

'
"הגליל של כורש" שנתגלה ב-1879



073

עריכת התבנית - שיחה

'
כיתוב תמונה
כיתוב תמונה
שתי אלומות אור מסמנות את המקום שבו עמדו מגדלי התאומים, ביום השנה לפיגועי 11 בספטמבר.



074

עריכת התבנית - שיחה

'
חתימה שיוחסה לבעל שם טוב, ומקורה במכתבים מן הגניזה החרסונית שאמינותה מוטלת בספק.



075

עריכת התבנית - שיחה

'
דיוקן של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד



076

עריכת התבנית - שיחה

'
הרב ישראל דב אודסר, ממנהיגי חסידות ברסלב



077

עריכת התבנית - שיחה

'
המצודה הצלבנית בנבי סמואל, הנחשב למקום קבורתו של שמואל הנביא.



078

עריכת התבנית - שיחה

'
כריכת מהדורת ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה הידוע כספר הכוזרי משנת 1880. הספר הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי, שנכתב בשנת 1139 בערבית יהודית, ונחשב אחד מעמודי התווך של הפילוסופיה היהודית בפרט, ושל מחשבת ישראל בכלל.



079

עריכת התבנית - שיחה

'
מלאכת זורע היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. האיסור כולל זריעה, נטיעה, השקיה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכך.



080

עריכת התבנית - שיחה

'
יד אבשלום - מבנה הקבורה הגדול והמפואר ביותר ששרד מירושלים בתקופת בית שני. המבנה, המשלב בבניינו סגנונות מצריים ויוונים-רומיים והחצוב ברובו בתוך הסלע, משך את עיניהם של העוברים ושבים, ומתואר על ידי כמעט כל הנוסעים שפקדו את ירושלים, למן המוקדם שבהם.



081

עריכת התבנית - שיחה

'
גולים מיהודה אשר הובאו לרומא לאחר המרד הגדול מובלטים בעמוד שער טיטוס



082

עריכת התבנית - שיחה

'
היכל הספר, משכנם של מגילות מדבר יהודה ("המגילות הגנוזות") וכתר ארם צובא.



083

עריכת התבנית - שיחה

'
מצבה בבית הקברות היהודי בכותאיסי (2007). בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה שנוסדה כבר בתחילת שנות ה'ת"ר. בגל העלייה הראשון של שנות ה'תש"ל, שבו נטלה הקהילה חלק מכריע במכתב ח"י המשפחות, עזבו רבים את המקום, ובעקבות העלייה הגדולה מברית המועצות, עזבו את המקום מרבית היהודים, והקהילה מונה כיום עשרות משפחות בלבד. הרכוש היהודי הציבורי מתוחזק כיום על ידי השלטונות המקומיים, גם בהיעדר קהילה מאורגנת.



084

עריכת התבנית - שיחה

נושא
גלויה מראשית המאה ה-20 ובה מופיע קבר רחל



085

עריכת התבנית - שיחה

נושא
דף מגניזת קהיר - אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. משנתגלו הכתבים ופורסמו נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון וארון הספרים היהודי.



086

עריכת התבנית - שיחה

נושא

נרות שבת ויום טוב היא מצווה מדרבנן להדליק נר בבתים לצורך ליל שבת או יום טוב. הדלקת הנר הינה חובה על משפחה, ונעשית לרוב על ידי אם הבית בזמן כניסת השבת.



087

עריכת התבנית - שיחה

נושא

טיש (יידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, וסעודות הילולה.



088

עריכת התבנית - שיחה

נושא

שְׁטרַיימְליידיש; בעברית: מזנבת) הוא כובע פרווה שיהודים חרדים חסידיים יוצאי מזרח אירופה נוהגים לחבוש לאחר הנישואין בשבתות, חגים ובימי חול המועד. המנהג הוא גם נחלתם של קבוצה קטנה של "מתנגדים" בירושלים (ה"פרושים" מבני היישוב הישן).



089

עריכת התבנית - שיחה

נושא
מלאכת הוצאה מרשות לרשות היא מלאכה הנעשית על ידי הוצאה אובייקט מרשות היחיד לרשות הרבים, ומדברי חכמים - גם הוצאה לכרמלית. על האובייקט להיות בשיעור חשוב לפי מינו כך שיהא ראוי לדבר כל שהוא. מלאכת הוצאה היא חריגה ונחשבת ל"מלאכה גרועה", מכיוון שלא מתחדשת מציאות חדשה על ידה, ואינה אלא הזזת אובייקט ממקום למקום.



090

עריכת התבנית - שיחה

נושא
מפת ארץ ישראל בימי מלכות בית חשמונאי