שלום ירושלמי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. שלום ירושלמי (נולד ב-25 באוקטובר 1954) הוא עיתונאי ישראלי. שימש סגן עורך העיתון "כל העיר" בירושלים, ופרשן פוליטי ב"מעריב" בין 1993 ל-2014.
ביוגרפיה
נולד ב-25 באוקטובר 1954. אמו ילידת דמשק.[1]
ירושלמי הוא בוגר האוניברסיטה העברית במדעי המדינה. החל את דרכו העיתונאית בתחילת שנות השמונים בשבועון הירושלמי "כל העיר"[2]. החל מ-1989 היה סגן לעורך העיתון דורון גלעזר.
ביולי-אוגוסט 1987 היה ירושלמי מעורב במגעים של משה עמירב עם בכיר אש"ף פייסל חוסייני, כחלק מפרשת עמירב, ואף נכח בפגישה אחת לפחות מתוך סדרת פגישות לקידום המגעים בין ישראל לפלסטינים שנערכה לפני האינתיפאדה הראשונה בידיעת ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר[3].
בשנת 1989 קיבל ירושלמי מידע על עבירות פליליות מצדו של מי שהיה אז שר התחבורה, משה קצב. המידע לא פורסם מכיוון שהמתלוננת דאז לא הייתה מוכנה לחתום על תצהיר או לבוא לבית משפט, ולכן עורך העיתון דורון גלעזר החליט שאין אפשרות לפרסם את המידע[4]
בשנת 1993 עבר לעבוד בעיתון "מעריב" ככתב פוליטי.
שימש כפרשן פוליטי בתוכנית הבוקר "קפה טלעד".
החל משנת 2004 שימש עורך המקומון הירושלמי של קבוצת מעריב, "כל הזמן". בסוף שנת 2007 חזר לשמש כתב ופרשן פוליטי ב-"מעריב"[5].
במרץ 2009 סולק ירושלמי בכוח ממסיבת עיתונאים שערך משה קצב בקריית מלאכי, לאחר שהכחיש את טענת קצב כאילו הועבר מתפקידו מ"מעריב" בשל תלונתו של קצב על ירושלמי בפני עורך "מעריב"[6].
בנובמבר 2010 ערך ירושלמי ריאיון עם ח"כ חיים אמסלם מש"ס שבו נטען כי אמסלם מתכוון להקים מפלגה חדשה ועצמאית שמצעה יכלול חינוך עם לימודי ליבה, השתלבות של חרדים בשוק העבודה ושירות בצה"ל[7]. הריאיון עורר סערה פוליטית פנימית גדולה בש"ס[8].
בשנת 2014 הצטרף לעיתון "מקור ראשון"[9].
בשנת 2015, העיד כ"עד אופי" לטובתו של הרב יאשיהו פינטו, במשפט שהתנהל נגדו[10][11].
נכון לשנת 2020 משמש ירושלמי כפרשן הפוליטי באתר "זמן ישראל".
חיים אישיים
ירושלמי נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים.
ספריו
- שלום ירושלמי, יוסי אליטוב ואריה ארליך, ברגע האמת, הרבי מלובביץ' והדיאלוג המדיני-ביטחוני עם מקבלי ההחלטות בישראל, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר (2017)[12].
קישורים חיצוניים
- מאמרי שלום ירושלמי באתר "זמן ישראל"
- שלום ירושלמי: בתקופתו של ניר חפץ כעורך העיתון פסלו כל ידיעה ביקורתית על שר החינוך גדעון סער, באתר העין השביעית, 20 בפברואר 2013
- גלי גינת, שלום ירושלמי מסר עדות אופי לטובת הרב פינטו, באתר וואלה!, 28 באפריל 2015
הערות שוליים
- ^ ריץ' טנוריו, הסיפורים הנשכחים של היהודים במלחמת האזרחים האמריקאית, באתר "זמן ישראל", 9 בדצמבר 2022
- ^ התקף לב של פרס: סיפור בחירות, כותרת ראשית, 22 ביולי 1987
- ^ שלום ירושלמי, "הטאבו נשבר", כל העיר, 23 בספטמבר 1978, עמודים 21-24
- ^
אבי וינברג, ללכת בעקבות הדס שטייף, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2013
- ^ יעל ולצר, שלום ירושלמי חוזר ל"מעריב": ישמש כתב ופרשן פוליטי, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2007
- ^ הארץו, העיתונאים רינו צרור ושלום ירושלמי, הוצאו מהאולם במהלך נאום משה קצב, באתר הארץ, 12 במרץ 2009
- ^ שלום ירושלמי, יש חיים אחרי ש"ס: המפלגה החדשה של ח"כ חיים אמסלם, באתר nrg, 5 בנובמבר 2010
- ^ יאיר אטינגר, הרב עובדיה יוסף תוקף את הח"כ חיים אמסלם: "חסר אמונה בתורה", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2010
- ^ דוד אברהם, נוהרים לאדלסון: שלום ירושלמי מצטרף למקור ראשון, באתר וואלה!, 03 בספטמבר 2014
- ^ רויטל חובל, בית המשפט גזר על הרב פינטו שנת מאסר ומיליון שקל קנס: "רב שחטא והחטיא, שיחת והשחית אחרים", באתר הארץ, 12 במאי 2015
- ^ שוקי שדה, הפנים הלא מוכרות של הרב יאשיהו פינטו: חיי פאר וקשרים מפוקפקים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2011
- ^ מנחה נופה, שמחת הקריאה: ספרים מומלצים לשבוע הספר, באתר הארץ, 6 ביוני 2017
37368391שלום ירושלמי