קלמן ליבסקינד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלמן ליבסקינד
לידה 2 במאי 1970 (גיל: 54)
ניר גלים, ישראל
תקופת הפעילות מ-1997
עיסוק עיתונאי
מעסיק מעריב השבוע, תאגיד השידור הישראלי וערוץ 20
סוג כתב עיתונאי חוקר, פובליציסט ושדרן רדיו וטלוויזיה בנושאי אקטואליה
תחום סיקור אקטואליה, ביקורת התקשורת
פרסים והוקרה פרס ביקורת התקשורת, אות אומ"ץ, אות אביר איכות השלטון
קישורים חיצוניים
פייסבוק קלמן-ליבסקינד-464441290234888

קלמן ליבסקינד (נולד ב-2 במאי 1970) הוא עיתונאי חוקר, פובליציסט ואיש תקשורת ישראלי. בעל טור שבועי בעיתון "מעריב סופהשבוע" ותוכניות אקטואליה יומיות בכאן ב' ובכאן 11.

ביוגרפיה

ליבסקינד נולד במושב ניר גלים להורים ניצולי שואה מזרם הציונות הדתית. הוא התייתם מאביו צבי בגיל צעיר[1]. למד במסגרות חינוך דתיות לאומיות בקבוצת יבנה ובישיבת אור עציון. הוא התגייס לצה"ל לחטיבת גולני ולאחר זמן קצר, עבר לחיל המודיעין.

לאחר שחרורו, עבד כחוקר פרטי במשרד חקירות בתל אביב והיה פעיל בתנועת "התחיה", ואף היה מועמד מטעמה בבחירות לכנסת השלוש עשרה, במקום ה-86 הלא ריאלי. סיים לימודי משפטים בקריה האקדמית אונו.

בשנת 1997 החל לעבוד בעיתון "מקור ראשון" כתחקירן. בשנת 2002 הזמין אותו עורך מעריב, אמנון דנקנר לכתוב ב"מעריב"[2]. כיום הוא כותב ב"מעריב השבוע" ובעל טור שבועי במוסף הפוליטי של "מעריב סופהשבוע".

בין השנים 2011–2016 הגיש תוכנית רדיו יומית בגלי ישראל. באוקטובר 2016 הצטרף לתאגיד השידור הציבורי ומגיש בכאן ב' תוכנית אקטואליה יומית בשם "קלמן-ליברמן", יחד עם העיתונאי אסף ליברמן. השתתף כחבר פאנל קבוע בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20 בטלוויזיה.

בין השנים 2019-2020 הגיש תוכנית אקטואליה יומית בערוץ כאן 11 יחד עם אראל סג"ל בשם קלמן וסג"ל. החל מ-2020 מגיש לבדו תוכנית אקטואליה יומית בערוץ כאן 11 בשם "עצם העניין".

תחקירים בולטים

ביקורת כלפי התקשורת

ליבסקינד מרבה לבקר חלק מעמיתיו העיתונאים ולהציג מקרים שבהם הם מטעים את הציבור. בשתי כתבות בשנת 2002 טען שמרדכי גילת האשים באופן בלתי מבוסס אישי ציבור, בהם נציב שירות המדינה שמואל הולנדר. על כתבות אלה זכה ליבסקינד באותה שנה ל"פרס האגודה לזכות הציבור לדעת"[20]. במקרה אחר טען שעקיבא אלדר הציג את העובדות באופן מגמתי במאמר שכתב כנגד מועמדותו של השופט נעם סולברג לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה[21]. בנובמבר 2011 ביקר את העיתון "הארץ" על שהוא מנהל קמפיין, ובו הטעיות וסילופים, לפסילת מינויו של נעם סולברג לשופט בית המשפט העליון, מאחר שסולברג הוא מתנחל מגוש עציון שגם פסק נגד עקיבא אלדר בתביעת לשון הרע שהוגשה נגדו[22].

ליבסקינד כותב גם נגד הטיות פוליטיות בתקשורת ועיתונאים המערבים את עמדתם הפוליטית בכתבות ובראיונות עיתונאים. כך, למשל, כתב[23] נגד עודד בן-עמי ויעל דן שתקפו את הזמר עמיר בניון בראיונות עמו בעקבות שירו "אני אחיך", המוחה נגד ארגוני שמאל ישראליים שהגישו תביעות בחו"ל כנגד קציני צה"ל באשמת פשעי מלחמה[24]. בפברואר 2014, בעקבות פרשת אקו"ם ואריאל זילבר, ביקר ליבסקינד את התקשורת על כך שבעוד שלזילבר היא התייחסה כאל גזען וכהניסט קיצוני, היא הייתה הרבה יותר סלחנית כלפי התבטאויות קיצוניות ומסיתות של אנשי שמאל דוגמת שולמית אלוני, שלמה גזית, יגאל תומרקין וזאב שטרנהל[25]. ביקורת דומה מתח ליבסקינד על תגובת התקשורת כלפי שיר נוסף של עמיר בניון שנכתב בעקבות הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה, ועל יחס סלחני שלה ושל מערכת המשפט להתבטאויות מסיתות וגזעניות של שולמית אלוני, עמוס עוז, יצחק לאור ומוקי (דני ניב) נגד ימנים, דתיים ומתנחלים[26].

במאי 2014 ביקר ליבסקינד את התקשורת על התעלמותה מפשעי שנאה (הכוללים ונדליזם וריסוס צלבי קרס על רכוש יהודי) ו"טרור עממי" (הכולל יידוי אבנים ובקת"בים) שמבצעים ערבים ישראליים ופלסטינים כנגד יהודים[27]. בנובמבר 2014 ביקר ליבסקינד את היחס הסלחני לכאורה של השמאל והתקשורת לאלימות הערבית והמהומות של ערביי ישראל והסביר זאת בגזענות של ציפיות נמוכות: "יש משהו מקומם גם בהתייחסות הסלחנית של השמאל אל ערביי ישראל, סלחנות שנובעת קודם כל מתפיסת עולם גזענית. [...] הן התקשורת והן השמאל לא יקבלו אף פעם התפרעות קולקטיבית שכזו אצל יהודים, לא ביצהר, ולא בבאר שבע. הם יקבלו אותה אצל הערבים מתוך ראייה גזענית שרואה בערבי יצור נחות ואלים, שאי אפשר לצפות ממנו להתנהגות אנושית סבירה ושקולה"[28].

באפריל 2015, על רקע אי שידור מערכון של "הכל שפיט" המבקר את היחס לנשים במגזר הערבי, ביקר ליבסקינד את התקשורת על היעדר פלורליזם וחופש ביטוי, ועל כך שהיא סותמת פיות לתכנים ימניים לעומת מתן ביטוי לתכנים מקבילים או דומים מהצד השמאלי. כמו כן ביקר את מדור ביקורת הטלוויזיה של "הארץ" על התנכרותו לסמליים לאומיים ויהודיים[29].

בפברואר 2016, בעקבות תחקיר עד כאן על עזרא נאווי וארגוני שמאל רדיקלי ומנגד קמפיין ה"שתולים" של אם תרצו, מתח ביקורת על השימוש באשמת ה"הסתה" כדי להשתיק ביקורת פוליטית מצד ארגוני ימין בישראל, לעומת יחס סלחני להתבטאויות חמורות יותר משמאל[30]. כן ביקר את ההתנגדות לתת לאראל סג"ל לשדר בגלי צה"ל[31].

בספטמבר 2020 פרסם ליבסקינד מאמר שבו קרא לעסקה שבה יפרוש בנימין נתניהו מכהונתו כראש הממשלה, ובתמורה ייסגרו התיקים הפליליים נגדו[32]. בעקבות זאת טענו שמעון ריקלין, יעקב ברדוגו ואנשי תקשורת אחרים שליבסקינד, ועיתונאים נוספים שיצאו בקריאה דומה, פעלו לפי תדרוך של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. בתגובה פרסם ליבסקינד מאמר ובו ביקורת חריפה על עיתונאים אלה והסטנדרטים המקצועיים שלהם[33].

ביקורת התקשורת נגד קלמן ליבסקינד

בעקבות הכוונה למנות את חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי לקונסולית בשנגחאי, היא התראיינה אצל קלמן ליבסקינד בתוכנית הבוקר, בעקבות זאת כתב עודה בשאראת[34]: ”הוא מתחקר אותה באחת מתוכניותיו כאילו מונתה לתפקיד ראש המוסד”, ובהמשך, לאחר ראיון נוסף של ליבסקינד בתוכנית הערב עם ד"ר ת'אבת אבו ראס, הוא כותב כי שיטת הפעולה שלו מבוססת על המוטו ”בלבל את המרואיין והתש אותו; ליבסקינד זורק כדור לאמצע המגרש, ובזמן שהמרואיין רץ לתפוס אותו, הוא שולח עוד כדור לצד הימני, המרואיין המסכן מסתובב אל הכדור השני, והנה עוד כדור, הפעם לצד השמאלי”.

לאחר ראיון עם זהבה גלאון כותבת שני ליטמן על שיטת ליבסקינד להוצאת המרואיין משלוותו[35].

בעקבות הפיגוע המשולב בבאר שבע ב-22 במרץ 2022, פיגוע הירי בחדרה ב-27 במרץ 2022 ופיגוע הירי בבני ברק ב־29 במרץ 2022, פרסם קלמן ליבסקינד במעריב טור תחת הכותרת "סוכני השקר: הקונספציה על ערביי ישראל והדו-קיום שוב מתפוצצת לנו בפרצוף". בטורו מאשים ליבסקינד את התקשורת והפוליטיקאים וכותב[36]: ”מחיר הדמים ששילמנו בבאר שבע ובחדרה, ושעוד נשלם בעתיד, הוא פרי קונספציה מסוכנת שמפיצים כאן, בהצלחה גדולה, סוכני שקר וסוכני תעמולה המפוזרים בעיתונות ובפוליטיקה ובמכוני מחקר נחשבים”. העיתונאית קרן הבר הגיבה במאמר בעיתון הארץ, "מעשיות ופחדים קמאיים מאת קלמן ליבסקינד"[37], ובו בין השאר כתבה: ”הטור של ליבסקינד, שכולו מעשיות שלא היו מביישות את האחים גרים, בנוי על סטריאוטיפים ופחדים קמאיים וכולו הפצת שנאה לא מרוסנת ולא מגובה בעובדות. ...(דעתו של ליבסקינד) גובלת בקריאה להסתה. ... השימוש של ליבסקינד בתואר "סוכני שקר" היא עדות נוספת לתפישה דיכוטומית שבה הטוב תמיד טוב והרע תמיד רע”.

במאמר "קלמניזם" מאוגוסט 2020 כותב אמיר בן דוד על ה"בכיינות של ליבסקינד"[38] ומתייחס לטורו של ליבסקינד במעריב "אמצעי התקשורת לא מסקרים את ההפגנות, הם משתתפים בהן"[39]. בן דוד כותב כי המאמר צוטט בהרחבה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה השבועית ביום ראשון, אחרי שהצהיר שהוא בכלל לא התכוון להתייחס בדבריו למחאה: ”מיהו באמת קלמן ליבסקינד הזה, שהוא עיתונאי כל כך מרכזי ומכובד, ובטח לא הזוי ושולי, עד שראש הממשלה מוצא לנכון לצטט אותו בהרחבה ...תוך שהוא נותן לו שוב ושוב קרדיט – לפעמים בחיבה גלויה, קורא לו רק בשמו הפרטי "קלמן", כמנהג ידידים קרובים? איש התקשורת שמככב בנאום שבו נתניהו מאשים את התקשורת שהיא נוהגת כמו בקוריאה הצפונית – כשקוריאה הצפונית היא ממש במקרה מדינה, שבה עיתונאים בכירים כותבים בסוף השבוע בדיוק את מה שהמנהיג רוצה לומר ביום ראשון בבוקר?”. ועוד כותב בן-דוד: ”קלמן ליבסקינד הזה הוא עיתונאי ותיק ומוערך ...אבל לצידו יש גם קלמן ליבסקינד נוסף, ממורמר ומקופח, קורבן תמיד, שיושב ביציע ומתעצבן על השופטים ששורקים נגד הקבוצה שלו ונגד "התקשורת", שאף פעם לא מסקרת כמו שצריך נושאים שקרובים לליבו”.

חיים אישיים

ליבסקינד נשוי לאילנה, אחות במקצועה, ואב לחמישה. מתגורר ביישוב הקהילתי נחושה.

פרסים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: קלמן ליבסקינד

הערות שוליים

  1. ^ ,הבנים מתחתנים ולא שבים למושב-הם פוחדים מסרטן', באתר www.jpress.nli.org.il
  2. ^ זאב גלילי, העיתונאי שהציל את כבוד התקשורת, באתר היגיון בשיגעון, ‏2008-12-07
  3. ^ מעריב, 20 ביוני 2003 עמ' 5 "לא יצר הרע"
  4. ^ עידן יוסף, בית הדין הגדול: הרב אבינר לא אשם, אתר news1‏, 6 באוקטובר 2010
  5. ^ קלמן ליבסקינד, התחקיר הראשון: כך פלש האלוף יואב גלנט לשטח שכניו, 27 בדצמבר 2008
  6. ^ קלמן ליבסקינד, לא יוצא מהשטחים: גלנט משתלט על עמיקם, nrg מעריב, 14 באוגוסט 2010
  7. ^ ערן סויסה, בצבא מודים: הדחנו את חושף פרשת גלנט, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2011
  8. ^ נתניהו ביטל מינוי גלנט לרמטכ"ל; האלוף נווה יכהן באופן זמני, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2011
  9. ^ קלמן ליבסקינד, שופט עליון: מלחמתו האגרסיבית של השופט זילר בקבלן מהקריות, באתר nrg‏, 6 באוגוסט 2011
  10. ^ ההקלטות מעידות: במשטרה ידעו שגליק מאוים, ערוץ 7, 3 בנובמבר 2014
  11. ^ קלמן ליבסקינד, ‏פרסום ראשון: מה מופיע ב"מסמך יצחקי" שהחזיקה המשטרה בנוגע לח"כים, באתר מעריב אונליין, 21 ביולי 2018
  12. ^ קלמן ליבסקינד, ‏השקר נחשף: המשטרה כלל לא טרחה לבדוק את תלונות הליכוד לזיופים במגזר הערבי, באתר מעריב אונליין, 14 בספטמבר 2019
  13. ^ קלמן ליבסקינד, ‏שופטת העליון ענת ברון דנה בעניינם של תורמים למוסד שמנהל בעלה, באתר מעריב אונליין, 26 במאי 2018;
    קלמן ליבסקינד, השופטת ענת ברון דחתה תביעות נגד מפעל הפיס, שתרם כסף למוסד בראשו עומד בעלה, באתר מעריב אונליין, ‏9 ביוני 2018;
    קלמן ליבסקינד, אנחנו העליונים: כך זה נראה כששופטים תופסים את עצמם כמלאכים, באתר מעריב, ‏26 בינואר 2019;
    קלמן ליבסקינד, אקטיביזם שיפוטי: אוסף ניגודי העניינים השלם של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, באתר מעריב אונליין, ‏9 במאי 2020;
    קלמן ליבסקינד, רחוק מהאמת: הגרסאות הבעייתיות של השופט מני מזוז, באתר מעריב אונליין, ‏6 ביוני 2020;
    קלמן ליבסקינד, ‏יד רוחצת יד - השופטים העליונים במפגן שכבר מזמן לא ראיתם, באתר מעריב אונליין, 18 ביולי 2020
  14. ^ מתן וסרמן, ‏בעקבות חשיפת מעריב: משרד המשפטים יפרסם ניגודי עניינים של שופטים, באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2020
  15. ^ אריק בנדר, מתן וסרמן, אנה רייבה ברסקי, ‏ח"כים מהליכוד לא נכחו: הכנסת דחתה הצעה להקים ועדת חקירה לשופטים, באתר מעריב אונליין, 8 ביולי 2020
  16. ^ מתן וסרמן, ‏הנשיאה חיות פרסמה את רשימת המקרים בהם שופט צריך לפסול את עצמו, באתר מעריב אונליין, 7 באוגוסט 2020
  17. ^ קלמן ליבסקינד, ‏בגוש קטיף נולדה הדרישה לרפורמה במערכת המשפט | 18 שנים להתנתקות - פרויקט מיוחד, באתר מעריב אונליין, 21 ביולי 2023.
  18. ^ קלמן ליבסקינד, ‏חשיפה: ראש השב"כ לשעבר עמי אילון המציא, סילף ופיברק שיחה ארוכה | קלמן ליבסקינד, באתר מעריב אונליין, 7 בינואר 2023
  19. ^ עמי איילון, ‏העדות הטובה ביותר למשנתו של הרב שפירא היא 'תורת המלך' שכתב | עמי איילון משיב לקלמן ליבסקינד, באתר מעריב אונליין, 3 בפברואר 2023
  20. ^ הארץ, פרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת לקלמן ליבסקינד ועירית לינור, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2002
  21. ^ עקיבא אלדר - עיתונאי קטן, מניפולטור גדול
  22. ^ קלמן ליבסקינד, שיטת חיסול השופטים של 'הארץ' - דעה, ערוץ 7, פורסם במקור במעריב
  23. ^ קלמן ליבסקינד, צה"ל, הנאצים ו"הארץ", nrg (פורסם במקור ב"מוספשבת" מעריב, 7 באוגוסט 2010)
  24. ^ אבי שושן, אני אחיך, אתה אויב, באתר ynet, 18 באפריל 2010
  25. ^ קלמן ליבסקינד, הסלקטורים של מועדון הדעות, פרשת זילבר כמשל, nrg מעריב (פורסם במקור ב"מוספשבת"), 7 בפברואר 2014
  26. ^ קלמן ליבסקינד, ‏הם ואנחנו: איפה באמת כדאי לחפש את ההסתה והגזענות בישראל, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2014
  27. ^ קלמן ליבסקינד, "מעריב סופהשבוע", 9 במאי 2014
  28. ^ קלמן ליבסקינד, ‏הערבים מעולם לא הזדקקו להצדקות כדי לרצוח יהודים, באתר מעריב השבוע, 15 בנובמבר 2014
  29. ^ קלמן ליבסקינד, ‏מסך הברזל: מדוע שלטון הטרור של משטרת המחשבות נזהר עם הציבור הערבי?, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2015
  30. ^ קלמן ליבסקינד, ‏ימים של שקר וכזב: סותמי הפיות הכי גדולים ממשיכים להיחשב "המחנה הדמוקרטי", באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2016
  31. ^ קלמן ליבסקינד, ‏תקשורת שלא מוכנה לוותר על ההגמוניה, אפילו לא על שעת שידור אחת, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2016.
  32. ^ קלמן ליבסקינד, ‏אינו יכול עוד: דווקא נוכח הישגיו המדיניים, בולט כשלונו של נתניהו בזירה הפנימית, באתר מעריב אונליין, 20 בספטמבר 2020
  33. ^ קלמן ליבסקינד, ‏הערוגה המסוכנת: על גידולי הפרא שצמחו בשולי עיתונות הימין, באתר מעריב אונליין, 25 בספטמבר 2020
  34. ^ אתר למנויים בלבד עודה בשאראת, השיח המרעיל של קלמן ליבסקינד, באתר הארץ, 28 בפברואר 2022
  35. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, מה בעצם קלמן ליבסקינד מנסה לומר כשהוא משווה יהודים לקורבנות?, באתר הארץ, 9 ביוני 2020
  36. ^ קלמן ליבסקינד, ‏סוכני השקר: הקונספציה על ערביי ישראל והדו-קיום שוב מתפוצצת לנו בפרצוף, באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2022
  37. ^ קרן הבר, מעשיות ופחדים קמאיים מאת קלמן ליבסקינד, באתר הארץ, 5 באפריל 2022
  38. ^ אמיר בן-דוד, קלמניזם, באתר "זמן ישראל", 4 באוגוסט 2020
  39. ^ קלמן ליבסקינד, ‏אמצעי התקשורת לא מסקרים את ההפגנות, הם משתתפים בהן, באתר מעריב אונליין, 1 באוגוסט 2020
  40. ^ ליבסקינד יקבל את הפרס למרות הלחצים, באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2002
  41. ^ אסף כרמל, אורלי וילנאי-פדרבוש, קלמן ליבסקינד ומיכאל מירו זכו באות אומ"ץ, באתר הארץ, 22 ביולי 2007


צוות כאן חדשות art=Kan11
צליל אברהם • אורן אהרוני • תמר אלמוג • אוריה אלקיים • אורלי אלקלעי • שאול אמסטרדמסקי • דב גיל-הר • יפעת גליק • הדס גרינברג • כרמל דנגור • רובי המרשלג • עקיבא ווייס • יאיר ויינרב • שרון וכסלר • מואב ורדי • יואב זהבי • ערן זינגר • אילה חסון • שלי טפיירו • נורית יוחנן • גילי כהן • לירן כוג'הינוף • אורי לוי • אליאור לוי • קלמן ליבסקינד • אסף ליברמן • טלי מורנו • סולימאן מסוודה • עקיבא נוביק • רומי נוימרק • ורד פלמן • רועי קייס • זאב קם • יואב קרקובסקי • מאיה ראכלין • מיכל רבינוביץ' • ליאת רגב • מיכל רשף • עמיחי שטיין • משה שטיינמץ • מיכאל שמש • יערה שפירא • רועי שרון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39121338קלמן ליבסקינד

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קלמן_ליבסקינד&oldid=2652673"