צום גדליה
 | |
| חיילים בבלים מובילים שבויים יהודים בעוד ירושלים בוערת מאחור. איור משנת 1904 | |
| סוג | צום |
|---|---|
| מועד | |
| תאריך |
ג' בתשרי
ה'תשפ"ו |
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת). צום זה הוא אחד מארבעת הצומות לזכר חורבן בית המקדש. הצום נקבע לציון רצח גדליהו בן אחיקם, נציב יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. מותו סימל את סופו המוחלט של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת בית ראשון[1].
הופעת הצום במקורות
ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך, בספר זכריה[2], שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן[3]. בגלל ההקשר בפסוקים, בהם מדובר על צומות החורבן, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי).
בתלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה, נאמר: ”צום השביעי, זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ומי הרגו? ישמעאל בן נתניה הרגו. ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו.”[4]
מותו של גדליה
לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים, הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. נבוכדנצר השני, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למצפה[5].
כפי שמתואר בספר ירמיה[6], גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה נצר לשושלת המלוכה. הוא הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, מפקד הצבא יוחנן בן קרח ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל. יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להורגו בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום), ואיתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח, שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון.
ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. הרצח גרם לדלת העם תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מחשש לתגובת הבבלים. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך כחמישים שנה, עד ימי שיבת ציון.
מועד רצח גדליה
ישנה מחלוקת בשאלה האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שנרצח ב-א' בתשרי והצום נדחה למעשה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לקבוע צום ביום חג.
- ג' בתשרי:
- סדר עולם, פרק כ"ו: "בשלשה בתשרי אחר חורבן הבית נ"ב יום נהרג גדליה בן אחיקם".
- תוספתא, מסכת סוטה: "צום השביעי זה שלשה בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם"[7].
- תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה: "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם"[8].
- הרמב"ם: "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם"[9].
- א' בתשרי:
- אבן עזרא[10]: "נהרג גדליה בראש השנה על כן קבעוהו ביום השלישי".
- הרד"ק[11]: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב".
- רבי יוסף קארו מביא בבית יוסף[12] בשם רבינו ירוחם שגדליה בן אחיקם נהרג בראש השנה, והצום נדחה לג' בתשרי, כדי שלא לעשות תענית בראש השנה.
הלכות הצום
- הצום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים.
- הצום נחשב לאחד מצומות החורבן.
התפילות
עקב נפילת תאריך הצום בעשרת ימי תשובה, התפילה של צום גדליה היא אחת מהתפילות הארוכות והמסובכות שבימי החול במהלך השנה.
- בקהילות הספרדים, מוסיפים סליחות של תענית אחרי חזרת הש"ץ של שחרית בתוך סדר התחנון, בנוסף על הסליחות הרגילות שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים; ואצל האשכנזים, אומרים סליחות רגילות של עשרת ימי תשובה (קודם תפילת שחרית) הכוללים פיוט הדן בענייני צום גדליה. מנהג חסידי חב"ד לומר סליחות בתוך סדר תחנון לאחר נפילת אפיים, כבשאר תעניות ציבור.
- בפסוקי דזמרה מוסיפים הספרדים "ה' הוא האלוקים" כבכל עשרת ימי תשובה, ולאחר ישתבח מוסיפים את מזמור שיר המעלות ממעמקים.
- מלבד שבע ההוספות של עשרת ימי תשובה בתפילת שמונה עשרה[13], מוסיפים גם את תפילת עננו (האשכנזים בחזרת הש"ץ בלבד, ובמנחה גם היחיד).
- לאחר תפילת עמידה, מוסיפים את תפילת אבינו מלכנו.
- קוראים בתורה את פרשת "ויחל משה" שחרית ומנחה. לאחר קריאת התורה במנחה נהגו בני אשכנז לקרוא במנחה את הפטרת דרשו ה' בהמצאו, העוסקת בקריאת ה' אל העם (על ידי הנביא ישעיהו) לחזור בתשובה. אך בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, ברוב הקהילות לא נהגו להפטיר[14], וישנם קהילות, בעיקר יוצאי צפון אפריקה, שנהגו להפטיר 'דרשו ה' בהמצאו'[15].
- למנהג הספרדים מוסיפים לאחר שיר של יום את מזמור "א-להים אל דמי לך", ובמנחה לאחר למנצח בנגינות מוסיפים את מזמור "תפילה לעני כי יעטוף".
לקריאה נוספת
- יום הריגת גדליה בן אחיקם, י' מתלון, ירחון האוצר גיליון נ"ז עמודים קטז-קסו
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: צום גדליה |
 טקסט בוויקיטקסט: צום גדליה |
- הערך "צום גדליה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- צום גדליה באתר משרד החינוך
- צום גדליה, באתר כיפה
- צום גדליה באתר חב"ד
- יהודה איזנברג, גדליה בן אחיקם - דמותו של מנהיג נאיבי, באתר "דעת"
- נפתלי טוקר, תוקפו של צום גדליהו
- צום גדליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על צום גדליה בקטלוג הספרייה הלאומית
- צום גדליה באתר ערוץ 7
- אסופת מאמרים בנושא צום גדליה, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, ספר ירמיהו, פרק מ'-פרק מ"א
- ^ ספר זכריה, פרק ז', פסוק ה' ופרק ח', פסוק י"ט
- ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח עמוד ב'
- ^ ספר ירמיהו, פרק מ', פסוק ו'
- ^ ספר ירמיה, פרק מ"א, ובקיצור רב יותר בספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים כ"ב-כ"ו
- ^ תוספתא למסכת סוטה פרק ו, הלכה ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ה', הלכה ב'
- ^ בפירושו לספר זכריה, פרק ח', פסוק י"ח
- ^ בפירושו לספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק א'
- ^ בית יוסף על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקמ"ט
- ^ זכרנו לחיים, מי כמוך, המלך הקדוש, המלך המשפט, וכתוב לחיים טובים, ובספר חיים, עושה השלום
- ^ > סעיף כ"ג
- ^ באותן קהילות ספרדיות, מפטירין ברוב התעניות ב'שובה ישראל' (ספר הושע, פרק י"ד, פסוק ב'), אבל בצום גדליה מפטירים 'דרשו', כנראה משום שבשבת הסמוכה לצום גדליה (שבת שובה) קוראים את הפטרת 'שובה ישראל' ולא רוצים שיקראו פעמיים בשבוע את אותה הפטרה.
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות אחרות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| מועדי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון | |
| ימי האבלות על חורבן בית המקדש | ||
|---|---|---|
| ארבע תעניות | עשרה בטבת • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • צום גדליה | 
|
| ימי בין המצרים | תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא | |
| סיפורים וקינות | חורבן בית המקדש השני • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
34526161צום גדליה