זהבה גלאון
| לידה |
כ' בטבת ה'תשט"ז (גיל: 68) וילנה, ברית המועצות | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה | זלטה שניפיצקי | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1960 | ||||
| סיעה | |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
זהבה גלאון (נולדה ב-4 בינואר 1956) היא יושבת ראש מפלגת מרצ לשעבר, נשיאת מכון זולת לשוויון וזכויות אדם ופובליציסטית ישראלית. גלאון נבחרה לכנסת ב-1999 וכיהנה בכנסת במשך 16 שנה. כיהנה כיושבת ראש מפלגת מרצ בשנים 2012–2018. גלאון הייתה חברה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בוועדת הכספים, בוועדה לקידום מעמד האישה, בוועדת החוקה ובוועדת הכנסת ועמדה בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים. בבחירות המקדימות למפלגה במהלך תקופת בחירות 2022 ניצחה בפער ניכר את יאיר גולן, ונבחרה לכהן שוב כיו"ר מרצ. מרצ לא עברה את אחוז החסימה וגלאון לא נכנסה לכנסת ה-25 כחברת כנסת.
ביוגרפיה
גלאון נולדה ב-1956 בווילנה, בירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית בשם זלטה (גולדה) שניפיצקי, לאריה ויפה שניפיצקי, ניצולי השואה. בשנת 1960, כשהייתה בת ארבע, עלתה יחד עם משפחתה לישראל והתגוררה כשנה במעברת פרדס רובין (כיום חלק מגבעת שמואל) ולאחר מכן עברה לפתח תקווה. את שירותה בצה"ל, כפקידה בחטיבת הצנחנים, סיימה בדרגת סמל.
גלאון בוגרת המכללה האקדמית בית ברל בחינוך מיוחד ובעלת תואר שני בפילוסופיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
את דרכה הציבורית החלה גלאון בשנת 1984, בהיותה ממובילות המאבק על חופש הדת, המצפון והתרבות בפתח תקווה. היא הנהיגה במשך חצי שנה את ההפגנות לפתיחת קולנוע "היכל" בלילות שבת. הייתה עוזרתו של מזכ"ל רצ דדי צוקר, ייסדה עם צוקר את ארגון "בצלם", והייתה המנכ"ל הראשון של הארגון, מזכ"ל מפלגת רצ וכן חברה בצוות המזכ"לים של מרצ.[1] גלאון הייתה חברה בתנועה "השנה ה-21", שחבריה נעצרו בשנת 1989 לאחר ניסיון לארגן הפגנה בקלקיליה, והואשמו בהפרת צו, לאחר שהוסר נגדם אישום בהמרדה.[2]
בשנת 1999 נבחרה לראשונה כחברת הכנסת מטעם מרצ בכנסת החמש עשרה, ושימשה כיושבת ראש הסיעה בכנסת עד סיום כהונתה בכנסת ה-17 ב-2009. בין הוועדות העיקריות שבהן הייתה חברה נמנות ועדת הכנסת, ועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה לקידום מעמד האישה. בשנת 2000 נוסדה ביוזמתה ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים, אשר בראשה עמדה עד לסיום עבודתה בשנת 2005. לאחר מכן מונתה ליושבת ראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, למעקב אחר יישום המלצות ועדת החקירה.
בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006, שבהן איבדה מרצ כ-30% ממצביעיה, קראה גלאון ליושב ראש המפלגה יוסי ביילין לקבל אחריות לכישלון. בבחירות המקדימות להנהגת מרצ שנערכו במרץ 2008 התמודדה גלאון מול חיים אורון ורן כהן והגיעה למקום השלישי עם כ-18% אחוזי תמיכה.
בשנת 2009, במסגרת הסכם בין מרצ והתנועה החדשה, ויתרה גלאון על מקומה השלישי ברשימה והוצבה במקום הרביעי ברשימת התנועה החדשה מרצ. בבחירות לכנסת ה-18 השיגה המפלגה 3 מנדטים בלבד וגלאון לא נבחרה לכנסת.
במהלך תקופה זו הגישה את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת ביחד עם העיתונאי חגי סגל.
היא החלה לימודי דוקטורט בחוג למגדר באוניברסיטת בר-אילן ולימדה קורס בשם "סחר בבני-אדם וזכויות-אדם" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. כמו כן עמדה בראש קבוצת דיון במכון ון ליר בירושלים ל"שינוי חברתי באמצעות חקיקה".
במרץ 2011 חזרה גלאון לכהן כחברת כנסת, אחרי שחיים אורון פרש ממנה לפני תום הקדנציה כדי לפנות לה את מקומו. גלאון כיהנה כחברה בוועדת הכספים עד פיזורה של הכנסת השמונה עשרה.
בפברואר 2012 נבחרה לראשות מפלגת מרצ ובבחירות לכנסת התשע עשרה הכפילה מרצ את כוחה בכנסת לראשונה מאז שנות התשעים וזכתה לשישה מושבים בכנסת. כיו"ר המפלגה הובילה גלאון קו אופוזיציוני הן למדיניות המדינית של הממשלה והן למדיניות הכלכלית-חברתית.
ב-2015, ליל הבחירות לכנסת העשרים, כשהמדגמים והתוצאות החלקיות הראו כי מרצ עתידה לזכות רק בארבעה מושבים בכנסת, הודיעה גלאון שתתפטר מתפקידה כיו"ר המפלגה וכחברת כנסת על מנת לאפשר לתמר זנדברג, שהייתה במקום החמישי ברשימת מרצ לכנסת, לכהן בכנסת. עם סיום ספירת המעטפות הכפולות ופרסום התוצאות הסופיות, משנמצא שהמפלגה זכתה בחמישה מנדטים, חזרה בה גלאון מהודעת הפרישה.
ב-22 באוקטובר 2017 התפטרה גלאון מחברותה בכנסת. ב-28 בפברואר 2018 הודיעה על פרישתה מהמרוץ לראשות מרצ ומהחיים הפוליטיים, לאחר שלדבריה נוכחה לראות שהמתפקדים "מעוניינים בהנהגה חדשה".[3][4] ברשימת מרצ בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה גלאון במקום ה-119 הסמלי.
בשנת 2019 הקימה את מכון זולת לשוויון וזכויות אדם שהיא נשיאתו.
ב-19 ביולי 2022 הודיעה גלאון על התמודדותה מחדש לראשות מרצ, לקראת הבחירות לכנסת ה-25.[5] היא התמודדה מול יאיר גולן על ראשות המפלגה, ולאחר שניצחה ברוב של 60%, שבה לכהן כיו"ר מרצ. בבחירות לכנסת לא עברה המפלגה בראשותה את אחוז החסימה ולכן לא נכנסה לכנסת.[6]
חיים אישיים
גלאון נשואה לפסח גלאון ואם לשניים. בנה, נדב גלאון, הוא ממובילי המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע. היא מתגוררת בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקווה.
עמדותיה הציבוריות
זכויות אדם
גלאון פעלה במגוון נושאים: במאבק לסיום הכיבוש, בעשייה פמיניסטית למען שוויון, נגד אלימות מגדרית, למען קורבנות סחר בבני אדם, נגד שנאת האחר כמו גם נגד הריכוזיות המשקית, נגד שחיתות שלטונית ובעוד נושאים רבים נוספים.
בנוסף היא מגלה עמדות עקביות של הגנה על זכויות האדם בישראל ובשטחים. בעקבות מאבק שהובילה למען הלומי קרב זכתה אוכלוסייה זו להכרה של צה"ל ומשרד הביטחון כמי שנפגעה במסגרת השירות הצבאי.
גלאון הגישה כמה עתירות לבג"ץ בטענה של פגיעה בזכויות האדם ועוולות אחרות, כמו העתירה נגד שר הביטחון בעקבות סירובו להעמיד תחת פיקוח את מתקן הכליאה 1391 (שנדחתה בשנת 2011). בנוסף הגישה גלאון עתירה נגד הצעת פוליסת ביטוח שמכסה בין היתר את ההוצאות של נושאי המשרה בתאגיד בגין האשמתם בהטרדה.
גלאון מתנגדת לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שמונע מפלסטינים שנישאו לבני זוג ישראלים להתאזרח בישראל. גלאון הגישה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאלה, והמוקד להגנת הפרט עתירה לבג"ץ, שנדחתה ברוב דעות ב-2006.
ב-2013 תמכה גלאון באי הפללה של משתמשים בסמים קלים, וטענה כי יש להפסיק את הפללת משתמשי קנאביס.[7]
כלכלה וחברה
גלאון דוגלת בהשקפה סוציאל-דמוקרטית. כחברה בוועדת הכספים של הכנסת היא הובילה את המאבק בריכוזיות במשק, פעלה למען זכויות חברתיות, נאבקה בניגודי האינטרסים בשוק ההון, והעבירה את "חוק התספורות" הקובע כי ימונה מפקח מטעמו של בית המשפט על כל הסדר חוב הכולל "תספורת" של למעלה מ-10 אחוזים מהחוב.[8] היא פעלה נגד הקיצוץ של הבנקים בחובות הטייקונים, והעלתה את הנושא ביחד עם ח"כ יצחק וקנין מש"ס לתודעה הציבורית.
יחד עם הח"כ חיים כץ מהליכוד יזמה הצעת חוק, שנדחתה, לאיסור על העסקה דרך קבלן במוסדות מדינה.[9]
פעלה למען הכללת שיקולים של עידוד התחרותיות ומניעת ריכוזיות במשק במכרז על הפרטת נמל אילת. גלאון חוקקה את החוק המקיף לאיסור סחר בבני אדם.
נושאים מדיניים
גלאון דוגלת בהשקפה שמדינת ישראל היא "מדינתו של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה". היא הביעה התנגדות ל"זכות השיבה" של כל הפליטים הפלסטינים לתוך מדינת ישראל,[10] ותמכה ביוזמת ז'נבה הכוללת שיבה מוגבלת של פליטים לישראל.
ב-2002 בתקופת האינתיפאדה השנייה הייתה אחת מהמתנגדות הבולטות לסיכולים הממוקדים, בטענה שהם מהווים הוצאה להורג ללא משפט, המנוגדת לחוק ולזכויות האדם האלמנטריות שיש גם לפושעים. בניגוד לרוב חבריה בסיעת מרצ שהביעו התנגדות תקיפה לסרבנות בתקופת האינתיפאדה השנייה, גילתה (יחד עם רומן ברונפמן) סימפתיה לסרבנות.[11]
ב-2006 בעת מלחמת לבנון השנייה הייתה מהראשונים בשמאל שיצאו נגד המלחמה,[12]היא יצאה נגד הקו המיליטינטי שנקט יוסי ביילין חבר מפלגתה. אחרי המלחמה קראה להתפטרותם של אהוד אולמרט ועמיר פרץ[13] ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועמדה בראש המאבק הציבורי והמשפטי לפרסם את עדויות בכירי הממשלה בפני ועדת וינוגרד.
ב-2005 גלאון הייתה היחידה מבין חברי סיעתה שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות, בטענה שהיא מעדיפה הידברות. בנוסף ציינה כי מי שלא ידבר עם אבו מאזן יוביל לעליית החמאס לשלטון. חרף התנגדותה לתוכנית התנתקות, הצביעה בעד התוכנית בטענה שהיא תומכת בסיום הכיבוש ובפינוי התנחלויות.[10]
ביוני 2008, לאחר שבג"ץ אישר את פינוי הכפר הבדואי ח'אן אל-אחמר, יצאה גלאון נגד הממשלה, המתנחלים ושופטי בג"ץ. היא קראה להשתמש בכל הכלים של מאבק לא אלים, כולל אי ציות אזרחי וחסימת הדחפורים.[14]
ב-2008 גלאון התנגדה למבצע עופרת יצוקה[12][15] ולאחר הגשת דו"ח גולדסטון קראה לפתיחת חקירה ישראלית בנושא הדו"ח.[16] ב-2012 היא התנגדה למבצע עמוד ענן וקראה למשא ומתן בתחילת המבצע. היא טענה ש"אין פתרון צבאי, רק מדיני. אלימות רק מובילה ליותר אלימות וליותר שנאה"[17]. היא טענה שיש להגיע להסכם על פיו החמאס יתחייב שלא להוסיף ולהתחמש וישראל תסיר חלקית את המצור, תפתח מעברים לסחורות ותאפשר לתושבי רצועת עזה לעבוד בישראל[18].
ב-2013 בריאיון לגלי צה"ל אמרה זהבה גלאון שהיא מחרימה מוצרים מרמת הגולן.[19] ב-2015 אמרה שזו הייתה אמירה לא מוצלחת[20].
ב-2014 בתחילת מבצע צוק איתן היא קראה להפסקת אש חד צדדית וטענה שלא ניתן לנצח את הטרור לא מהאוויר ולא במבצע קרקעי, עוד הוסיפה כי יש להיכנס למשא ומתן עם אבו מאזן[21]. לאחר המבצע ב-2015 ציינה את העובדה שגם עם תום המבצע ממשיכים לירות טילים על ישראל. היא הדגישה את הסבל של חברי הקיבוצים בעוטף וטענה שהמשך ה"טפטופים" הוא תוצאה של האין-מדיניות של ממשלת ישראל מול עזה, שהכניסה, לדבריה את "דאעש" לעזה. היא טענה כי עזה מתפקדת ומשגשגת הוא הפתרון הנכון. עוד הוסיפה שאי העשייה של נתניהו מובילה למצב הביטחוני הנוכחי[22][23].
אחרי מבצע עלות השחר באוגוסט 2022 היא טענה שיש ללכת לרגיעה ארוכת טווח. בדבריה ציינה כי לא מדובר על תהליך שלום או תהליך מדיני מול חמאס אלא הסדרה שתביא שקט וביטחון לתושבים לא רק באמצעים צבאיים, אלא לפתוח מעברים ולייצר שיקום כלכלי של רצועת עזה.[24]
חקיקה
בכל שנות כהונתה בכנסת שימשה גלאון כחברה באופוזיציה. עם זאת, במסגרת פעילותה יזמה שורה ארוכה של חוקים, אשר כמה מהם אף אושרו, בהם:
- חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2006.[25]
- חוק סל שיקום לנשים מוכות היוצאות ממקלטים.
- חוק לעונשי מינימום ב ואלימות במשפחה.
- תיקון לחוק הגנת הפרטיות, הקובע כי פרסום פרטים על אודות עברו האישי של אדם מהווה פגיעה בפרטיות.
- תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, המסמיך את בית המשפט להורות על עריכת תסקיר לגבי מצבו של נפגע העבירה או בני משפחתו, כאשר מדובר בעבירות אלימות שונות.
- חוק המאפשר את החלתן של הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, גם בהליכים משמעתיים בשירות המדינה.
- תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, המסדיר את האפשרות לבקש צו הגנה מפני קטין.
- תיקון לחוק בתי המשפט, הקובע כי דיון בעבירות של סחר בבני אדם לשם מופקרות יהיה בפני דן יחיד.
- "חוק התספורות" להגבלת "תספורת" בהסדרי חוב (יחד עם יצחק וקנין).[26]
- תיקון לחוק גיל פרישה שדחה את ההעלאה המדורגת לגיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 64 עד לשנת 2017 (יחד עם חברי כנסת רבים נוספים).
פרסים
- פרס "הנשיא קרטר לזכויות האדם" (1989) בשם ארגון "בצלם". גלאון הייתה המנכ"לית המייסדת של הארגון.
- פרס "נשים מבטיחות" (2004) מהמועצה הלאומית של נשים יהודיות (NCJW) על פעילותה למען נשים וקידום שוויון מגדרי.
- "פרס מהטמה גנדי לפיוס ושלום" (2005) (יחד עם חנאן עשראווי), שמחולק בדרום אפריקה, על פעילותה למען שלום וזכויות אדם.
- עיטור נשיא המדינה למאבק בסחר בבני אדם (2009) על "היותה פורצת דרך שנטלה תפקיד מרכזי במאבק בסחר בבני אדם" (מתוך נימוקי ועדת הפרס).
- אות אומ"ץ (2012) "על רגישותה ונכונותה לפעול לנוכח תופעות של אי-צדק חברתי" (מתוך נימוקי הפרס).[27]
- אות אבירת איכות השלטון (2014) מטעם התנועה לאיכות השלטון על מאבקה לפירוק הריכוזיות במשק ונגד החיבור של הון-שלטון.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: זהבה גלאון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זהבה גלאון |
אתר האינטרנט הרשמי של זהבה גלאון
זהבה גלאון, באתר הכנסת - זהבה גלאון, באתר כנסת פתוחה
- זהבה גלאון, באתר מרצ
- מאמרי זהבה גלאון, באתר "הארץ"
- זהבה גלאון, באתר TheMarker
- זהבה גלאון, באתר כלכליסט
- זהבה גלאון, באתר גלובס
- זהבה גלאון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל
דוד בן בסט מראיין את זהבה גלאון, "הנבחרים", באתר YouTube, 19 בפברואר 2016- זהבה גלאון ב"פגוש את העיתונות", 2 באוקטובר 2022
- מזל מועלם, מרצ מסרבת להיות בקונצנזוס, באתר אל-מוניטור, 23 ביולי 2014
- כרמית ספיר ויץ, קפה עם זהבה גלאון, 12 בינואר 2011
- נרי ליבנה, זהבה גלאון, מנהיגת שמאל, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
הערות שוליים
- ^ שרית ישי לוי, לא יכולה יותר, חדשות, 23 בנובמבר 1990
- ^ משה פרל, חברי "השנה ה-21" יואשמו רק בהפרת צו - לא בהמרדה, חדשות, 28 באוגוסט 1989
אורון מאירי, אורן כהן, המשטרה: "השנה ה-21 המרידו"; עו"ד פלדמן: ל"וי" מובנים רבים, חדשות, 29 במאי 1989 - ^ מורן אזולאי, גלאון לא תתמודד לראשות מרצ, באתר ynet, 28 בפברואר 2018
- ^ יקי אדמקר, דרמה במרצ: גלאון פורשת מפוליטיקה; גילאון לא יתמודד לראשות המפלגה, באתר וואלה!, 28 בפברואר 2018
- ^ אריק בנדר, תציל את מרצ? זהבה גלאון הודיעה כי תתמודד על ראשות המפלגה, באתר מעריב אונליין, 19 ביולי 2022
- ^
"אסון למדינה, אסון אישי שלי": ספירת הקולות הסתיימה - מרצ לראשונה מחוץ לכנסת, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:32), 3 בנובמבר 2022
- ^ גלאון במשדר וואלה!: "להסיר הפלילים על עישון סמים", באתר וואלה!, 14 באוקטובר 2013
- ^ חוק התספורות אושר בקריאה טרומית: "שם סוף להונאה הממוסדת של החוסכים", באתר כלכליסט, 25 בינואר 2012
- ^ נדחתה הצעת החוק להעסקה ישירה של עובדי קבלן, מגפון, 15 ביולי 2012
- ^ 10.0 10.1 גדעון אלון, אבל למה יש כל כך מעט אנשים ב"ציבור הנבון", באתר הארץ, 15 בפברואר 2006
- ^ אריה דיין, הקווים החדשים והמחסומים הישנים של הסירוב, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002
- ^ 12.0 12.1 גידי וייץ, זהבה גלאון מסתערת על הנהגת מרצ וסוגרת חשבון עם עמוס עוז, חיים אורון ויוסי ביילין, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
- ^ מזל מועלם, מפץ אחד כנראה לא הספיק, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2006
- ^
זהבה גלאון, לעצור את הדחפורים בגופנו, באתר הארץ, 7 ביוני 2018
- ^ ח"כ גלאון: כניסה לעיר עזה תגבה מחיר דמים מיותר, באתר ynet, 10 בינואר 2009
- ^ נרי ליבנה, שיחת היום: "זהבה גלאון, איך זה להיות מי שהיתה?", באתר הארץ, 2 במרץ 2010
- ^ חזקי ברוך, גלאון מסכמת את עמוד ענן: אין פתרון צבאי, באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2012
- ^ זהבה גלאון: יש לפתוח מידית במשא ומתן עם חמאס, באתר ynet, 16 בנובמבר 2012
- ^ יו"ר מרצ גלאון לגל"צ: "אני מחרימה מוצרים מרמת הגולן", באתר גלי צה"ל, 26 בדצמבר 2013 (הקישור אינו פעיל)
- ^ מורן שריר, זה מה שקורה כששמאלני פוגש מתנחל חמוד, באתר הארץ, 10 בפברואר 2015
- ^ מערכת Bizportal, "אני קוראת להפסקת אש חד-צדדית עכשיו, מתוך עמדה של כוח", באתר Bizportal, 14 ביולי 2014
- ^ הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת העשרים, 10 ביוני 2015
- ^ חזקי ברוך, "בושה לכנסת ישראל", באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2015
- ^ אלכסנדרה לוקש, יוסי יהושוע, בר-לב: "חמאס נרתע, ההישג משמעותי", באתר ynet, 8 באוגוסט 2022
- ^ חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, באתר הכנסת
- ^ חוק החברות (תיקון מס' 18), התשע"ב-2012, באתר הכנסת
- ^ דברי הזכייה באתר אומ"ץ
| הקודם: חיים אורון |
יושבת ראש מרצ (2012-2018) | הבא: תמר זנדברג |
| הקודם: ניצן הורביץ |
יושבת ראש מרצ (2022) | הבא: - |
40113128זהבה גלאון
- רשימת חברי הכנסת
- חברות הכנסת מטעם מרצ
- חברי הכנסת מטעם מרצ
- עולות בשנות ה-1960
- עולים בשנות ה-1960
- פעילות חברתיות ישראליות
- פעילים חברתיים ישראלים
- חברות הכנסת החמש עשרה
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברות הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברות הכנסת השבע עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- חברות הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברות הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברות הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- אתאיסטיות ישראליות
- אתאיסטים ישראלים
- ראשי מרצ
- בוגרות המכללה האקדמית בית ברל
- בוגרי המכללה האקדמית בית ברל
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- פמיניסטיות ישראליות
- פתח תקווה: אישים
- פתח תקווה: חברי הכנסת
- כפר גנים: אישים
- ישראליות שנולדו ב-1956
- ישראלים שנולדו ב-1956