יהוד (פרובינציה בבלית)
| ממשל | |
|---|---|
| ראש מדינה | גדליהו בן אחיקם |
| עיר בירה | מצפה |
| היסטוריה | |
| הקמה | האימפריה הנאו-בבלית מביסה את ממלכת יהודה ומקימה במקומה את הפרובינציה |
| תאריך | 586 לפנה"ס |
| פירוק | הפלישה לבבל על ידי צבאות האימפריה הפרסית בהנהגת כורש הגדול |
| תאריך | 539 לפנה"ס |
| ישות קודמת |
.jpg){kind=small} ממלכת יהודה |
| ישות יורשת |
 יהוד מדינתא (תחת שליטת האימפריה האחמנית) |
יהוד הייתה פרובינציה של האימפריה הנאו-בבלית (אנ') בעקבות דיכוי המרד ביהודה בשנת 586 לפנה"ס. היא התקיימה בתחילה כמחוז היהודי של האימפריה הנאו-בבלית תחת הנהגת גדליהו בן אחיקם, אף על פי שכמות האוכלוסייה בה צנחה לאחר רצח גדליהו, ולאחר מרד כושל נוסף בסביבות שנת 581 לפנה"ס. עם קריסת האימפריה הבבלית החדשה בשנת 539 לפנה"ס, הפכה הפרובינציה לחלק מהאימפריה האחמנית.
רקע כללי
ערך מורחב – ממלכת יהודה
בסוף המאה ה-7 לפנה"ס הפכה יהודה לממלכת ואסאל של האימפריה הנאו-בבלית. עם זאת, בקרב ההנהגה היהודית היו חילוקי דעות - חלק סברו שיש להפגין נאמנות לבבל, ואחרים סברו שיש לצאת למרד. בשנים הראשונות של המאה ה-6 לפנה"ס, על אף ההתנגדות החריפה מצד הנביא ירמיהו ואחרים, הוביל המלך צדקיהו מרד במהלך תקופת שלטונו של נבוכדנצר השני, וכרת ברית עם שליט מצרים, פרעה אפריס (אנ'). המרד כשל וב-597 לפנה"ס הוגלו רבים מתושבי ממלכת יהודה, כולל הנביא יחזקאל, לבבל.
כעבור כמה שנים ערכה ממלכת יהודה מרד נוסף. ב-589 נבוכדנצר השני שוב ערך מצור על ירושלים, ויהודים רבים נמלטו למואב, לעמון, לאדום ולמדינות אחרות על מנת לחפש מקלט. ירושלים נפלה לאחר מצור של 18 חודשים. על פי המקרא החריב נבוכדנצר את בית המקדש הראשון, והגלה את היהודים לבבל. האירוע מתועד גם בממצאים ארכאולוגים מבבל. ייתכן שרק האליטה של האוכלוסייה היהודית הוגלתה.
בעקבות כך יהודה תחת שלטון בבל סבלה מדעיכה בכלכלה ובכמות האוכלוסייה, וירושלים, על אף שכנראה לא ננטשה לחלוטין, הייתה בהרבה יותר קטנה מבעבר.
היסטוריה
- ערך מורחב – גדליהו בן אחיקם
ממלכת יהודה הפכה בעקבות כך לפרובינציה בבלית, כאשר גדליהו בן אחיקם, יליד ממלכת יהודה אך לא צאצא של בית דוד, הפך למושל של הפרובינציה. לטענת החוקרים מילר והייז, הפרובינציה כללה את העיירות בית אל בצפון, מצפה ויריחו במזרח, ירושלים ובית צור במערב, ועין גדי בדרום. המרכז המנהלי של הפרובינציה היה ביישוב מצפה, ולא בירושלים.
גדליהו נרצח על ידי חבר לשער בבית המלוכה, ובעקבות כך רבים מתושבי המחוז נמלטו למצרים. במצרים, הפליטים התיישבו במגדול, בדפנה, בנופ ובפטרוס, וירמיהו התלווה אליהם.
אף על פי שהתאריכים אינם ברורים מהתנ"ך, הרצח כנראה התרחש בשנת 582 לפנה"ס, כארבע עד חמש שנים ושלושה חודשים לאחר חורבן ירושלים וחורבן המקדש הראשון.
דמוגרפיה
ישנם חילוקי דעות לגבי כמות היהודים שגורשו לבבל, כמות היהודים שנמלטו למצרים, וכמות היהודים שנותרו בפרובינציית יהוד ובאזורים הסמוכים. לפי ספר ירמיהו 4,600 אנשים הוגלו לבבל. למספרים הללו יש להוסיף את אלה שגורשו על ידי נבוכדנצר עוד בשנת 597 לפנה"ס לאחר המצור הראשון על ירושלים כאשר נבוכדנצר גירש את מלך יהודה יהויכין, ואת האליטה של ממלכת יהודה, בעלי מלאכה, וחלק ניכר מן האוכלוסייה היהודית של ממלכת יהודה, שמנתה כ-10,000 אנשים. לפי ספר מלכים הוגלו 8,000 אנשים. לטענת הארכאולוג ישראל פינקלשטיין המספר 4,600 כלל רק את ראשי משקי הבית, וכי בסך הכל הוגלו 8,000 אנשים, בעוד שהמספר 10,000 הוא עיגול כלפי מעלה של המספר השני. ירמיהו גם רומז כי מספר שווה לזה שהוגלו נמלט למצרים. בהתחשב בנתונים הללו מציע פינקלשטיין שבישראל נותרה רק 3/4 מאוכלוסיית יהודה.
