עוזי ברעם
![]() | |||||
עוזי ברעם, 2015 | |||||
לידה |
6 באפריל 1937 (גיל: 87) ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה |
![]() | ||||
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
סיעה | המערך, העבודה, ישראל אחת | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
|
עוזי ברעם (נולד ב-6 באפריל 1937) הוא איש ציבור ופובליציסט ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר ממפלגת העבודה.
ביוגרפיה
ברעם, בנם של גרציה ושל שר העבודה ושר הסעד משה ברעם (בממשלת ישראל השבע עשרה) , נולד וגדל בשכונת נחלת אחים שבירושלים. בשירותו הצבאי היה מדריך ידיעת הארץ. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים במדע המדינה וסוציולוגיה ובתקופת לימודיו היה יושב ראש ארגון הסטודנטים הארצי של מפא"י.
ברעם היה נשוי לרותי עד למותה ב-1995 ולזוג שלושה ילדים, נועם, רן והסופר ניר ברעם. כיום (2020) ברעם נשוי בשנית לאביבה. אחיו הם הפובליציסט ופרשן הספורט חיים ברעם, דרורה ברעם (נפטרה ב- 2016) ומנחם ברעם (נפטר ב-2020).
בשנת 2009 התפרסם רומן שכתב המשקיף על ירושלים של ימי מלחמת העצמאות מבעד לעיניו של ילד בן עשר. מאז 2014 כותב מאמרים שבועיים בעיתון הארץ.
פעילות ציבורית
ברעם היה ממייסדי המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה ושמש כיושב הראש הראשון שלה עד שנת 1970. בשנתיים שלאחר מכן שהה בשליחות בארצות הברית מטעם משרד העבודה והסוכנות היהודית כממונה על עליית אקדמאים מארה"ב. עם שובו בשנת 1972 עמד בראש מחלקת ההמשך של הסוכנות היהודית. ב- 1974 נבחר ליושב ראש מפלגת העבודה במחוז ירושלים והנהיג את המחוז בשיתוף פעולה עם טדי קולק ראש עיריית ירושלים. בעת המאבק בין יצחק רבין לשמעון פרס על ראשות מפלגת העבודה בשנת 1974, ובכינוס מרכז המפלגה ב-22 באפריל 1974 הציג את מועמדותו של רבין[1]. בשנים 1984–1988 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה. בתפקידו זה הוביל במפלגה את תהליך הדמוקרטיזציה של בחירת מועמדי המפלגה לכנסת השתים עשרה (1988)[2]. בעת כהונתו זו גם סייע לשמעון פרס ביישום תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 בהביאו את הנהגת הממשלה וההסתדרות להדברות[3] ,ותמך בצעירי המפלגה[4]. בשנת 1988 נבחר במרכז המפלגה לשמש כשר בממשלת שמיר וסירב להיכנס אליה[5]. הוא גם ריכז את צוות הבחירה של המפלגה לבחירת יצחק נבון (1978) וחיים הרצוג (1983) לנשיאות המדינה[6].
ברעם נבחר לכנסת וכיהן כחבר בה בשנים 1977–2001. היה חבר בוועדת החוץ והביטחון (ובוועדות המשנה למודיעין ושירותים [7]) וועדת הפנים וועדת הכנסת. בכנסת העשירית כיהן כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה. בכנסת ה-13 כיהן כשר התיירות בממשלות רבין ופרס, וכן נוסף לתפקיד זה כיהן כשלושה חודשים (בשנת 1995) כשר הפנים.
בבחירות המקדימות לבחירת מועמדי הכנסת של המפלגה בשנת 1996 נבחר ראשון בקולותיהם של 151,000 מתפקדים. אהוד ברק לא צירף אותו ב-1999 לממשלתו, על אף הבטחה מפורשת לכך, ובמקום זאת הציע לו להיות שגריר באחת מבירות העולם שיבחר. ברעם סירב, והיחסים ביניהם הפכו למתוחים.[8] בעת ניסיונו של ברק לזכות מחדש בראשות מפלגת העבודה ב-2007, הוא שב והתפייס עם ברעם.[9] בשנים 2002 - 2007 הרצה במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללת ספיר בנושא: "סוגיות נבחרות בפוליטיקה הישראלית"
ברעם כיהן כיו"ר ההנהלה הציבורית של תיאטרון בית ליסין משנת 2004 ועד 2017.
בין השנים 2008 ל-2016 עמד בראש עמותת club50, עמותה שנועדה לעזור לבני 50+, ומוציאה עיתון בשם club50, בעריכתו.
הערכה
לאחר הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001, התפטר מהכנסת[7] ופרש מן החיים הפוליטיים. בדרכו לצמרת מפלגת העבודה לא ניצל את מעמדו לטובתו האישית והעדיף להיות נאמן לדרכו. כך סירב לשמש כשר בממשלת שמיר 1989. הוא לא הסס לצאת נגד ראשי המפלגה, כך לדוגמה הצביע נגד חוק רמת הגולן בעוד שאר חברי הסיעה נמנעו.
”היה משהו מוסרי מאוד בהתנהלות ובהכרעות הפוליטיות שלו. המצפון תמיד ניצח את האינטרסים האישיים, לפעמים זה הפריע לו לרוץ חזק יותר. יש בו קומבינציה של מצפון עם יצר מרידה בלתי-פוסק...הוא אדם בלי טירוף פוליטי, ואנחנו רואים יום-יום עד כמה אנשים פוליטיים מוכנים לעשות דברים מטורפים לגמרי עבור האינטרס האישי והרצון להגיע לראש הפירמידה.” (אופיר פינס)[10].
ברעם מגדיר עצמו "יונה" ונמנה על היונים במפלגתו, וככזה הוא בעד פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בדעותיו הכלכליות הוא דוגל בשוויון סוציאל-דמוקרטי.
ספרו
- אין אהבה בעיר; עורך: איתמר אורלב, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, תשס"ט 2009.
קישורים חיצוניים
עוזי ברעם, באתר הכנסת
- עוזי ברעם, באתר כנסת פתוחה
- מאמרי עוזי ברעם, באתר "הארץ"
- גידי וייץ, עוזי ברעם חושף כיצד התנשאו אנשי מפא"י על אמו גרציה, ילידת סוריה, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2009
- אליעזר יערי, אם אשכחך | אין אהבה בעיר מאת עוזי ברעם, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2009
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם עוזי ברעם, באתר של "רשת 13", 2 באפריל 2016 (במקור, מאתר "nana10")
- יעקב בר-און, "המדינה הופכת לימנית-דתית חשוכה": עוזי ברעם מסתכל קדימה בחשש, באתר מעריב אונליין, 3 באפריל 2017
- ממאמריו
מיהו ציוני, אני או הם?, באתר הארץ, 5 במאי 2014
בזמן שעסקתם בשרה נתניהו, באתר הארץ, 24 במרץ 2014
-
זה לא יעבוד לך, ביבי, באתר הארץ, 18 במרץ 2014
מול הילולת בנט ואלקין, באתר הארץ, 10 בפברואר 2014
תנו לנתניהו גב, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
קוראי "הארץ" יודעים יותר ממך, באתר הארץ, 25 בינואר 2014
מתים שאבו מאזן יגיד לא, באתר הארץ, 21 בינואר 2014
שרון ידע לקבל החלטות. רעות, באתר הארץ, 15 בינואר 2014
ליברמן רוצה טרנספר, לא הסדר, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
אלתרמן ובנט היו מסתדרים, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2013
שמאל ללא רחמים עצמיים, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2013
התגובה העלובה של נתניהו, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2013
מדוע נפלה יחימוביץ', באתר הארץ, 24 בנובמבר 2013
סוגדים לרבנים, חוזרים לימי הביניים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2013
עם לוין ודנון לא הולכים להסדר, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2013
ראש עיר מפרפר, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
הרב ששינה מציאות, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2013
המאמר הבא של דני דנון, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2013
שוב אותה שחצנות, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2013
זה לא אובמה, זה אנחנו, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2013
הימנים מובילים לפתרון שמאלני קיצוני, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2013
ימנים צבועים, נמאסתם, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2013
למה נתניהו כן יכול להצליח, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2013
למה הם שונאים את השמאל, באתר הארץ, 28 ביולי 2013
האם יעז נתניהו?, באתר הארץ, 21 ביולי 2013
למה עושים הנחות לאובמה, באתר הארץ, 10 ביולי 2013
מי יעצור את יריב לוין, באתר הארץ, 1 ביולי 2013
אמת מארץ ישראל, באתר הארץ, 18 ביוני 2013
לא צריכים רבנים נאורים, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
ג'ון קרי ופיטר מרמלה, באתר הארץ, 4 ביוני 2013
לנמלים אין סיכוי מול בנט, באתר הארץ, 27 במאי 2013
אבדה התקווה, באתר הארץ, 21 במאי 2013
ניצחון האח הגדול, באתר הארץ, 6 במאי 2013
הדמגוגיה של עמוס עוז, באתר הארץ, 13 בינואר 2013
- המופרכות של מקבל ההחלטות, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2012
- עוזי ברעם - או עבודה או ברק, באתר הארץ, 24 ביוני 2009
- דורשי טובתו של פרס, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2006
- צדקת השמאל, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2006
הערות שוליים
- ↑ מיכאל בר-זוהר, כעוף החול - שמעון פרס - ביוגרפיה, תל אביב: משכל), 2005, עמ' 421.
- ↑ רענן כהן, נשיקת הצבר, תל אביב: משכל, 2002, עמ' 92 - 93.
- ↑ מיכאל בר-זוהר, כעוף החול - שמעון פרס - ביוגרפיה, תל אביב: משכל), 2005, עמ' 532.
- ↑ אבי שילון, תוגת השמאל, דביר, 2017, עמ' 132.
- ↑ ירון דקל ויעל שטרנהל, ראיון עם עוזי ברעם, חדשות שבע וחצי, רשת 11.2.2001
- ↑ רון לוין ואסף חיים, מעצור בעוזי, מעריב, 11.2.2001
- ^ 7.0 7.1 דן מרידור ואחרים, הישיבה המאה-ושבעים-וארבע של הכנסת החמש-עשרה יום רביעי, כ"א בשבט התשס"א (14 בפברואר 2001),דברי פרידה עם פרישתם של חברי הכנסת אלי גולדשמידט ועוזי ברעם מהכנסת, דברי ימי הכנסת 14.2.2001
- ↑ רביב דרוקר - חרקירי, אהוד ברק במבחן התוצאה. הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 50.
- ↑ יוסי ורטר - תכף מתחילה התמודדות חדשה. כתבה בהארץ על הפריימריז הקרבים במפלגת עבודה.
- ↑ מיכל קפרא, פרישת הפרשן, מעריב, 16.2.2001
שרי הפנים בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
שרי התיירות בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
יושבי ראש ועדת הקליטה, העלייה והתפוצות של הכנסת | ||
---|---|---|
יושבי ראש ועדת העלייה והקליטה (1977–1999) | גאולה כהן • רוני מילוא • עוזי ברעם • מרים גלזר-תעסה • מיכאל קליינר • עמנואל זיסמן • נעמי בלומנטל | |
יושבי ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות (החל מ-1999) | נעמי בלומנטל • צבי הנדל • קולט אביטל • מיכאל נודלמן • ליה שמטוב • דני דנון • יואל רזבוזוב • אברהם נגוסה • דוד ביטן • עודד פורר |
עוזי ברעם29125293
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הפנים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התיירות בממשלות ישראל
- קצרמר חברי הכנסת
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי הכנסת מטעם העבודה
- חברי הכנסת מטעם ישראל אחת
- משפחת ברעם
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- חברי הכנסת החמש עשרה
- יושבי ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
- ישראלים שנולדו ב-1937
- שרי ממשלת ישראל העשרים וחמש
- מזכ"לי מפלגת העבודה