מכילתא (כתב עת)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכילתא
סוגה מחקר תורני
עורך ראשי עדיאל ברויאר, מנחם טייטלבאום, יעקב ישראל סטל ומשה דוד צ'צ'יק
תאריכי הופעה כסליו תש"פ – הווה (כ־2,008 שנים)

מכילתא הוא 'כתב עת לתורה ולחכמה', היוצא לאור כפעם בשנה. כתב העת נוסד בשנת תש"ף, ועד תמוז תשפ"ג יצאו לאור ארבעה גליונות. עורכי כתב העת הם עדיאל ברויאר, מנחם טייטלבאום, יואל בנדר יעקב ישראל סטל ומשה דוד צ'צ'יק. מזכיר המערכת הוא אליעזר בראדט.

מאפייני כתב העת

כתב העת מתייחד בכך שהוא אמנם מוקדש למחקרים במדעי היהדות, במבנה ובעריכה דומים לאלו של כתבי עת אקדמיים בתחום; ועם זאת הוא אינו כולל מערכת של אנשי אקדמיה או חסות של מוסד אקדמי,[1] כמקובל בכתבי עת אקדמיים, וחלק ניכר מהכותבים בו ומקהל היעד שלו הם חוקרים עצמאיים, תלמידי ישיבות וכוללים, בעיקר חרדים,[2] ואינם בהכרח בעלי תואר אקדמי מתקדם, או תואר אקדמי בכלל. כך תוארה מטרת כתב העת בפתח הגיליון הראשון:

'מכילתא' הוא כתב-עת המוקדש לפרסום מחקרים בכל תחומי היהדות. בתקופה האחרונה הולך ומשגשג המחקר התורני בידי יושבי בתי המדרש, ציבור גדול של תלמידי חכמים עוסק בתחומים מגוונים של המחקר, ואף מפרסם מפירות מחקריו בבמות שונות. נוכח פריחה זו ניכרת נחיצותה של במה הפונה לקהל אוהבי תורה והמיועדת לפרסום מאמרים ברמה גבוהה וביקורתית. אנו תקווה כי 'מכילתא' ישמש במה למחקרים בכל אחד ממקצועות התורה ובמקצועות שהם לה כרקחות וטבחות, פתחים ושערים, כגון חקר לשון הקודש ודברי הימים.

הקדמת המערכת לגיליון א

כך תיאר הרב יואל קטן את עניינו של כתב העת, בסקירתו לגיליון השני:

אמנם אין חסרות במות תורניות ואקדמאיות שמפרסמות בדיוק מאמרים כאלו, אבל לכל במה הגוון שלה, הדרישות שלה, המחויבויות שלה, והנה קמו כמה חוקרים צעירים מהשורה הראשונה ובראשם רמ"ד צ'צ'יק, חסיד קרלין בוגר ישיבת מיר ודוקטורנט מבריק באוניברסיטה העברית, והחליטו לבנות במה חדשה בדיוק על פי המתכונת שנראית להם – מאמרים ברמה גבוהה וביקורתית במקצועות התורה השונים ובפריפריה התורנית – לשון הקודש, מחקר היסטורי, ביקורת ספרים ועוד.

הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין גיליון 232 [ס,ב], טבת תש"פ, עמ' 127–128: סקירת גיליון א

בין הכותבים: פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' יעקב שמואל שפיגל, ד"ר עזרא שבט, יעקב ישראל סטל, יוסף אביב"י, יהודה זייבלד, משה שוחט, משה הלל, עדיאל ברויאר, הרב אריאל אפרים אהרונוב.

במאמר ארוך שפורסם בכתב העת,[3] פרסם יוסף אביב"י את טענתו כי יש לפקפק במהימנות הספר קול התור כמייצג במדויק מסורת שנמסרה מהגאון מווילנה ועד למחבר הספר, ר' הלל ריבלין משקלוב.[4]

גליונות כתב העת המלאים אינם זמינים לקריאה במאגרים התורניים, אך חלקים ממנו פורסמו באתרי אינטרנט שונים, כדלהלן.

קישורים חיצוניים

מאמרים מכתב העת שפורסמו באינטרנט

גיליון א (תש"פ)

גיליון ב (תשפ"א)

גיליון ג (תשפ"ב)

גיליון ד (תשפ"ב)

הערות שוליים

  1. ^ זאת, למרות התיאור שנכתב על כתב העת באתר המכון למדעי היהדות ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, באוניברסיטה העברית: 'בעריכה של תלמידי החוג לתלמוד'.
  2. ^ לדוגמה, כשיצא לאור הגיליון הראשון, פורסם בהודעה הראשונה באשכול שהוקדש לו בפורום אוצר החכמה, שהוא מופץ בארבעה מוקדים: ירושלים, בני ברק, ברכפלד וקרית ספר (שתי שכונות בעיר מודיעין עילית, שבשיח החרדי רווח השימוש בהן ולא בשמה של העיר).
  3. ^ קול התור: דור אחר דור, מכילתא א (תש"פ) עמ' 336-159
  4. ^ תמצית המאמר פורסמה בבלוג של אביב"י.
  5. ^ הגרסה בקישור פורסמה על ידי ד"ר שבט באתר Academia.edu, וייתכנו הבדלים בינה ובין הגרסה שפורסמה במכילתא.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36824675מכילתא (כתב עת)