אודי אדיב

אהוד (אודי) אדיב (נולד ב-21 בינואר 1946) הוא יהודי ישראלי ופעיל שמאל רדיקלי שהורשע בריגול למען סוריה ובחברות בתא טרור שהפעיל המודיעין הסורי. בעל תואר דוקטור למדע המדינה ומלמד בבית הספר הערבי-פלסטיני לקולנוע בנצרת.

ביוגרפיה

אדיב נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1946 כבן בכור לאוריאל (אורי) וטובה אדיב. כבן גן שמואל, גדל אדיב בסביבה פוליטית "מפ"מניקית". אדיב התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת הצנחנים, ולחם במלחמת ששת הימים. עם פרוץ המלחמה, החל לחוש ניכור מדרכה של מפ"ם ביחס למלחמה, ועם סיומה, ולאחר שחרורו מהצבא, גיבש מודעות פוליטית קומוניסטית, והצטרף לקבוצת השמאל הרדיקלי "מצפן", שפרשה כמה שנים לפני כן ממק"י. בספטמבר 1970, נמנה אדיב על הפלג שפרש ממצפן והקים את "הברית הקומוניסטית המהפכנית (מאבק)". לאחר מכן, בסוף 1971, כשלמד באוניברסיטת חיפה, הצטרף אדיב אל "החזית האדומה".

פרשת הריגול ותפיסתו

ביוזמת שותפים ל"חזית האדומה", יהודים וערבים, יצר אדיב קשר עם סוכן סורי, פלסטיני חבר אש"ף. אדיב טס לאתונה במימון סורי ופגש עמיתים שהציגו עצמם שותפים לרעיון המאבק בציונות. לאחר כשנה יצא שוב למפגש עם פעילים באתונה שם הונפק לו דרכון סורי על שם "ג'ורג' ח'ורי" וניתן לו סיפור כיסוי. מאתונה יצא בטיסה לדמשק שם פגש את מפעיליו שהיו אנשי מודיעין סוריים. אדיב מסר לסורים ידיעות באשר לחברה הישראלית, למחנות צה"ל, ססמאות גיוס וכיוצא באלה. במקביל עבר אימוני חבלה. לאחר מכן הוא שב לישראל. על פי התוכנית, היו אמורים חברי החוליה לבצע פעולות חבלה כאשר ישדרו הסורים ברדיו מסרים מוצפנים.

תוכניות אלו לא יצאו לפועל שכן השב"כ עקב באופן צמוד אחרי המגויסים. כאשר יצא אדיב עם דן ורד, מגויס נוסף, לפגישות ביוון ובתורכיה עקבו אחריהם אנשי יחידת המבצעים של השב"כ וצילמו אותם בחשאי בפגישותיהם עם "אבו כאמל". ב-8 בדצמבר 1972 נעצרו אדיב, שהיה אז כבן 26, ועמו 20 ערבים (בהם ראש הרשת דאוד תורכי) וארבעה יהודים נוספים (דן ורד, יחזקאל כהן, רמי ליבנה ודוד קופר). בחקירתו הודה אדיב כי העביר לסורים מידע רב על בסיסי צה"ל ועל מערכי ההגנה שלו לאורך גבולות המדינה. בנוסף, סיפר כי יחד עם שאר חברי החוליה עבר בסוריה אימונים בהפעלת ציוד חבלה וקשר. בביתו של אדיב נמצא ספר הדרכה להכנת חומרי נפץ.

על פי דן מרגלית, שמעון אילן, בן קיבוץ גן שמואל ואחיו של אורי אילן, היה הראשון שחשד בכך שאודי אדיב הוא מרגל, וגרם לתפיסתו על ידי שירותי הביטחון הישראלים.

מעצרם של אדיב וחבריו ותוכניותיהם לריגול וחבלה עוררו סערה ציבורית גדולה ותדהמה רבה בציבור הישראלי.

בפברואר 1973 הוגשו נגדם כתבי אישום על ריגול חמור, בגידה, מגע עם סוכן זר, מסירת סודות צבאיים לאויב וסעיפים נוספים. חלק מהמשפט התנהל בדלתיים סגורות וחלקו היה פתוח לציבור וסוקר בעיתונות. כשנכנסו ששת הנאשמים העיקריים לאולם בית המשפט המחוזי בחיפה, הם שרו את "האינטרנציונל" בעברית ובערבית. אדיב סירב להביע חרטה על מעשיו והציג את השקפתו:

"אני רואה את עצמי כקומוניסט בעל השקפת עולם מרקסיסטית־לניניסטית ... התנועה הציונית מראשית קיומה ראתה באימפריאליזם את פטרונה. לא היתה זו תנועה לשחרור לאומי של העם היהודי, אלא הסדר מיוחד עם המדכא, ולפיו העם היהודי יהיה שכיר חרב ושוטר של האימפריאליזם ברחבי העולם השלישי".

מאסרו והמשך חייו

ב-25 במרץ 1973 נגזר דינם של חברי החוליה: אדיב נידון ל-17 שנות מאסר. דן ורד, אשר הביע חרטה על מעשיו, נידון ל-10 שנות מאסר, רמי ליבנה נדון ל-4 שנות מאסר. חברים אחרים בפרשה נידונו לתקופות מאסר קצרות יותר.

לבקשתו נכלא באגף אסירים ביטחוניים פלסטינים. בשנת 1975, בטקס שנערך בכלא רמלה, נישא אדיב לסילביה קלינגברג, בתו של האפידמיולוג מרקוס קלינגברג, שלימים הורשע כמרגל למען ברית המועצות, אך כעבור כשלוש שנים התגרשו. בשנת 1981, לאחר שריצה 8 שנות מאסר ביקש משירות בתי הסוהר להתחתן עם חברתו לאה לשם ולהתייחד עמה במטרה ללדת ילד. בקשתו נדחתה. לאחר הסירוב הגיש עתירה לבית המשפט במטרה להתחתן ולהתייחד עם חברתו אך עתירתו נדחתה. הוא המשיך ופנה לגורמים ממלכתיים בבקשות להתחתן עם חברתו ולהתייחד אך בקשותיו נדחו. פנייתו לנשיא המדינה בבקשה לחנינה נדחתה.

במאי 1985 לאחר 12 וחצי שנות מאסר ולאחר שהביע חרטה על מעשיו והודה שהיה כלי משחק ביד הסורים (ולא הפלסטינים שלמענם חפץ להילחם), שוחרר אדיב מבית הסוהר בתנאים מגבילים, כמהלך מקדים לעסקת ג'יבריל. באוגוסט 1985 נישא ללאה לשם שהייתה חברתו בראשית שנות השבעים בטרם נתפס והייתה עמו בקשר בתקופת מאסרו. מפאת גילם לא הצליחו להביא ילד לעולם וביקשו לאמץ ילד. בתחילה בקשתם סורבה בשל עברו של אדיב אך לבסוף רשויות הרווחה נעתרו לבקשת האימוץ בכפוף לתנאים.

לאחר שחרורו, פנה אדיב ללימודי מדע המדינה והשלים דוקטורט בתחום בבירקבק, אוניברסיטת לונדון. כיום הוא מלמד בבית הספר הערבי-פלסטיני לקולנוע בנצרת. בשנת 2017 יצא לאור ספרו "הסוציאליזם הציוני, שברו של חלום", המבוסס על הדוקטורט שלו. בשנת 2023 יצא לאור, בהוצאת פרדס, ספרו האוטוביוגרפי "המהפכה שלא הייתה".

חיים אישיים

אדיב גרוש בשנית, אב לבן שאימץ ומתגורר בחיפה.

בשנת 1988, כשלוש שנים לאחר שחרורו, הורשע אחיו, אסף אדיב, באשמת חברות בארגון עוין בראשות הטרוריסט נאיף חוואתמה וריצה עונש מאסר של שנה וחצי.

ראו גם

• חביב ונאיפה קהוואג'י
• פרשיות ריגול בישראל

לקריאה נוספת

• אודי אדיב, המהפכה שלא הייתה, הוצאת פרדס, 2023
• יוסי מלמן ואיתן הבר, המרגלים, הוצאת משכל, 2002, עמ' 166–190
• משה אלעד, סָעַרְתְּ עָלַי, ארצי: אירועים שהסעירו את ישראל, הוצאת צמרת, תל אביב, תשפ"א 2021, עמודים 36-15
• רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, 2016, עמודים 230–233

קישורים חיצוניים

• תיאור פרשת הריגול, באתר השב"כ
• יוסי מזרחי, חדשות 2, ‏אודי אדיב שובר שתיקה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 בדצמבר 2016‏

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37303090אודי אדיב