פירוש הרמב"ן לתורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פרוש הרמב"ן לתורה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש הרמב"ן לתורה
פירוש הרמב"ן לתורה, דפוס ונציה
פירוש הרמב"ן לתורה, דפוס ונציה
מידע כללי
מאת רבי משה בן נחמן (הרמב"ן)
שפת המקור עברית
סוגה פרשנות
נושא פירוש התורה
מהדורות נוספות
פרשנים רבי שם טוב אבן גאון, רבי יהושע אבן שועיב, רבי יצחק דמן עכו, רבי מאיר פופרש, רבי מרדכי גימפל יפה
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פירוש התורה לרמב"ן הינו מספריו הבולטים ביותר של רבי משה בן נחמן, המהווה אחד מספרי היסוד בפרשנות התורה ואמונת היהדות.

חשיבות הספר

פירוש הרמב"ן הינו ביאור מקיף על כל חמשת חומשי התורה, הארוך משמעותית ביחס לפירושים אחרים בני דורו, כרש"י ואבן עזרא למשל. הפירוש מתייחס לרבדים שונים בתורה, כיסודות האמונה, המצוות היוצאות מן הפסוקים ודברי חז"ל עליהן בגמרא ובמדרשי ההלכה, ביאורי מילים (אף אטימולוגית), משמעותם הפנימית של סיפורי התורה, וכן ביאורי הכתובים על פי הקבלה, שהרמב"ן היה ממעביריה הבולטים.

פירושו התפרסם מאוד כאחד מהיסודיים שבפירושי התורה, וכן כמקור ליסודות אמונת היהדות, וכלשון החתם סופר: ”הספר הזה הוא יסוד האמונה ושורש הדת”[1]. רבי חיים מוולוז'ין התבטא כי ”הלומד רש"י בחומש ללא רמב"ן - כלומד גמרא עם רש"י בלי תוספות”.[2]

הפירוש נחשב עמוק וקשה להבנה, כדברי רבי חיים ויטאל: ”ובאור הרמב"ן שעשה על התורה הוא עמוק מאוד ואין מי שיוכל להבינו שדבריו סתומים עד מאד והוא ספר יקר ונחמד מאד למבינים אותו”[3].

סגנונו

הרמב"ן מפרש את המקרא בשלשה מישורים: פשט, דרש וסוד. הוא ראשון מפרשי המקרא המבאר את הכתובים בכמה רבדים במקביל[4]:

  • פשט - פירוש המקרא על ידי היצמדות לפשט הכתוב, לעיתים גם פירושים שונים ונוספים על דרשות חז"ל, פעמים רבות הוא מציע מספר פירושים אפשריים לפסוק.
  • דרש - פירוש המקרא על פי דרשות חז"ל, בדבריהם בשני התלמודים ובמדרשי ההלכה והאגדה, שפירשו את הכתובים על פי המידות שהתורה נדרשת בהן, או כמשלים לעניינים אחרים, אף כאשר פירוש זה אינו מתאים לפשט הכתובים.
  • סוד – ביאור הפסוקים על פי פנימיות התורה ("דרך האמת") - חכמת הקבלה. קטעים אלו מתחילים במילים "ועל דרך האמת", ומסתיימים לרוב במילים "והמשכיל יבין". קטעים אלו נאספו לחיבור נפרד שהיה נפוץ בימי הראשונים, וקיימים כשלושים כתבי יד ממנו. החיבור מכונה "פירוש הרמב"ן הקצר".[5]

רבי יצחק דמן עכו כותב בספרו "מאירת עיניים"[6] כי גם בשאר פירושי הרמב"ן טמונים סודות עמוקים, ואף בקטעים שנכתבו לכאורה בדרך פשט, וכלשונו: ”ואם תדקדק בלשון הרב, אפילו בדברים שאומר דרך פשט, תמצא בהם סוד ... ואם דברים אלו נראים פשט בעלמא, כי דע באמת שדבריו שנראין פשוטין שאין נראה בהם סוד, הם רמזי הסודות בכמה מקומות, דוק ותשכח”.

כשראה הרמב"ן שהסודות שהביא בפירושו נפוצו מאוד, ועסקו בהם אף כאלו שלא הגיעו למדרגה הראויה,[7] הוסיף בסוף הקדמתו את הקטע הבא:

ואני הנני מביא בברית נאמנה, והיא הנותנת עצה הוגנת לכל מסתכל בספר הזה, לבל יסבור סברה ואל יחשוב מחשבות בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה, כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דבר ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה, זולתי מפי מקובל חכם, לאוזן מקובל מבין... אבל יחזו בפירושינו חדושים בפשטים ובמדרשים יקחו מוסר מפי רבותינו הקדושים: בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך כל תדע, במכוסה ממך בל תשאל, במה שהורשית התבונן, שאין לך עסק בנסתרות."

הרמב"ן השתמש בפירושו גם בחכמות חיצוניות, כרפואה, פסיכולוגיה, זואולוגיה, פיזיקה, גאוגרפיה, פלאוגרפיה, והיסטוריה.[8] בפירוש מוזכרים גם כמה מספרי אומות העולם בשמותיהם[9].

סיפורי התורה

במקומות רבים בפירושו, במיוחד לאורך ספר בראשית, מחדד הרמב"ן כי הסיפורים שתוארו בהרחבה בתורה אודות אבות האומה נכתבו כרמז למה שעתיד לבוא על בניהם:

אומר לך כלל, תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב, והוא ענין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו (תנחומא ט) "כל מה שאירע לאבות סימן לבנים". ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות, יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו.

אמנם, במקום אחר[10] כתב שהתורה אינה מגלה עתידות בפירוש, אלא רק ברמיזה.

התייחסות לנצרות

היו שהציגו קטעים מסוימים בפירוש הרמב"ן כביכול הם מתייחסים במרומז לטענות הנצרות: הוא מביא ראיות מהפסוקים נגד השילוש ה"קדוש"[11], מבאר את שם אלוקים כשם המבטא יחיד ולא רבים[12], ומקומות נוספים.[13] אולם אין הדבר מוכרח, וייתכן שהרמב"ן התכוון לעניינים אחרים, כענייני קבלה.

טבע ונס

בפרק זה חסרה האספקלריה התורנית על התוכן שבפרק. הסיבה לכך: דעת הרמב"ן צריכה להתבאר על פי דברי רבותינו ולא חוקרים.

ערך מורחב – דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא

תפיסת הרמב"ם בנושאי ניסים היא מינמליסטית כלומר ה' אינו עושה ניסים חוץ ממקרים נדירים, גרשם שלום טען[14] שרמב"ן לעומתו נקט בתפיסה המקסמילסטית כלומר שניסים נעשים בצורה קבועה, לעומתו ד' ברגר טען[15] שתפיסת רמב"ן אינה שונה מתפיסת הרמב"ם ואף הוא תפס כן, מרים סקלרץ הוכיחה[16] שרמב"ן בכתביו אינו נוקט עמדה ברורה בנושא ולעיתים נוקט תפיסה זו ולעיתים את השנייה לטענתה רמב"ן לא נקט עמדה בנושא זה באופן מכוון.

מקרא מסורס – אין מוקדם ומאוחר בתורה

הרמב"ן מפרש פעמים רבות את המקרא על פי הכלל של "מקרא מסורס" - שינוי סדר המילים בפסוק לצורך פירושו, כשזה אינו משנה את סדר המאורעות. מנגד הוא חולק על פרשנים אחרים ובראשם האבן עזרא וכן רש"י שעשו שימוש מורחב בכלל של אין מוקדם ומאוחר בתורה, כאשר לדעתו לא תמיד אפשר להשתמש בכלל וכלשונו ” כי על דעתי כל התורה כסדר זולתי במקום אשר יפרש הכתוב ההקדמה והאחור וגם שם לצורך ענין ולטעם נכון ” (ויקרא ט"ז א').[17].

דבריו מדוקדקים

רבים כתבו שרמב"ן כתב את פירושו בתמצות ויש לדקדק מאוד בדבריו,[18] וכדברי רבי יצחק דמן עכו בפירושו לפירוש הרמב"ן: ”אמר לי מורי כי באחרית ימי הרב הלך רב ששת אליו לעכו ושאל ממנו הסוד ואמר, כי לא היה זוכר בו כי אמר שהיה סומך בבחרותו על חדודו ולא השגיח לרמוז אותו”[19]

ספר גימטריאות

ספר המיוחס לרמב"ן, על סדר פסוקי המקרא, בענייני מסורת חסרות ויתירות וגימטריות, כעין ספר בעל הטורים שחיבר רבינו יעקב בעל הטורים. יצא לאור מחדש על פי כתבי יד בסוף כרכי פירוש הרמב"ן על התורה שבהוצאת עוז והדר, עם ביאורים ומקורות. בחלק מכתבי היד שעל פיו נדפס מצוין שמחברו הוא הרמב"ן,[20] רמב"ן בספר הגאולה כותב על נושא הגימטריות "אבל קבלה בידי רבותינו חכמי התלמוד הקדושים ז"ל כי נמסרו למשה בסיני גימט' ידועות להיות זכר ואות לעניין הנאמר ע"פ עם שאר התושבע"פ בעניין אגדה", ומשמע מדבריו שרק גימטריות שמקובלות מהר סיני הן אמיתיות ואנו איננו יכולים לדרוש מדעתנו, פרופ' עודד ישראלי כתב בספרו על רמב"ן[21] שיש עשרות כתבי יד המיוחסים לרמב"ן ואין כל סיבה לייחסם לו, ועל כן אמינותו של ספר זה מפוקפקת.

יחסו לפרשנים אחרים

תרגום אונקלוס

לפי הרמב"ם אונקלוס הרחיק את ההגשמה, ועל כך שיבחו, הרמב"ן חלק על דבריו וסבר שבפרושו הוא תרגום מילולי פשוט, וכלשונו:[22] ”אונקלוס תרגם אותה כפשוטה... וזה דרכו בכל התורה לא כטעם שעלה בדעת הרב ונשתבש בעדו”, אמנם בהמשך דבריו שם מוסיף ”אבל הענינים האלה לאונקלוס ויונתן בן עוזיאל דברים ידועים בקבלה וסודם ליודעי חן” הרב ישעיה פיק בספרו מיני תרגימא מבאר את תרגום אונקלוס על פי הרמב"ן ועל פי הרמב"ם.

רבי משה הדרשן

כתבי רבי משה הדרשן הגיעו לידי רמב"ן דרך רבו רבי נתן בן מאיר שקיבלם מרבי אברהם בן יצחק, רמב"ן נתן לדרשותיו משקל כאל ספרי חז"ל והוא הביא להסתמכות עליהם, אם זאת לעיתים לא סמך על דבריו לגמרי, וכלשונו:

"דרש רבי משה הדרשן ... ואם אגדה היא נסבול הדוחק לקבלה ... ואם אינה קבלת רבותינו נדחה סברתו זאת בשתי ידים"

— פרושו לבמדבר כו יג

רש"י

יחסו של רמב"ן לרש"י[23] הוא יחס של כבוד, דבר המתבטא למשל בהקדמה לפרושו:

"פרושי רבנו שלמה עטרת צבי, וצפירת תפארה, מוכתר בנמוסי, במקרא במשנה ובגמרא לו משפט הבכורה, בדבריו אהגה, באהבתם אשגה, ועמהם יהיה לנו משא ומתן דרישה וחקירה, בפשטיו ומדרשיו וכל אגדה בצורה אשר בפרושיו זכורה."

עיקר מחלוקתו הייתה בפרוש על פי דרך הדרש ולא על פי הפשט וכמו שכותב בדרשה לראש השנה:[24] ” אבל הרב (רש"י) אינו מדקדק כ"כ בפרושי החומש וכותב האסמכתות כמו שמוצא אותם בספרא ובספרי ובמכילתא”.

ישנם גרסאות רבות בכתבי יד של פירוש רש"י, החוקרים דנו באיזה כת"י השתמש רמב"ן.[25] והסיקו שככל הנראה השתמש בכתב יד פרמה 175.[26]

אבן עזרא

את יחסו לאבן עזרא מתמצת הרמב"ן עצמו בהקדמתו לפירושו ”ועם ר' אברהם בן עזרא תהיה לנו תוכחת מגולה ואהבה מסותרה”[27] ואכן לאורך פירושו מרבה הרמב"ן לחלוק על ראב"ע לפעמים אף תוך שימוש בביטויים חריפים כגון ”"ואילו ידע זה המתהדר בסודותיו תאלמנה שפתיו מהלעיג על דברי רבותינו ולכן כתבתי זה לסכור פי הדוברים על הצדיקים עתק"”,[א] וייתכן שלכן לא הרבה הרמב"ן להביאם בשמו. עם זאת הוכיחה פרופ' מרים סקלרץ שהרמב"ן העריץ את ראב"ע ולאורך כל פירושו מביאו עשרות פעמים, אך ללא אזכור שמו, לפי דבריה ביקורתו של רמב"ן על ראב"ע היא על ביאורו הרציונלי באופן מוגזם, על יחס מזלזל לכאורה לחז"ל, ועל סודותיו שלדעת הרמב"ן אינם סודות[28]. אך עם כל זה בכמה מקומות הרמב"ן משבח את דבריו ואף מפנה אליהם[29] וכן מפרש את סודותיו[30]. יהונתן יעקבס הוכיח שהרמב"ן השתמש בפרוש הארוך של ראב"ע לשמות ולא הקצר.[31]

הרמב"ם

בפירושו לתורה כמו בשאר כתביו יחסו לרמב"ם היא בהערצה מופלגת, ומזכירו כארבעים ושנים פעמים, אך זה לא מנע ממנו לחלוק על פירושו בחריפות במורה נבוכים לפרשת וירא שלטענתו היה בחלום, בלשונות כמו: ”אלה הדברים סותרים הכתוב, אסור לשומעם, אף כי להאמין בהם”[32]

ועל פירושו לקרבנות כתב:”"הם דברי הבאי, ירפאו שבר גדול וקושיא רבה על נקלה, יעשו שולחן ה' מגואל, שאיננו רק להוצאי מליבן של רשעים וטיפשי עולם"” (פרושו לויקרא א ט)

תלמיד תלמידו הריטב"א חיבר ספר בשם "ספר הזיכרון" ליישב את השגות הרמב"ן על המורה נבוכים. הריטב"א כתב שרמב"ן השתמש במורה הנבוכים מהדורת אלחריזי. הרב קלמן כהנא סייג את דבריו, שככל הנראה ראה לתקופה קצרה את תרגום אבן תיבון.

בשיר הפתיחה לפירוש לא הזכיר את יחסו לרמב"ם. הרב חד"ש שיער שזה מפני שלא רצה ללבות את המחלוקת סביב ספרי הרמב"ם.

רד"ק ובכור שור

על אף ששניהם אינם מובאים על ידי רמב"ן אלא פעם אחת, רמב"ן הביא את דבריהם בלא שם אומרם כמה וכמה פעמים, ולא התעלם מפירושיהם.[33]

רשב"ם

היו שכתבו שרמב"ן לא ראה את פירוש רשב"ם לתורה,[34] והיו שכתבו שראה[35]. פרופסור יהונתן יעקבס הכריע שמבחינה גאוגרפית - היסטורית, מסתבר מאד שרמב"ן ראה את פירושו, אך מסקירת פירושו לא נראה שיש כל קשר ביניהם, ומסתבר שהפירוש לא הגיע אליו.[36]

מיקום הכתיבה וההוספות

ככל הנראה עוד בהיותו בספרד כתב רמב"ן את פירושו לתורה,[37] עם עלותו לארץ ישראל ערך רמב"ן תיקונים לפירושו, בהם שינה, הוסיף ואף מחק קטעים מהמהדורה הראשונה של חיבורו.

ישנן שני סוגים של שינויים והוספות. א. שינויים טכניים - חשיפתו לחיבורים נוספים והתרשמותו מהגאוגרפיה של ארץ ישראל וממצאים שנתגלו לעיניו, למשל, בפירושו לשמות (ל, יג) מתאר הרמב"ן שכשהגיע לעכו מצא מטבע מתקופת בית שני, ועל פיו קבע את משקלו של מחצית השקל, או היווכחותו שקבר רחל ממוקם ממש סמוך ליישוב בית לחם.[38]

ב. בהרבה מקומות הרמב"ן חזר בו או שינה פרוש.

רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים).

הידיעה על ההוספות מופיעה כבר בדברי רבי יצחק דמן עכו[39] וכן אצל רבי דוד הכוכבי[40]ועוד.

דפוסי הפירוש

פרוש הרמב"ן נדפס לראשונה בשנת רל"ג – רל"ז ברומא (חלק א חלק ב באתר היברובוקס).

הפירוש תורגם לאנגלית על ידי הוצאת ארטסקרול שעל ידי הוצאת מסורה.

פרושים על פרוש הרמב"ן לתורה

המפרשים לפרושו נחלקים לשניים, מפרשי הפשט ומפרשי הסוד.

מפרשי הפשט

באורים מילוליים

רבי יעקב בן אשר בעל הטורים, חיבר פירוש על התורה, וחיבורו הוא קיצור פירוש הרמב"ן,[ב] כמו כן בפרוש רבנו בחיי משוקעים פרושים רבים לדבריו.

ישנם פירושים עממיים כגון ספר טוב ירושלים של הרב פינחס ליברמן, יקב אפרים של הרב יעקב שווארץ (באתר אוצר החכמה), מנחם מציון של הרב מנחם מנדל גולדברג, הדרי קודש של הרב יהודה מרגולין, ובית היין של הרב יהודה דביר.

מפרשי הסוד

שלושת פרושים אלו מפרשים את דבריו על פי הקבלה, ונדפסו על ידי מוסד הרב קוק בשם "קבלת הרמב"ן - חיבורי תלמידי הרשב"א לפרוש הרמב"ן לתורה".

כמו כן בביאורו של רבי מנחם ריקאנטי לתורה מבוארים הרבה מסודותיו.

גלריה

לקריאה נוספת

  • הרב חיים דוב שעוועל הרמב"ן פרק יג עמוד קנב מוסד הרב קוק.
  • יעקב ליכט, רמב"ן - פרשנות המקרא היהודית - פרקי מבוא, ירושלים, תשמ"ג.
  • י' גוטליב, יש סדר למקרא: חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, ירושלים תשס"ט, עמ' 316–348.
  • הרב ישראל ליפל, מבוא לפירוש הרמב"ן ומאורעות חייו, עוז והדר, בית שמש, תשס"ט
  • ע"צ מלמד, מפרשי המקרא: דרכיהם ושיטותיהם א, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשל"ה, בערכו.
  • מאיר רפלד, והרבה מקראות מסורסות יש בכתוב, עיון בפרשנותו של רמב"ן, בתוך: מ' ארנד (עורך), פרקי נחמה, ספר זיכרון לנחמה ליבוביץ, ירושלים תשס"א, עמ' 263–274.
  • מ' מורשת, הרמב"ן כבלשן על־פי פירושו לתורה, עבודת גמר באוניברסיטת בר־אילן, תשכ"ד, נדפס גם בסיני כרך ס ע' קצג-רי.
  • עמוס פונקנשטיין פרשנותו הטיפולוגית של הרמב"ן – תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשנ"א.
  • הנ"ל, סגנונות בפרשנות המקרא בימי הביניים, סדרת האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון.

קישורים חיצונים

ביאורים

  1. ^ בראשית כד א, וראה עוד בראשית מו טו "ורבי אברהם השיב ... דרך הגדה או דברי יחיד אלו דבריו והנה פן יהיה חכם בעיניו בסתירת דברי רבותינו אני צריך לענות אליו ואומר ... וזהו זהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו בעניין פינחס וזולתו במקומות ..."
  2. ^ כמו שכתב בהקדמה

הערות שוליים

  1. ^ חתם סופר - חלק ו - סופר, משה בן שמואל, 1762-1839 (page 42 of 119), באתר hebrewbooks.org
  2. ^ כל הכתוב לחיים, עמ' רג
  3. ^ בהקדמתו לספר עץ חיים.
  4. ^ לעומת רש"י למשל, שפירש את המקרא בדרך פשט ובדרך דרש, או האבן עזרא שפירשו בדרך פשט ובדרך סוד (=פילוסופיה).
  5. ^ יהושע שטרנבוך, מבוא לספר "פירושי וחיבורי תלמידי הרשב"א על קבלת הרמב"ן", מוסד הרב קוק.
  6. ^ מאירת עיניים ספר שמות, פרק י"ג, פסוק ט"ו
  7. ^ יוסף עופר ויהונתן יעקבס, תוספות רמב"ן לפירושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל, הוצאת מכללת הרצוג והאיגוד למדעי היהדות, ירושלים, תשע"ג, עמ' 93-96
  8. ^ ראה י"ץ מושקוביץ חכמות חיצוניות בפירושו של רמב"ן לתורה 'שמעתין' 131 עמ' 16-33
  9. ^ ספר השינה (תחילת פרשת מיקץ), ספר עבודת האיכרים המצריים, ועוד.
  10. ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק ז'
  11. ^ רמב"ן על ספר שמות, פרק י"ג, פסוק ט"ז
  12. ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק א', פסוק א'
  13. ^ ראה משה יהודה רוזנווסר, פירוש הרמב"ן על התורה לאור העימות עם הנצרות , המעין טבת תשס"ז, הנ"ל, ‏תגובת הרמב"ן בפירושו לתורה לטענה הנוצרית 'אנו ישראל', המעין ניסן תשס"ח וכן יאיר האס, מעשה אבות סימן לבנים, בנים ממש: הפרשנות הטיפולוגית של רמב"ן כפולמוס אנטי־נוצרי, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, יד, תשס"ד, 289 - 299. אלעזר טויטו התמודדות עם הנצרות בפירוש הרמב"ן לתורה שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ, תש"ע, 137 - 166.
  14. ^ הקבלה בגירונה ירושלים תשמ"ג עמ' 306
  15. ^ דבריו מובאים אצל סקלרץ וראה הפניה שם
  16. ^ ראה או שהיה ממעשה הניסים" - מקום הנס בהכרותיו הפרשניות של רמב"ן, בית מקרא נח, ב תשע"ג, 2013, עמ' 100–116, וכן מיכאל נהוראי, תורת הנס והטבע אצל הרמב"ן וזיקתה לריה"ל, דעת, 17 ע' 23-31, באתר JSTOR
  17. ^ ראה מלכה שנוולד, מקרא מסורס בפירוש הרמב"ן לתורה בתוך כתב העת למקרא 'מגדים' גיליון נט ע' 61-91
  18. ^ רבי יצחק קנפנטון בספר דרכי הגמרא. החיד"א בספר שם הגדולים בערכו. מהר"י בן לב בשו"ת ח"ג נו. הכנסת הגדולה בשו"ת בעי חיי חו"מ ח"ב ע' קיח.
  19. ^ מאירת עינים סוף פרשת בראשית
  20. ^ רשימת כתבי היד: 14531 בודפשט 178, 13364 פרמא פלטינא 2198, 24189 ניו יורק 981, 11313 ניו יורק 8122
  21. ^ עמ' 9 -10
  22. ^ בראשית מו א, ובעניין זה ראה בהקדמת רבי נתן מרקוס אדלר לספרו נתינה לגר
  23. ^ עיין הרב חד"ש יחס רמב"ן לפירוש רש"י על התורה בתוך קובץ רש"י ע' רז
  24. ^ כתבי הרמב"ן ע' ריט, וראה עוד בפרושו לוירא יט כד "אני תמה על הרב ז"ל שכתב מן ההגדות דעות חלוקות ומשווה אותן"
  25. ^ ראה ישעיהו מאורי, על נוסח פירוש רש"י לתורה שהיה לפני רמב"ן שערי לשון: מחקרים בלשון העברית בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר אושר ירושלים תשס"ח, כרך א עמ' 188-219המאמר באתר כותר
  26. ^ הכתב יד באתר הספריה הלאומית
  27. ^ לנושא זה ראה גם ח"ר רבינוביץ הרמב"ן ויחסו אל פירושו של אבן עזרא בתוך 'זר לגבורות' קובץ מחקרים בתנ"ך מוגשים לרבי זלמן שז"ר נשיא מדינת ישראל, קרית ספר תשל"ג
  28. ^ ראה מרים סקלרץ, דרכו של רמב"ן באימוץ דברי ראב"ע והבאתם שלא בשם אומרם בתוך שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום תשע"ו 285-302, וכן, סודותיו של ראב"ע בפירוש רמב"ן לתורה זיקות של מינוח והקשר פרשני, זר רימונים מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופסור רימון כשר עמ' 503.
  29. ^ לדוג' בשמות כ ז ”ודברי ר' אברהם על הכתוב הזה כהוגן”
  30. ^ ”והנה ר' אברהם נאמן רוח מכסה דבר אבל אני הרכיל מגלה סודו” (ויקרא טז ז)
  31. ^ ראה רמב"ן ושני פירושי ראב"ע לספר שמות, היספניה יודאיקה 13, תשע"ז, עמ' נא-ע
  32. ^ פרושו לבראשית יח א
  33. ^ ראה שלם יהלום, מקורות עלומים בפרוש רמב"ן לתורה שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום טו תשס"ה, 265-293, וכן יהונתן יעקבס, בכור שורו הדר לו: ר' יוסף בכור שור בין המשכיות לחידוש, ירושלים תשע"ז, 2017, עמ' 266–286, H. Novetsky, ʽThe Influences of Rabbi Joseph Bekhor Shor and Radak on ;Ramban’s Commentary on the Torahʼ, MA Thesis, Yeshiva University, 1992 דרך זו של העלמת שם המפרש הייתה מקובלת בתקופה זו, רמב"ן נקט בה גם כלפי ספר הזוהר ראה הרב חד"ש, ספר הזוהר כמקור חשוב לפירוש רמב"ן על התורה סיני מג ע' שלז-שסד
  34. ^ ראה י' גיל, 'רבי יוסף קמחי כפרשן המקרא', בית מקרא, נז (תשל"ד), עמ' 267, וכן מ' סבתו, 'פירוש רשב"ם לתורה', מחניים, 3 (תשנ"ג), עמ' 124, וכן מ' לוקשין, פירוש התורה לרבנו שמואל בן מאיר, ירושלים תשס"ט, עמ' ג–ד
  35. ^ ראה י' גוטליב, "אין מוקדם ומאוחר" בפירוש הרמב"ן לתורה', תרביץ, סג (תשנ"ד), עמ' 57, וכן י' גוטליב, יש סדר למקרא – חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, ירושלים תשס"ט, עמ' 338,316
  36. ^ ראה יהונתן יעקבס, האם הכיר רמב"ן את פירוש רשב"ם לתורה?, מדעי היהדות 46, תשס"ט, עמ' 85-108
  37. ^ ראה מאמרו של הרב חיים דב שעוועל בהמעין תמוז תשכ"ח
  38. ^ עיין יוסף עופר ויהונתן יעקבס, תוספות רמב"ן לפירושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל, הוצאת מכללת הרצוג והאיגוד למדעי היהדות, ירושלים, תשע"ג, וראה עוד דוד שניאור, תוספות ותיקוני נוסח גאוגרפיים בפירוש רמב"ן לתורה בתוך 'שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום' כ"ג (תשע"ד 2014), עמודים 263–277, וכן הרב קלמן כהנא, חקר ועיון ח"ג ע' קט וכן מרדכי סבתו הוספות רמב"ן לפירושו לתורה מגדים מב באתר מגדים
  39. ^ מאירת עינים ע' רלד
  40. ^ ספר הבתים ע' 73
  41. ^ ראה עוד בשו"ת חתם סופר חלק ו תשובה סא וסז
  42. ^ על מהדורתו ראה אוריאל עיטם בתוך מגדים, טבת תשנ"ט, עמ' 73-96. על נוסח פירוש רמב"ן לתורה במהדורת הרב חיים דוב שעוועל ל באתר מגדים.
  43. ^ ראה דרשות על התורה לר' יהושע אבן שועיב במבוא של שרגא אברמסון (באתר היברובוקס) וכן המהדורה הישנה באתר היברובוקס
רמב"ן
כתביו פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן • מלחמות ה' • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת • דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא
אירועים בולטים ויכוח ברצלונה • פולמוס הרמב"ם
רבותיו רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר
חבריו רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי
מתלמידיו רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר בן שמעון המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי
אתרים על שמו בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • מערת הרמב"ן • קבר הרמב"ן • רחוב רמב"ן (ירושלים) • רחוב רמב"ן (תל אביב)‎
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31627745פירוש הרמב"ן לתורה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פירוש_הרמב%22ן_לתורה&oldid=2753266"