גן שמואל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גן שמואל
סמליל היישוב
השער המשוחזר של גן שמואל
השער המשוחזר של גן שמואל
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית מנשה
גובה ממוצע[1] ‎26 מטר
תאריך ייסוד 1913
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 964 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.7% בשנה
32°27′11″N 34°57′00″E / 32.4529664753589°N 34.9500470230345°E / 32.4529664753589; 34.9500470230345
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
3 מתוך 10
www.ganshmuel.org.il
בית אורי אילן, חדר הנצחה לנופלים בני גן שמואל

גַּן שְׁמוּאֵל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במחוז חיפה מזרחית לחדרה ושייך למועצה אזורית מנשה. הקיבוץ נקרא על שם הרב שמואל מוהליבר ממבשרי הציונות.

היסטוריה

מהקמת הקיבוץ ועד קום המדינה

יעקב הינדין[3], גיסו[4] של הרב שמואל מוהליבר, תרם ב-1895, לציון יום הולדתו ה-70 של מוהליבר, 50 דונם מתוך 5,000 הדונמים שרכש מפעילי תנועת חובבי ציון בארץ ישראל לטובת נטיעת פרדס אתרוגים על שמו של מוהליבר. מייסדי חדרה שנטעו את הפרדס קראו את שמו "גן שמואל". ד"ר זליג סוסקין ניהל את עבודות הכשרת הקרקע לנטיעת הפרדס. לצד הפרדס נבנה בית ובו שתי קומות, הקומה הראשונה שימשה לאחסון כלי עבודה וכאכסניית בעלי חיים והקומה השנייה נמסרה לשימושו של מנהל הפרדס.

בגלל החשש שאתרוג מורכב אינו כשר לברכה, לא הרכיבו בפרדס את ענפי האתרוג על כנות עמידות וכתוצאה היה יבול האתרוגים דל והאתרוגים לא היו יפים מספיק לייצוא ולכן לא החזיק הפרדס את עצמו מבחינה כלכלית וניטש.

לאחר מכן, הועברו אדמות גן שמואל לידי הקרן הקיימת לישראל. ליד הפרדס היה מטע זיתים שלא הצליח, והאחים גולדברג תרמו גם אותו לקרן הקיימת.

ב-1913 קבלה קבוצת חלוצים קטנה את עיבוד הקרקעות (הפרדס ומטע הזיתים), והתגוררה בבית הקומתיים. החלוצים קיימו חיי קבוצה. קבוצת המייסדים היציבה התגבשה שנה לאחר מכן, וכללה עולים מרוסיה, פולין ואוסטריה. בשנת 1921 הוכר גן שמואל כקבוצה, בשנות ה-30, עם הגידול במספר החברים הפכה הקבוצה לקיבוץ ורק בשנת 1935 הצטרף הקיבוץ לתנועת הקיבוץ הארצי.

שער ומבנה קבוץ גן-שמואל בשנת 1922. בקומת הקרקע הרפת, בקומה הראשונה מחסן מזונות ומגורי החלוצים

ב-1925 נרכשו עבור הקיבוץ אדמות "שטח החמרה" בהיקף של 472 דונם. שנה לאחר מכן, הוקם צריף ששימש כחדר האוכל הראשון. בשנים ראשונות עסקו חברי הקיבוץ בפרדסנות, ותפוזי גן שמואל זכו לשבחים בתערוכה חקלאית שנערכה ב-1929. בשנת 1930 הצטרפה לקיבוץ קבוצת חלוצים בשם: "בני ישראל" מרומניה. בשנת 1933 הצטרפה לקיבוץ קבוצת "בנימינה", שהתפלגה מקיבוץ עין שמר והייתה מורכבת מבוגרי תנועת השומר הצעיר בפולין. באותה שנה, הוקם הסילו, שהוא מחסן התבואה, ובשנה לאחריה נקנה הטרקטור הראשון. על "הבנימינאים" נמנו פייגה אילנית, שהייתה מאוחר יותר חברת כנסת ובעלה, שלמה אילן.

בשנת 1935 הצטרף הקיבוץ לתנועת הקיבוץ הארצי; וכן, הגיעה קבוצת חניכי "השומר הצעיר" מצ'כוסלובקיה. הקיבוץ חובר לרשת החשמל, והותקן הטלפון הראשון במשק. בשנת 1936 הצטרפה קבוצה של חברת הנוער מגרמניה ואוסטריה; וכן נרכש הרדיו הראשון והוצב בחדר האוכל. בשנת 1938 נרצח חבר הקיבוץ יצחק גלייכר בעת ששמר על העובדים בשטחי החמרה. ב-1941 הושלם מבנה הקבע לחדר האוכל. ב-1942 הוקם מפעל תעשייה למוצרי פרי הדר שהתפתח לגדול מפעלי השימורים בישראל אחרי הקמת שותפות עם מפעל קיבוצי שני, "גניר", בשנת 2007, והפכה לחברת "גן-שמואל מזון". המפעל מייצר מכירות של כ-200 מיליון דולר לשנה, הרוב הגדול ליצוא. הצורך במפעל עלה עקב הקושי למכור את פירות ההדר בחוץ לארץ בשנות מלחמת העולם השנייה. באותה שנה חזרו בני הקיבוץ הראשונים מההכשרה במוסד החינוכי במשמר העמק והצטרפו כחברים לקיבוץ. בשנת 1944 הצטרפו חברים נוספים מחברת הנוער וכן הצטרפו חניכי השומר הצעיר בתל אביב (גדוד "השדה"). שנה לאחר מכן צורפו לקיבוץ קרקעות נוספות, בהיקף של 280 דונם. בשנת 1946 הצטרפו ניצולי השואה מחברת הנוער "איתנים" לקיבוץ, הוקם המתבן, ונרכש מקרן הקולנוע הראשון. ב-1947 הונחה אבן הפינה למוסד החינוכי בקיבוץ.

מקום המדינה ועד סוף שנות ה-80

בשנת 1948 החל הקיבוץ בגידול בננות ונרכשה מכונת חליבה חדשה, שנה לאחר מכן נפתח סניף דואר בקיבוץ. ב-1950 הצטרפו לקיבוץ חברי הנוער "יסעור" ומשפחות עולים מארגנטינה, שטחי הפלחה הוכפלו, מרפאה חדשה נחנכה וקבוצת הפועל גן-שמואל זכתה באליפות המדינה בכדורעף. בשנה זו הופסק גידול הבננות עקב קפיאתן ושבירת ענפיהן שגרם החורף המושלג. בשנת 1951 הצטרפה קבוצת "ניצנים" למשק, הוקם מגרש ספורט מואר ומרוצף והקיבוץ מסר שטחי פלחה עליהם הוקם המושב תלמי אלעזר. ב-1955 הצטרפה קבוצת נוער עולים מאמריקה הלטינית למוסד החינוכי בשם קבוצה "צאלים". ב-1957 נפתח אולפן ללימוד עברית בקיבוץ. בשנת 1958 הוחל בייצור מוצר מקורי במפעל הקרוי "כתש" שהיה גורם ראשי בהפניית תוצרתו מהשוק המקומי ליצוא, ומהסתמכות על עבודה שכירה לעבודה עצמית שנשמרה בו עד שנות ה-90. בשנת 1959 הוקמו ענף הנשירים, שהתמקד בעיקר בגידול תפוחי עץ וענף הבקר לבשר. ב-1963 הושלמה הקמתו של "בית העם", אולם המופעים של הקיבוץ. בשנת 1964 חוסל ענף הבקר ליצור בשר מחוסר כדאיות כלכלית. שנה לאחר מכן החלה ההגשה העצמית בחדר האוכל.

ב-1967 נפתחה חנות "דוכן" ליד הכביש הראשי, שמכרה עודפי תוצרת חקלאית לקהל הרחב. בראשית שנות ה-70 הוכנסו במפעל חידושים טכניים וטכנולוגיים רבים שהכפילו את תפוקתו ורווחיו בלי כמעט תוספת כוח אדם והוא הפך לגורם ראשי בכלכלת הקיבוץ. בשנת 1972 נבנתה בריכה לחברי הקיבוץ.

ב-1973 נחשפה פרשת הריגול על ידי אודי אדיב, בן הקיבוץ והייתה לנקודת משבר עמוק עבור הקיבוץ[5] והסעירה המדינה.

ב-1974 חוסל ענף הנשירים מסיבות כלכליות ומחוסר ידיים עובדות. קבוצת הכדורסל של הקיבוץ, הפועל גן-שמואל, עלתה לליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה) ב-1975. ב-1978 נחנך חדר אוכל חדש ושנה מאוחר יותר נפתח מפעל הדפסה למבוגרים והחלו לחבר טלפונים למגורי החברים. בשנת 1982 הוקם ענף גידול דגי הנוי "מג-נוי", כמו כן נרכשו עבור הקיבוץ קרקעות בהיקף של 392 דונם. שנה מאוחר יותר החלו ברכישת מקלטי טלוויזיה למגורי החברים. ב-1984 הוקם ענף לגידול תניני הנילוס בשיתוף עם חברת "כלל". התנינים גודלו למכירת עור ולבשר. מפעל המיצים של הקיבוץ זכה בתואר היצואן המצטיין ב-1986. ב-1988 הוקם "בית דורות", בית אבות סיעודי ונחנכו מגרשי טניס חדשים. בשנת 1989 החליט הקיבוץ על מעבר הילדים ללינה משפחתית. בשנה זו נחשפה גם מעילה גדולה ב"דוכן".

משנות ה-90

החל מ-1991 עברו ילדי הקיבוץ ללמוד בבית הספר היסודי האזורי "רעות". המפעל שהיה קרוי עד אז "חרושת שימורים גן שמואל" והתבסס על עבודה עצמית הפך לחברת "גן-שמואל מזון" שיצאה לבורסה, הנפיקה מניות ב-1993 והרחיבה את העסקת השכירים שהפכו בשנות ה-2000 לרוב עובדיה. בשנה זו חוסל ענף התנינים בשל החורף הקשה שנה קודם, שגרם למותו של חלק גדול מן העדר. ב-1995 הוקמה קרן פנסיה לכל חברי הקיבוץ ושנה מאוחר יותר נפתח הפארק המסחרי בשטח הקיבוץ. החל משנת 1997 עברו תלמידי התיכון חברי המשק ללימודים בבית הספר התיכון האזורי "גוונים".

התפתחות האוכלוסייה

גן שמואל, סוף שנות ה-70
שנה אוכלוסייה
1927 54
1934 84 מבוגרים, 36 ילדים
1940 174
1948 456
1961 664
1972 845
1983 990
1990 1,201
1995 949
2005 825

הקיבוץ כיום

פעילות חקלאית

בית החרושת "גן שמואל מזון", 2008

הקיבוץ כיום עוסק בתחומי הפעילות החקלאית הבאים:

פעילות עסקית

הקיבוץ כיום עוסק בתחומי הפעילות העסקית הבאים:

  • דוכן גן שמואל - סופרמרקט, נמצא בתוך הפארק המסחרי
  • הפארק המסחרי - עוסק בהשכרת מבנים למסחר
  • בריכת השחיה של הקיבוץ - בריכה מקורה, ולידה גם בריכת ילדים
  • מפעל הדפסה - עוסק בהדפסת משי על מוצרי טקסטיל שונים
  • חברת טריסן - עוסקת בסחר בינלאומי בתחום חומרי גלם לתעשיית ההדרים
  • המרכז לרפואה משולבת - מרכז לרפואה משלימה בהשגחה רפואית
  • "האולפן של רעיה" - אולפן ללימוד עברית ברמות שונות
  • "וידאו גן שמואל" - אולפן להפקת וידאו ותקשורת קהילתית, הוקם בשנת 2000
  • קליניקה פסיכולוגית
  • מכון לייעוץ פסיכולוגי, חינוכי וקהילתי
  • מכון לאבחון דידקטי
  • "ניטרו"- הבית של הספורטאים
  • Bary שוקולד
  • מיד ליד - חנות יד שנייה

הקיבוץ הוא בין הקיבוצים היחידים שנותרו שיתופיים ושלא עברו הפרטה. הודות להצלחתו הכבירה של מפעל המיצים שבו, נמנה כיום הקיבוץ עם הקיבוצים העשירים והמובילים בארץ.

חברי קיבוץ ותושבים מפורסמים

  • השר וחבר הכנסת, רן כהן. החל את כהונתו כח"כ בכנסת האחת עשרה, וכיהן עד לפיזור הכנסת השבע עשרה. כיהן אף בממשלות ישראל ה-25 וה-28. שימש כשר התעשייה והמסחר וכסגן שר הבינוי.
  • יצחק גרינבוים, מנהיג ציוני, שר הפנים הראשון של ישראל. בשנותיו האחרונות חי בקיבוץ גן שמואל, שם נקבר.

ספורט

קבוצת הכדורסל של הקיבוץ הופיעה בעבר בליגה הלאומית, והיום נקראת הפועל גן שמואל מנשה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ על יעקב הינדין באנציקלופדיה לחלוצי היישוב
  4. ^ יעקב הינדין היה בעלה של רוזה רבקה, אחותו של מוהליבר
  5. ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית הפועלים, 2016, עמודים 230–233



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0