זהבה גלאון

זהבה גלאון

לידה	כ' בטבת ה'תשט"ז (גיל: 68) וילנה, ברית המועצות
מדינה
תאריך עלייה	1960
סיעה	מרצ מרצ-יחד מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שח"ר התנועה החדשה מרצ
חברת הכנסת 7 ביוני 1999 – 24 בפברואר 2009 (9 שנים ו־37 שבועות)
25 במרץ 2011 – 22 באוקטובר 2017 (6 שנים ו־30 שבועות) כנסות 15–17, 18–20
יו"ר מפלגת מרצ ה־5 7 בפברואר 2012 – 22 במרץ 2018 (6 שנים ו־6 שבועות) → חיים אורון תמר זנדברג ←
23 באוגוסט 2022 – מכהנת (שנה ו־35 שבועות) → ניצן הורוביץ
תפקידים בולטים יו"ר ועדת הכנסת למאבק בסחר בנשים

זהבה גלאון (נולדה ב-4 בינואר 1956) היא יושבת ראש מרצ. מכהנת כנשיאת מכון המחקר זולת ועוסקת בכתיבה פובליציסטית. גלאון נבחרה לכנסת ב-1999 וכיהנה בכנסת במשך 16 שנה. היא שימשה כיושבת ראש מפלגת מרצ בשנים 2012–2018, בשנים אלו חלו שתי מערכות בחירות. במערכת הראשונה הכפילה מרצ את כוחה בכנסת לשישה מנדטים, ובשנייה ירד כוחה לחמישה. גלאון הייתה חברה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בוועדת הכספים, בוועדה למעמד האישה, בוועדת החוקה ובוועדת הכנסת ועמדה בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים. בבחירות המקדימות למפלגה במהלך תקופת בחירות 2022 ניצחה בפער ניכר את יאיר גולן, ונבחרה לכהן שוב כיו"ר מרצ.

ביוגרפיה

גלאון נולדה בווילנה, עיר הבירה של ליטא (אז חלק מברית המועצות) בשם זלטה (גולדה) שניפיצקי, לאריה ויפה שניפיצקי. בשנת 1960, כשהייתה בת ארבע, עלתה יחד עם משפחתה לישראל והתגוררה כשנה במעברת פרדס רובין (כיום גבעת שמואל) ולאחר מכן עברה לפתח תקווה. את שירותה בצה"ל, כפקידה בחטיבת הצנחנים, סיימה בדרגת סמלת.

גלאון נשואה לפסח גלאון, אם לשניים ומתגוררת בשכונת כפר גנים בפתח תקווה. בעלת תואר M.A בפילוסופיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וכן תואר B.Ed בחינוך מיוחד מהמכללה האקדמית בבית ברל.

פעילות פוליטית

את דרכה הציבורית החלה גלאון בשנת 1984, בהיותה ממובילות המאבק על חופש הדת, המצפון והתרבות בפתח תקווה. היא הנהיגה במשך חצי שנה את ההפגנות לפתיחת קולנוע "היכל" בלילות שבת. הייתה עוזרתו של מזכ"ל רצ דדי צוקר, הייתה ממייסדיו של ארגון "בצלם", והמנכ"ל הראשון של הארגון, מזכ"ל מפלגת רצ וכן חברה בצוות המזכ"לים של מרצ. גלאון הייתה חברה בתנועה "השנה ה-21", שחבריה נעצרו בשנת 1989 לאחר ניסיון לארגן הפגנה בקלקיליה, והואשמו בהפרת צו, לאחר שהוסר נגדם אישום בהמרדה.

בשנת 1999 נבחרה לראשונה כחברת הכנסת מטעם מרצ בכנסת החמש עשרה, ושימשה כיושבת ראש הסיעה בכנסת עד סיום כהונתה בכנסת ה-17 ב-2009. בין הוועדות העיקריות שבהן הייתה חברה נמנות ועדת הכנסת, ועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה לקידום מעמד האישה. בשנת 2000 נוסדה ביוזמתה ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים, אשר בראשה עמדה עד לסיום עבודתה בשנת 2005. לאחר מכן מונתה ליושבת ראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, למעקב אחר יישום המלצות ועדת החקירה.

בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006, שבהן איבדה מרצ כ-30% ממצביעיה, קראה גלאון ליושב ראש המפלגה יוסי ביילין לקבל אחריות לכישלון. בבחירות המקדימות להנהגת מרצ שנערכו במרץ 2008 התמודדה גלאון מול חיים אורון ורן כהן והגיעה למקום השלישי עם כ-18% אחוזי תמיכה.

בשנת 2009, במסגרת הסכם בין מרצ והתנועה החדשה, ויתרה גלאון על מקומה השלישי ברשימה והוצבה במקום הרביעי ברשימת התנועה החדשה מרצ. בבחירות לכנסת ה-18 השיגה המפלגה 3 מנדטים בלבד וגלאון לא נבחרה לכנסת.

במהלך תקופה זו הגישה את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת ביחד עם העיתונאי חגי סגל, החלה לימודי דוקטורט בחוג למגדר באוניברסיטת בר-אילן ולימדה קורס בשם "סחר בבני-אדם וזכויות-אדם" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. כמו כן עמדה בראש קבוצת דיון במכון ון ליר בירושלים ל"שינוי חברתי באמצעות חקיקה".

במרץ 2011 חזרה גלאון לכהן כחברת כנסת, אחרי שחיים אורון פרש ממנה לפני תום הקדנציה כדי לפנות לה את מקומו. גלאון כיהנה כחברה בוועדת הכספים עד פיזורה של הכנסת השמונה עשרה.

בפברואר 2012 נבחרה לראשות מפלגת מרצ ובבחירות לכנסת התשע עשרה הכפילה מרצ את כוחה בכנסת לראשונה מאז שנות התשעים וזכתה לשישה מושבים בכנסת. כיו"ר המפלגה הובילה גלאון קו אופוזיציוני הן למדיניות המדינית של הממשלה והן למדיניות הכלכלית-חברתית.

בליל הבחירות לכנסת העשרים, כשהמדגמים והתוצאות החלקיות הראו כי מרצ עתידה לזכות רק בארבעה מושבים בכנסת, הודיעה גלאון שתתפטר מתפקידה כיו"ר המפלגה וכחברת כנסת, ותפנה את מקומה בכנסת לתמר זנדברג, שהייתה מדורגת במקום החמישי ברשימת מרצ לכנסת. עם סיום ספירת המעטפות הכפולות ופרסום התוצאות הסופיות, משנמצא שהמפלגה זכתה בחמישה מנדטים, חזרה בה גלאון מהודעת הפרישה.

ב-18 באוקטובר 2017 הודיעה גלאון שבכוונתה להתפטר מחברותה בכנסת. התפטרותה נכנסה לתוקף ב-22 באוקטובר 2017. ב-28 בפברואר 2018 הודיעה על פרישתה מהמרוץ לראשות מרצ ומהחיים הפוליטיים, לאחר שלדבריה נוכחה לראות שהמתפקדים "מעוניינים בהנהגה חדשה". ברשימת מרצ בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה גלאון במקום ה-119 הסמלי.

ב-19 ביולי 2022 הודיעה גלאון על התמודדותה מחדש לראשות מרצ, לקראת הבחירות לכנסת ה-25.התמודדה נגד יאיר גולן על ראשות המפלגה וניצחה ברוב של 60% ושבה לכהן כיו"ר מרצ.

פרסים

• פרס "הנשיא קרטר לזכויות האדם" (1989) בשם ארגון "בצלם". גלאון הייתה המנכ"לית המייסדת של הארגון.
• פרס "נשים מבטיחות" (2004) מהמועצה הלאומית של נשים יהודיות (NCJW) על פעילותה למען נשים וקידום שוויון מגדרי.
• "פרס מהטמה גנדי לפיוס ושלום" (2005) (יחד עם חנאן עשראווי), שמחולק בדרום אפריקה, על פעילותה למען שלום וזכויות אדם.
• עיטור נשיא המדינה למאבק בסחר בבני אדם (2009) על "היותה פורצת דרך שנטלה תפקיד מרכזי במאבק בסחר בבני אדם" (מתוך נימוקי ועדת הפרס).
• אות אומ"ץ (2012) "על רגישותה ונכונותה לפעול לנוכח תופעות של אי-צדק חברתי" (מתוך נימוקי הפרס).
• אות אבירת איכות השלטון (2014) מטעם התנועה לאיכות השלטון על מאבקה לפירוק הריכוזיות במשק ונגד החיבור של הון-שלטון.
• גלאון נבחרה שוב ושוב לרשימות המשפיעים על הכלכלה הישראלית.

עמדותיה

זכויות אדם

גלאון פעלה במגוון נושאים: במאבק לסיום הכיבוש, בעשייה פמיניסטית למען שוויון, נגד אלימות מגדרית, למען קורבנות סחר בבני אדם, נגד שנאת האחר כמו גם נגד הריכוזיות המשקית, נגד שחיתות שלטונית ובעוד נושאים רבים נוספים.

בנוסף היא מגלה עמדות עקביות של הגנה על זכויות האדם בישראל ובשטחים, וידועה כפעילה במאבק לשוויון זכויות ומגדר.

גלאון הגישה כמה עתירות לבג"ץ בטענה של פגיעה בזכויות האדם ועוולות אחרות, כמו העתירה נגד שר הביטחון בעקבות סירובו להעמיד תחת פיקוח את מתקן 1391 (שנדחתה בשנת 2011[10]). בנוסף הגישה גלאון עתירה נגד הצעת פוליסת ביטוח שמכסה בין היתר את ההוצאות של נושאי המשרה בתאגיד בגין האשמתם ב.

גלאון מתנגדת לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שמונע מפלסטינים שנישאו לבני זוג ישראלים להתאזרח בישראל. גלאון הגישה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, והמוקד להגנת הפרט עתירה לבג"ץ, שנדחתה ברוב דעות ב-2006.

כלכלה וחברה

גלאון דוגלת בהשקפה סוציאל-דמוקרטית. כחברה בוועדת הכספים של הכנסת היא הובילה את המאבק בריכוזיות במשק, פעלה למען זכויות חברתיות, נאבקה בניגודי האינטרסים בשוק ההון, והעבירה את "חוק התספורות" הקובע כי ימונה מפקח מטעמו של בית המשפט על כל הסדר חוב הכולל "תספורת" של למעלה מ-10 אחוזים מהחוב, פעלה נגד הקיצוץ של הבנקים בחובות הטייקונים, והעלתה את הנושא ביחד עם ח"כ וקנין מש"ס לתודעה הציבורית.

יחד עם חיים כץ מהליכוד יזמה הצעת חוק, שנדחתה, לאיסור על העסקה דרך קבלן במוסדות מדינה.

פעלה למען הכללת שיקולים של עידוד התחרותיות ומניעת ריכוזיות במשק במכרז על הפרטת נמל אילת. גלאון חוקקה את החוק המקיף לאיסור סחר בבני אדם.

נושאים מדיניים

גלאון דוגלת בהשקפה שמדינת ישראל היא "מדינתו של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה". היא הביעה התנגדות ל"זכות השיבה" של כל הפליטים הפלסטינים לתוך מדינת ישראל, ותמכה ביוזמת ז'נבה הכוללת שיבה מוגבלת של פליטים לישראל.

בתקופת האינתיפאדה השנייה הייתה אחת מהמתנגדות הבולטות לסיכולים הממוקדים, בטענה שהם מהווים הוצאה להורג ללא משפט, המנוגדת לחוק ולזכויות האדם האלמנטריות שיש גם לפושעים. בניגוד לרוב חבריה בסיעת מרצ שהביעו התנגדות תקיפה לסרבנות בתקופת האינתיפאדה השנייה, גילתה (יחד עם רומן ברונפמן) סימפתיה לסרבנות. בעת מלחמת לבנון השנייה הייתה מהראשונים בשמאל שיצאו נגד המלחמה, ובמהלכה הייתה בין המתנגדים הבולטים למלחמה ולהרחבתה. אחרי המלחמה קראה להתפטרותם של אהוד אולמרט ועמיר פרץ ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועמדה בראש המאבק הציבורי והמשפטי לפרסם את עדויות בכירי הממשלה בפני ועדת וינוגרד.

הייתה היחידה מבין חברי סיעתה שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות, בטענה שהיא מעדיפה הידברות. חרף התנגדותה לתוכנית התנתקות, הצביעה בעד התוכנית בטענה שהיא תומכת בסיום הכיבוש.

התנגדה למבצע עופרת יצוקה ולאחר הגשת דו"ח גולדסטון קראה לפתיחת חקירה ישראלית בנושא הדו"ח. התנגדה למבצע עמוד ענן וקראה למשא ומתן בתחילת המבצע.

בריאיון לגלי צה"ל אמרה זהבה גלאון שהיא מחרימה מוצרים מרמת הגולן. ב-2014 חזרה בה מהאמירה הזו.

ביוני 2018, לאחר שבג"ץ אישר את פינוי ח'אן אל-אחמר, כינתה גלאון את השופטים כ”שופטי בג"ץ ערלי הלב, שהכתימו לדיראון עולם את המוסד שהם מכהנים בו”, וקראה למרי אזרחי, אי־ציות והתנגדות אקטיבית נחושה כלפי מערכות הביטחון.

חקיקה

בשנות כהונתה בכנסת שימשה גלאון כחברה באופוזיציה. עם זאת, במסגרת פעילותה יזמה שורה ארוכה של חוקים, אשר כמה מהם אף אושרו, בהם:

• חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006.
• חוק סל שיקום לנשים מוכות היוצאות ממקלטים.
• חוק לעונשי מינימום ב ואלימות במשפחה.
• תיקון לחוק זכויות החולה.
• תיקון לחוק הגנת הפרטיות, הקובע כי פרסום פרטים על אודות עברו האישי של אדם מהווה פגיעה בפרטיות.
• תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, המסמיך את בית המשפט להורות על עריכת תסקיר לגבי מצבו של נפגע העבירה או בני משפחתו, כאשר מדובר בעבירות אלימות שונות.
• חוק המאפשר את החלתן של הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, גם בהליכים משמעתיים בשירות המדינה.
• תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, המסדיר את האפשרות לבקש לצו הגנה מפני קטין.
• תיקון לחוק השמות, המאפשר לאם שאבי ילדהּ אינו ידוע לקבוע את שם האב כפי שיופיע במרשם האוכלוסין, בניגוד למצב הקודם שבו נרשם שם אביה במקרה כזה, ומאפשר לילד לשנות שם זה בהגיעו לגיל 16 (יחד עם עמירה דותן).
• חוק המחייב ציון תאריך תפוגה על גבי תמרוקים.
• תיקון לחוק בתי המשפט, הקובע כי דיון בעבירות של סחר בבני אדם לשם מופקרות יהיה בפני דן יחיד.
• "חוק התספורות" להגבלת "תספורת" בהסדרי חוב (יחד עם יצחק וקנין).
• תיקון לחוק בתי המשפט המסמיך את בתי המשפט לקיים דיון בדלתיים סגורות לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה (יחד עם נינו אבסדזה).
• תיקון לחוק גיל פרישה שדחה את ההעלאה המדורגת לגיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 64 עד לשנת 2017 (יחד עם חברי כנסת רבים נוספים).
• תיקון לחוק הבטחת הכנסה המקנה לנשים השוהות במעון לנשים מוכות תקופה העולה על 30 ימים של זכאות לקבלת קצבת הבטחת הכנסה (יחד עם עינת וילף, ציפי חוטובלי ודב חנין).
• חוק המקנה מענק הסתגלות לנשים ששהו במעון לנשים מוכות במשך 60 ימים לפחות (יחד עם דב חנין).

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של זהבה גלאון

דפים רשמיים

• זהבה גלאון, באתר הכנסת
• זהבה גלאון, באתר כנסת פתוחה
• זהבה גלאון(הקישור אינו פעיל) באתר מרצ
• מאמרי זהבה גלאון, באתר "הארץ"
• זהבה גלאון, באתר TheMarker

כתבות בתקשורת

• יעקב לזר, לא באתי להיות הילדה הנחמדה של הפוליטיקה הישראלית, באתר "הדף הירוק", 24 בינואר 2008
• גידי וייץ, זהבה גלאון מסתערת על הנהגת מרצ וסוגרת חשבון עם עמוס עוז, חיים אורון ויוסי ביילין, באתר הארץ, 2 באפריל 2009
• נרי ליבנה, זהבה גלאון, מנהיגת שמאל, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
• עדי רובינשטיין, ‏סוף העולם שמאלה, באתר ישראל היום, 14 בדצמבר 2012
• מזל מועלם, , באתר אל-מוניטור, 23 ביולי 2014
• "הרצוג ולבני מנסים לגנוב דעת וקולות": גלאון עונה לגולשי "הארץ", באתר הארץ, 4 במרץ 2015

ראיונות

• נרי ליבנה, "זהבה גלאון, איך זה להיות מי שהייתה?", באתר הארץ, 2 במרץ 2010
• כרמית ספיר ויץ, , 12 בינואר 2011
• יהונתן ליס, שיחת היום, "זהבה גלאון, האם לכנסת הזאת התגעגעת?", באתר הארץ, 28 במרץ 2011
• מירב ארלוזורוב, סיון קלינגבייל, ראיון // גלאון: "אי אפשר לדבר על שינוי סדר העדיפויות, וגם לחבק מתנחלים וחרדים", באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2012
• דוד בן בסט מראיין את זהבה גלאון, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏19 בפברואר 2016
• צבי זרחיה, "יש כאן שחיתות שלא משאירה עקבות נייר ושאי-אפשר לקחת אותה לבית משפט", באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2016
• הדס בשן, ‏"לפעמים אני אומרת, וואו, מה הייתי עושה אם הייתי בכנסת עכשיו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בדצמבר 2020‏

הערות שוליים

הקודם: חיים אורון

יושבת ראש מרצ

הבא: תמר זנדברג

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34538601זהבה גלאון