שיטת ריב"ב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיטת ריב"ב הוא חיבור על ספר ההלכות של הרי"ף, מאת רבי יהודה בן ברכיה, אחיינו של רבי זרחיה הלוי, בעל ספר המאור. נמנה על פרשני התלמוד בימי הביניים בפרובנס.

היסטוריה

החיבור הודפס לראשונה במהדורת וילנא של התלמוד הבבלי, בשולי גיליון ספרו של הרי"ף. ברשות המדפיסים היה כתב יד מן המאה ה-14 על מסכת ברכות וכמה מסכתות מסדר מועד (יומא, סוכה, ראש השנה, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן), והוא נדפס בשולי פירוש הרי"ף, אך כתב היד שהיה ברשותם אבד ברובו, וכיום שרד ממנו רק הפירוש למסכת ברכות.

הרמב"ם מוזכר בספר פעמים רבות, בצירוף הציון ז"ל. מכאן שנתחבר לכל המוקדם בראשית המאה ה-13 (לאחר פטירת הרמב"ם בד'תתקס"ד 1204), עשרות שנים לאחר פטירת הרז"ה, דוד המחבר (ד'תתקמ"ו, 1186).

תוכן החיבור

החיבור מבוסס בעיקר על תורת הרז"ה, וכמחצית מן החיבור היא ציטוט מדבריו. ניכר שבידי המחבר הייתה מהדורה מוקדמת של ספר המאור.[1] נוסף על כך המחבר נושא ונותן בסוגיה ובדברי הרי"ף על פי כתבי רבי יצחק אבן גיאת, רב האי גאון ורבנו חננאל, בשילוב פירוש רש"י, וכאמור - הרמב"ם. המחבר מציין גם: "וקיבלתי אני הכותב מפי החכם רבי נתן ז"ל"[2], ומדובר ברבי נתן בן מאיר, רבו של הרמב"ן.

ספר זה כמעט לא מוזכר בכתבי הקדמונים, כנראה משום שנחשב בעיקר כהעתקה מהרז"ה.[3]

לאחר הדפסת החיבור בש"ס וילנא, נעשה שימוש בחיבור זה על ידי פוסקי ההלכה, כדוגמת המשנה ברורה.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישראל תא שמע, "רבי זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו", ירושלים תשנ"ג, עמ' 17
  2. ^ ברכות יב, ב
  3. ^ תא שמע, שם. הוא כותב: "עד כמה שידוע לי לא מצוטט החיבור הזה על ידי הקדמונים", אך יש מובאות ממנו בפירוש תלמיד הרמב"ן למסכתות שונות, ראו "סנהדרי גדולה" על מסכת סנהדרין, חלק ה, מבוא לפירוש תלמיד הרמב"ן, עמ' 49.
  4. ^ ביאור הלכה סימן תרלב סעיף ג, שער הציון סימן תקלא סעיף קטן יב, ועוד.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שיטת ריב"ב29190182