מדע המדינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מדעי המדינה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדע המדינהאנגלית: Political science) הוא תחום ידע אקדמי החוקר את המדינה והשלטון ובעיקר השלטון של המדינה המודרנית. נחקרות בו גישות פוליטיות ומבנים של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה של מושג המדינה כפי שהוגדר על ידי אפלטון בשילוב עם ההגדרה המודרנית של המושג, וכן רעיונות ואידאולוגיות פוליטיות.

התחום מתמקד בעיקר בשלטון בצורתו המודרני כמדינה, ומתרחב גם ליחסים בתוך המדינה כפי שנקבעים על ידי הממשל והחברה וביחסי הגומלין שביניהם, ובאופן רחב ביחסים בין מדינות. התחום כולל, בין היתר, את התחומים פוליטיקה השוואתית, תורת המשטרים, מנהל ציבורי[1] ומחשבה מדינית,[2] וקשור גם להיסטוריה פוליטית ויחסים בין לאומיים.

מאפייני התחום

מדע המדינה הוא אחד מתחומי המשנה של מדעי החברה. המחקר האקדמי של התחום מאופיין בריבוי אסכולות, וכנגזרת מכך, בריבוי שיטות מחקר. הסיבה לכך היא חוסר הסכמה בסיסי על מהי פוליטיקה. חילוקי דעות באשר להגדרת התחום הנחקר מוליכים לחילוקי דעות בהגדרת תחום המחקר. כך בשפה האנגלית יש המעדיפים להשתמש בשמות "לימודי הפוליטיקה" (Political Studies) או "חקר הפוליטיקה" (Political Research), משום ש"מדע המדינה" טומן בחובו הכרעה עקרונית סביב גישה מסוימת.

למדע המדינה נגיעה לתחומים רבים, כיוון שהוא עוסק בקביעת מדיניות חברתית, משפטית, כלכלית ובשורה רחבה של נושאים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם.

מדע המדינה אומד את הצלחת הממשל והמדיניות אותו הוא מכתיב בשורה של תחומים ספציפיים, על ידי בחינה של גורמים רבים כדוגמת: משפט, רווחה חומרית ושלום. בעוד שהיסטוריונים בוחנים את העבר ומנסים להסבירו, אנשי מדע המדינה מנסים להבהיר את מצב הפוליטיקה העכשווית ולחזות את השלכותיה על העתיד.

מדע המדינה הוא מדע מורכב, מאחר שהוא מכיל בתוכו חקר קבוצות רבות המשתתפות בתהליך הפוליטי, בין אם הציבור, מדינאים ופוליטיקאים, קבוצות אינטרס, אנשי תקשורת המשפיעים על דעת הקהל ובנוסף כל מדינה היא מקרה ייחודי שנוצר מאינספור סיבות ייחודיות לה וקשה לגזור מסקנות חד משמעיות כמעט בשום תופעה.

חקר מדע המדינה מתבצע על ידי ניתוח שורה ארוכה של נתונים ומקורות, כדוגמת נתוני הצבעה וניתוח דפוסי הצבעה במדינות שונות. חקר דעת הקהל על פי פרמטרים שונים, כדוגמת רפורמות בביטוח לאומי או מדיניות חוץ. וגם, תפקידי המוסדות הנבחרים כמו הקונגרס של ארצות הברית או הכנסת בישראל, בית המשפט העליון ומוסדות רבים אחרים המשפיעים על רווחתו של האזרח ו/או התושב.

בפוליטיקה קיימים אינטרסים רבים שלעיתים מנוגדים זה לזה, ותהליך קבלת ההחלטות מושפע מתהליכים אלו. לכן, יש הרואים את מדע המדינה כדוגמה מעשית של תורת המשחקים.

תולדות חקר המדינה

חקר המחשבה הפוליטית ראשיתו בעת העתיקה. הן אפלטון והן אריסטו פיתחו עוד בימי יוון העתיקה תאוריות להסבר החיים הפוליטיים וניסו לתאר את סוג השלטון הטוב.

המחקר התקדם באופן הדרגתי בימי הביניים, תקופת הרנסאנס ועידן הנאורות עם התפתחות תפיסות שלטון דתיות הקושרות את השלטון בכנסייה. בהמשך נותק הקשר הרעיוני לכנסייה והתפתחו תפיסות חילוניות וליברליות כמו האמנה החברתית אצל הוגים כתומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו וברוך שפינוזה ותפיסות שמרניות של הוגים כאדמונד ברק,ג'ון סלדן וז'וזף דה מסטר.

בעידן המודרני החלה התפתחות הדיספלינה המדעית של התחום כאשר שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות ביקשו לבסס מסקנות במחקר על בסיס ראיות לוגיות או אמפיריות. במאה ה-20 התפתח התחום והסתעף להתמחויות על פי מדינות או אזורים (לדוגמה חקר צרפת או חקר המזרח התיכון) וחקר תתי תחומים כמו יחסים בינלאומיים, מדיניות ציבורית, דמוקרטיה, מנהל ציבורי, כלכלה פוליטית ועוד. בעקבות הרחבת תחומי המחקר של מדע המדינה וענפיו התחום החל להשיק עם יותר ויותר תחומי מחקר, כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, משפטים, כלכלה, גאוגרפיה, תקשורת ועוד.

תחומי מחקר במדע המדינה

תחומי המחקר העיקריים במדע המדינה הם:

לקריאה נוספת

  • מדע המדינה לגווניו: אסכולות וגישות בחקר הפוליטיקה: מקראה ודיון, בעריכת ברוך זיסר וחדוה ארליך, תשנ"ג, האוניברסיטה הפתוחה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדע המדינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גל נור, יצחק, מנהל ציבורי בישראל: התפתחות, מבנה, תפקוד ורפורמות, אקדמון, 2007
  2. ^ אבינרי, שלמה, רשות הרבים: שיחות על מחשבה מדינית, ספרית פועלים, תשכ"ו


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32664559מדע המדינה