הכותל הדרומי
הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים. בנוסף, בחלקו המזרחי, הכותל הדרומי מהווה את הקיר הדרומי של העיר העתיקה.
מקובל כי הקיר הנוכחי עובר בתוואי שקבע הורדוס לאחר הרחבת מתחם הר הבית החשמונאי. ניתן לראות שהנדבכים התחתונים של הכותל הדרומי הם בעלי סיתות שוליים הרודיאני אופייני המוכר מאבני הכותל המערבי. בפינה הדרום מזרחית של החומה השתמרו כ-30 נדבכים הרודיאנים, היורדים עד לסלע האם.
בכותל נמצאו שרידים של שער משולש ושער כפול (מוסתר ברובו על ידי מבנה צלבני). אף שהשערים הנוכחיים מאוחרים לתקופת הורדוס (מיוחסים לימי בית אומיה) משוער כי הם נמצאים במקומם של שערים מסוף תקופת בית המקדש השני. השם המקובל, שערי חולדה, לקוח מהמשנה במסכת מידות. מן השערים היה צורך לעלות מתחת לאדמה עד ההגעה לרחבת הר הבית. בקצהו המזרחי של הכותל נמצא שער יחיד, מימי הצלבנים. נכון לתחילת המאה העשרים ואחת, כל השערים סתומים.
הכותל הדרומי ורחבתו כלולים בחפירות הארכאולוגיות שביצע בנימין מזר לאחר מלחמת ששת הימים, ובסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת על ידי יובל ברוך ורוני רייך מטעם רשות העתיקות[1]. שטח הכותל בחלקו המערבי כלול היום בשטח הגן הארכאולוגי ירושלים ואילו הקטע המזרחי כלול בשטח הגן הלאומי "העופל" ובאחריות רשות הטבע והגנים.
הכותל הדרומי באגדה
מספר הרב ד"ר ש.ז כהנא:
"החלק היחיד מחומת בית המקדש שנשאר עד ימינו הוא הכותל המערבי. מדוע זכה דווקא הכותל להישאר עומד על עומדו? על המדרש האומר כי "אין שכינה זזה מכותל מערבי" מסופר, כי כאשר נתבקש העם לבנות את חומות בית המקדש בחרו העשירים לבנות את הכותל המזרחי, ושכרו פועלים שיעשו זאת; בני האצולה העדיפו את הכותל הדרומי, ושלחו את עבדיהם לעשות את העבודה; השליטים לקחו לעצמם את הכותל הצפוני, ופקדו על אלו הנתונים למרותם לבנותו; ואולם את הכותל המערבי בנו המוני העם במו ידיהם. ואכן, הכתלים הדרומי, המזרחי והצפוני נהרסו, ורק הכותל המערבי, מעשה ידיו ופרי מסירותו של העם, עדיין עומד על עומדו."
שערי חולדה
ערך מורחב – שערי חולדה
שערי חולדה הם שני שערי כניסה בכותל הדרומי של הר הבית. השער המערבי כפול והמזרחי משולש. השערים היו במפלס נמוך מרובו של הר הבית, ועל כן רוב החוקרים סבורים שהשערים מובילים במחילה אל תוך שטח ההר ומשם היה צורך לעלות במדרגות אל הרחבה. לעומתם, חוקר המקדש הרב זלמן מנחם קורן מפקפק בעניין ולדעתו השערים היו עיליים. הוא הסיק זאת בעקבות חפירות לצורכי בניה שערכו פלסטינים בהר, מהן עולה כי השטח הדרומי לא היה מכוסה בעפר בזמן הורדוס.
פרשנות נוספת העלו לאחרונה יובל ברוך ורוני רייך. לדעתם שימש השער המשולש והרחוב שעלה אליו ממזרח להובלה של בעלי חיים וקורבנות למתחם ההר ובמיוחד במהלך חג הפסח[2].
מדרגות חולדה
לרוחב הכותל הדרומי מצויות מדרגות ענק, המתוארכות לימי בית שני, ומזוהות כ'מדרגות חולדה' כשמם של השערים אליהם הובילו המדרגות. את המדרגות חשף בנימין מזר, וחלקן שוחזרו כדי לאפשר הליכה בטוחה עליהן. "קצב" המדרגות אינו אחיד, אלא הוא עשוי מדרגה אחת רחבה ומדרגה אחת צרה לסירוגין.
אורוות שלמה
- ערך מורחב – אורוות שלמה
מאחורי השער המשולש, בתוך הר הבית נמצא מתחם מהתקופה הצלבנית שהפך למסגד וידוע בשם אורוות שלמה; החפירות שערך הוואקף במתחם יצרו חשש כי שרידים ארכאולוגיים חשובים מושמדים וכן הועלה חשש להתמוטטות חלק מהכותל המערבי. אורוות שלמה הפכו שם דבר עם פרסום הספר "צופן דה וינצ'י". על פי הספר - המבוסס על סיפורים ואגדות ידועות - שם מצאו הטמפלרים את אוצרות שלמה המלך.
הארמונות המוסלמיים
בנימין מזר חשף בחפירותיו ארבעה ארמונות ענק, שתוארכו ויוחסו לח'ליפה וליד הראשון משושלת בית אומיה (705-715 לספירה). הארמונות, המכסים למעשה את כל שטח הגן הארכאולוגי (כולל רחבת התפילה בכותל המערבי), נבנו כל אחד מהם סביב חצר פנימית קְטוּרָה (לא מקורה), והיוו יחד קריית שלטון.
במאה ה-16 ניצלו העות'מאנים את תוואי הקיר החיצוני של 'ארמון 2', ו"הרכיבו" עליו את חומת העיר. בשל כך החומה העות'מאנית מגיעה רק עד פינת הארמון, ואז פונה בזווית של 90 מעלות צפונה ומתחברת להר הבית באופן שרירותי כמעט, באמצע הכותל הדרומי. כדי לאפשר מעבר אל המשכו של הגן הארכאולוגי מחוץ לחומת העיר העתיקה העות'מאנית, פרצו החופרים את שער החפירות, שהוא שער מלאכותי בחומה, במקום שבו ניצב בעבר שער 'ארמון 2'.
מרכז דוידסון
- ערך מורחב – מרכז דוידסון
בקצהו הדרום-מערבי של הגן הארכאולוגי, בתוך שרידי קומת המרתף של 'ארמון 2' האומיי, הוקם בשנת 2001 מוזיאון ארכאולוגי. המוזיאון נקרא על שם נדבן יהודי-אמריקני שמימן את הקמתו, ומוצגים בו ממצאים בני תקופות שונות שנתגלו ברחבי הגן הארכאולוגי ובסביבתו. תצוגת הממצאים היא בסדר כרונולוגי, החל מימי בית שני, ועד סוף התקופה המוסלמית הראשונה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רייך רוני וביליג יעקב, "חפירות ליד הר הבית ו"קשת רובינסון" בשנים 1996-1994", קדמוניות 117
- גבע הלל, "חידושים במחקר ירושלים בשנות ה-90", קדמוניות 122
- מזר אילת, "העפל בירושלים בתקופת בית ראשון", עידן 15
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הכותל הדרומי |
- מדרש ואגדה ש.ז כהנא
- רון פלד, איזה פלא: הכותל הדרומי, באתר ynet, 26 באוקטובר 2006
ניר חסון, בית המשפט ביטל את ההסכם להעברת הכותל הדרומי לעמותת אלע"ד, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2014- Yuval Baruch, EXCAVATIONS AT THE ‘TRIPLE GATE’ OF THE TEMPLE MOUNT, JERUSALEM YUVAL BARUCH AND RONNY REICH, Atiqot, 85 2016, באתר Academia.edu
- Yuval Baruch, On the enlarging of the Jerusalem Temple Mount in the late Second Temple period, באתר Academia.edu
הערות שוליים
- ^ Yuval Baruch, EXCAVATIONS AT THE ‘TRIPLE GATE’ OF THE TEMPLE MOUNT, JERUSALEM YUVAL BARUCH AND RONNY REICH, Atiqot, 85 2016
- ^ Yuval Baruch, On the enlarging of the Jerusalem Temple Mount in the late Second Temple period
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • השער החדש • שער יפו • שער ציון • שער האשפות • שער הרחמים • שערי חולדה | ||||||||
36702757הכותל הדרומי