אשורים (אישיות מהתנ"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אשורים
אב דדן
בתנ"ך ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג'

אשורים הוא אישיות מהתנ"ך, בנו של דדן שהיה נכדם של אברהם וקטורה[1]. לאשורים היו שני אחים: לטושים ולאומים[1].

שמו

יש הסוברים שהשמות אשורים, לטושים ולאומים אינם שמות אלא כינויים של מעמדות חברתיים[2]. דעה זאת מסתמכת על כך שהשם נכתב ברבים, מה שלא נהוג לרוב בשמות פרטיים[3]. אך מפרשי תנ"ך רבים מזהים אותו כאישיות תנ"כית בפני עצמה[4].

יש המפרשים את שמו "שוכני מחנות"[5] ויש המפרשים אותו "תגרים".[6]

מקום מגורים

ככל הנראה התיישב אשורים, כמו שאר אחיו ואביו, במדבר הסורי-הערבי.[7]

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.