תהילים קכ"א

פסוקי המזמור: תהילים קכ"א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.
(א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. (ב) עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. (ג) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ. (ד) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. (ה) ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. (ו) יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה. (ז) ה' יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ. (ח) ה' יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים. הוא פותח במילים: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. נחשב כמזמור של זעקה ותחינה, והוא נאמר בעת צרה. המזמור הוא חלק מחמישה עשר שירי מעלות המופיעים בתהילים, והיחיד ביניהם שפותח במילים שִׁיר לַמַּעֲלוֹת. מזמור זה הוא מזמור תפילה שנשמע מפי עולי הרגל לירושלים. יש הטוענים כי מזמור זה הוא שירו של לוחם לפני צאתו לקרב, וחש סכנה לקראת המלחמה הקרובה.

מבנה המזמור ותוכנו

מבנה וצורה

המזמור מורכב משני חלקים (א'-ד', ה'-ח'), כאשר כל אחד מהם מונה ארבעה פסוקים ו-27 מילים. החלקים דומים גם בצורתם, הפסוקים הראשון, השלישי והרביעי שבכל חלק מונים שבע מילים כל אחד והפסוק השני מונה שש מילים.

בזק טוען כי מבנהו המיוחד של המזמור הכולל מאפיינים גאומטריים שונים ומספרי אותיות מיוחדים, מעידים על חשיבותו והסגולה שהוא מהווה עבור קהל השומעים.

שומר מסך ועליו פסוקי תהילים קכ"א באנגלית

בחלק הראשון מתקיים שיח בין שני דוברים או שירת משורר ותגובת מקהלה. אין בהירות ביחס לזהות הדוברים במזמור. פסוקים א'-ב', נאמרים על ידי המתפלל בה הוא שואל שאלה רטורית: " מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי." בשאלה זו יש פנייה בה הדובר פונה אל ההרים ובצידה תשובה אשר ידועה לשואל: "עֶזְרִי, מֵעִם ה' - עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ." בפסוקים ד'-ח', הדובר השני מעודד את הדובר הראשון כי ה' ישמור עליו בעת צרה.

החלק הראשון

פתיחת המזמור מתאר באופן דרמטי ונרגש תמונה של אדם השרוי במצוקה גדולה. אדם שנמצא בסיטואציה שהוא כמעט ונואש מלהינצל ממנה. דבר זה בא לידי ביטוי כבר בשאלת המשורר הפותחת את המזמור כולו - ”אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?”. התמונה בפסוק זה מתארת מצב של צרה קונקרטית בה נמצא מחבר המזמור, אולם בהתאם לאופיו של ספר תהילים כולו, המזמור מעוצב כך שהוא משמש כסמל למצבי תעוקה הנדמים כחסרי מוצא ופוגשים את האדם לאורך חייו.

אולם, לאחר תהייתו הנואשת של המשורר, הוא מעודד עצמו ואומר: ”עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ”. העידוד העצמי מסגיר את תפיסתו האמונית של המשורר וחושף את מקור ביטחונו - אלוקים.

לאחר דברים אלו, אומרת המקהלה או הדובר השני, מעין תפילה לביטחונו של המשורר בגוף שלישי - ”אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ”. כלומר, בקשה מה' שישמור על רגליו של המשורר שלא ימעד ויגן עליו.

המשורר ששומע את דברי המקהלה מתעודד ומחזק עצמו באופן דומה - ”הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל”. בכך גם מזדהה המשורר כחלק מעם ישראל.

בפסוק זה טמון הרעיון כי ה' תמיד לצידו של עם ישראל, פוקח עיניו ושומר על עמו. שם ה' מופיע חמש פעמים במזמור מעיד כי "שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" מוסב משומרי ישראל הלוחמים אל ה' המגן על עמו מן השמיים.

החלק השני

חלקו השני של המזמור הוא דברי המקהלה בלבד. נדמה כי המקהלה נדבקה מהמשורר באמונתו והיא מחזיקה בעקבותיו באמונה עזה.

הפסוק”ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ” מדגים תופעה המוכרת גם מהתרבות המסופוטמית בה מסמל הצל של המלך (שמתואר כמטריה לצידו) את ההגנה שהוא מעניק לנאמניו.

היו שייחסו את הפסוק: "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה" למחלת ירח, אך פירוש זה אינו עולה בקנה אחד עם זיקת המזמור. ניתן לשער כי הסכנה אותה מתאר המזמור, קשורה לכל סכנה שאורבת לנוסעים בלילה. סכנות אלה האורבות בלילה משתקפות אף תהילים צ"א, ה- ו' במילים: "ה לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם. ו מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם."

אמצעים אמנותיים במזמור

אליטרציה

ארבע המילים הראשונות לאחר הכותרת נפתחות בצליל דומה - "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים".

שימוש במילים כפולות צליל

משורר המזמור נוטה להשתמש במילים בעלות צלילים כפולים ודומים - יומם, השמש, יככה, לילה.

המזמור במנהגים

מזמור קכ"א אינו נכלל בחלקי התפילה המשותפים לכל עדות ישראל. אמירתו תלויה במנהגים שונים, אך אמירתו נהוגה בהזדמנויות שונות ומרובות:

• בני עדות המזרח המתפללים בנוסח הספרדים והאשכנזים הירושלמים אומרים את המזמור לאחר תפילת עמידה של מעריב בימות החול.
• הספרדים ומתפללי נוסח ספרד נוהגים לומר את המזמור וכן את שלושת שירי המעלות הבאים אחריו (קכ"ב–קכ"ד) ביחד עם מזמורי התוספת לפסוקי דזמרא בשבת, לפני "ברוך שאמר".
• יש הנוהגים באמירת המזמור כחלק מסדר קריאת שמע על המיטה.
• יש שאומרים את המזמור כחלק מסדר תפילת הדרך.
• האשכנזים נוהגים לאמרו בסדר ברכת הלבנה.
• יש שנוהגים להוסיף את המזמור לאחר תפילת מנחה של שבתות במהלך החורף, את תהילים ק"ד ואת 15 שירי המעלות.

נראה שהטעם לחלק מן המנהגים הללו קשור למוטיב 'השמירה' הבולט במזמור זה. הטעם למנהג אמירת המזמור בקידוש לבנה כנראה קשור לפסוק "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה".

מוטיבים מן המזמור נלקחו לשמש כמטבעות לשון בתוך התפילה. בברכת השכיבנו קבעו מסדרי התפילה את המשפט "ושמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם" המושתת על הפסוק בפרק "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם". כמו כן, בברכה שאחרי קריאת שמע של ערבית תוקן המשפט "המדריכנו על במות אויבנו ולא נתן למוט רגלינו" המבוסס על הפסוק "אל יתן למוט רגלך". בפיוט חי ה' וברוך צורי מופיע המשפט - "אֶל הֶהָרִים אֶשָּׂא עֵינַי כְּהִלֵּל וְלֹא כְשַׁמַּאי" המבוסס על הפסוק הראשון בפרק.

הלחנה

המזמור זכה ללחנים מסורתיים רבים לפי עדות ישראל.

תחילת הפרק הולחנה על ידי שלמה קרליבך שהיה מלהיטיו הראשונים. לחנו הושר בידי מבצעים רבים כמו עוזי חיטמן ואחרים.

למזמור כתב יוסף קרדונר לחן והוא זכה להרבה ביצועים ביניהם של להקת שלוה ועוד.

משוררים רבים כתבו שירים בהשראת המזמור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"א בוויקישיתוף

• אלחנן סמט, מזמור קכ"א – "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" מזמור ברכת הדרך

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25820686תהילים קכ"א