אלדעה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֶלְדָּעָה הוא אישיות מהתנ"ך, בנו החמישי והאחרון של מדין ונכדם של אברהם וקטורה. לאלדעה היו ארבעה אחים: עיפה, עפר, חנוך ואבידע.

אלדעה הוא אולי אחד השבטים שהתיישבו בארץ קדם.[1][2]

שמו

פירוש השם אלדעה הוא, ככל הנראה, האל חנן. פירוש זה הוא גם פירושו של השם דעואל, שהיה אביו של נשיא שבט גד (לפעמים נקרא גם רעואל).[1]

בשמות דרום ערביים נמצע גם השם דעי, שהוא כנראה גם אחד מקבוצת השמות שפירושם האל חנן.[1]

יש גם דעה האומרת שהשם מגיע מהשורש י-ד-ע, ובכך השם מצטרף לקבוצה בה נמצאים גם השמות אלידע ואבידע, איך דעה זו אינה מקובלת.[1]

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30764961אלדעה