שנת היובל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יובל (יהדות))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל

שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לשבע שמיטות (=חמישים שנה). בשנה זו מצווה לשחרר את כל העבדים ולהחזיר את כל הנחלות לבעליהן המקוריים. בנוסף, כמו בשנת שמיטה, מצווה לשבות מעבודת האדמה, עם זאת בשונה מהשמיטה מצוות שמיטת כספים אינה נוהגת ביובל. שנת היובל נוהגת רק כשרוב עם ישראל יושב בארצו[1]. לפיכך, במשך רוב ההיסטוריה היהודית לא נהגה שנת היובל והמצוות התלויות בה.

הרמב"ם מונה שמונה מצוות המתקיימות בשנת היובל[2]: לקדש את השנה בשביתה כמו שנת השמיטה, לתקוע בשופר להכרזה על שחרור העבדים, לגאול קרקעות, לגאול בתי ערי חומה כפי שציוותה התורה, למנות את שנות היובל עם מניין שנות השמיטה, לא לעבוד את הקרקע, לא לקצור ספיחים ולא לאסוף פירות.

המקור בתורה

שנת היובל והציוויים התלויים בה מוזכרים בספר ויקרא:

וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ.

אטימולוגיה

משמעות השם "יובל" אינה ברורה. תרגום אונקלוס והתרגום המיוחס ליונתן בחרו שלא לתרגם והשאירו את המינוח המקורי "יובלא". על פי רש"י ומפרשים נוספים פירוש המילה יובל הוא אַיִל, כמו "ישאו שבעת שופרות היובלים"[3] ומכאן נקראה שנת החמישים, שביום הכיפורים שלה תוקעים בקרן האיל בכל הארץ, שנת היובל. על פי הרמב"ן יובל הוא לשון דרור וחופש, שכל אדם יכול לגור בכל מקום שירצה, שבשנת היובל חוזרות הנחלות לבעליהן המקוריים - "ואמר יובל היא, שבה יובל כל איש אל אחוזתו ואל משפחתו", ועל פי האבן עזרא יובל הוא לשון שילוח.

חישוב שנת היובל

תחילת הספירה

ארבע עשרה שנים אחרי שנכנסו שבטי ישראל לארץ ישראל החלו למנות שמיטין ויובלות[4] ושוב כשנבנה בית המקדש השני[5]. ספר היובלים מתארך את כל האירועים לפי מניין יובלות מבריאת העולם. באגדה מופיע חשבון יובלות מבריאת העולם[6] ואותו חשבון מופיע במספר לוחות שנה שנמצאו בגניזת קהיר[7]. רוב לוחות השנה הללו נכתבו על ידי ידותון הלוי שהיה חזן בית הכנסת בן עזרא בפוסטאט[8]. מספר לוחות שנה אחרים מגניזת קהיר[9] מחשבים את היובל משנת ב'תק"ב שבה החלה הספירה הראשונה (שנת ב'תק"ג היא הראשונה לחשבון זה). חלק מלוחות אלו נכתב על ידי חלפון בן מנשה[10] שהיה סופר בית הדין בפוסטאט. בשיטה זו אחז גם רבי אשתורי הפרחי[11]. לפי פירוש הקראים, הספירה החלה בשנת ב'תצ"ו, שבע שנים בלבד אחרי הכניסה לארץ[12].

משך היובל

לדעת חכמים, שנת היובל אינה נספרת במניין שנות השמיטה. כלומר, רק לאחר שנת היובל מתחילה שנה ראשונה לשמיטה הבאה וליובל הבא, כך שיש בין שנת יובל לשנת יובל 50 שנה. רבי יהודה חולק וסובר ששנת היובל עצמה היא גם שנה ראשונה לשמיטה וליובל הבא, כך שבין שנת יובל לשנת יובל יש רק 49 שנה[13].

הראב"ד פסק להלכה כחכמים[14], ושאר הראשונים פסקו כרבי יהודה[15], מלבד הרמב"ם שפסק שבזמן שבית המקדש קיים הלכה כחכמים וכשאין בית מקדש הלכה כרבי יהודה[16].

תיארוך שנות היובל

על פי החשבון בגמרא[17] יוצא שלפי דברי הרמב"ם שנת היובל האחרונה הייתה שנת ה'תשע"ו (48 יובלות מעליית עזרא הסופר)[18], לדעת הראב"ד שנת היובל האחרונה הייתה שנת ה'תשס"ה (47 יובלות מעליית עזרא)[19], ולדעת רוב הראשונים שנת היובל האחרונה הייתה שנת ה'תשס"ב והשנה הנוכחית (ה'תשפ"ה) היא השנה השלישית בשמיטה הרביעית ביובל ה-49[20]. ריענון

משנות השמיטה המוזכרות בספרי יוסף בן מתתיהו, עולה כדעת רבי יהודה, שבין שנת יובל אחת לשנת היובל הבאה יש רק 49 שנים, וכך גם מחושבים היובלות בספר היובלים ובלוח השנה במגילות קומראן. לפי פירושו של רוג'ר בקווית לחזון החיות, שנת ה'תשס"ט הייתה שנת היובל ה-121 מבריאת העולם[21]. המקובלים מחשיבים את שנת ה'תשנ"ה לשנת היובל ה-66[22], כדעת רב האי גאון[23] המובאת בתשובות הרמב"ם[24]. לפי פירוש רבי אברהם בר חייא לדברי רב הונא בריה דרב יהושע[25], שנת ה'תשפ"ג היא שנת היובל ה-56.[26]

הלוחות מגניזת קהיר מחשבים כדעת חכמים. לפי לוחות ידותון וסיעתו שנת ה'תש"ן הייתה שנת היובל ה-115, לפי לוחות חלפון וסיעתו שנת ה'תשנ"ב הייתה שנת היובל ה-65[27]. לפי הקראים שנת היובל ה-65 הייתה שבע שנים קודם, בשנת ה'תשמ"ה[28].

בכרוניקון של הירונימוס מופיעים כמה ציוני יובלות. חלקם מתאימים לחלוקת שנות העולם של תנא דבי אליהו ”שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז עמוד א') כאשר תקופת המשיח מתחילה בפעילות ישו:

יובלות אלה מצוינים "לפי העברים". לעומתם השנים 204, 254 ו-304 מצוינות כיובל "לפי הרוב".

מצוות התלויות ביובל

כל חמישים שנה, לאחר שבע שמיטות, מצווים בית דין להכריז על היובל, ולקדש אותו, וקיימות מספר מצוות דאורייתא התלויות בה:

  • ספירת שנות היובל - מצווה למנות את השנים עד שנת היובל: ”וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה”. אופן קיום המצווה דומה לספירת העומר, אלא שמצוות ספירת השנים מוטלת על בית הדין בעוד מצוות ספירת העומר מוטלת על כל יחיד ויחיד.
  • קידוש שנת היובל - בתורה נאמר: ”וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה” (ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק י'), ומשמעות קדושת שנת היובל היא באיסורי העבודה בקרקע שבה, כמו בשנת השמיטה וכהמשך שלה. קדושת המספרים שבע וחמישים (שהוא, כאמור, שבע פעמים שבע ועוד אחת) מופיעה גם כן בספירת העומר, המורכבת משבעה שבועות[29] (שבהם שבע שבתות[30]) שבסופם חג השבועות.
  • תקיעת שופר ביובל - בהגיע יום הכיפורים של שנת היובל, מצווים בית דין לתקוע בשופר[31] כפי שנצטוו בתורה: ”וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם”. תקיעה זו מסמלת את התחלתה של שנת היובל, ותכליתה הוא לפרסם כי הגיעה שנת היובל. לאחר תקיעה זו, משתחררים העבדים לחופשי[32], והשדות שנקנו מאז היובל הקודם (יתבאר להלן), חוזרים לבעלים ללא תמורה כלשהי, כפי שנתפרש בתורה: ”וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק י'). במשנה נאמר שסדר התקיעות והברכות שביובל זהה לסדר התקיעות והברכות שבראש השנה[33].
  • גאולת קרקע - מלבד שחרור העבדים, אף השדות והקרקעות שבארץ ישראל שנקנו משנת היובל הקודמת היו חוזרות לבעליהם המקוריים ביום כיפור של שנת היובל. שדה אחוזה שהוקדש ולא נגאל, מחולק לכהנים ממשמרת הכהונה של השבוע שבו מתחילה שנת היובל. יש הטוענים, בעקבות זאת, שהיובל (יחד עם שנת השמיטה) מהווה כלי חזק לצדק ושוויון חברתי. נובע מכך, כי נדל"ן הנמכר בארץ ישראל, מוחכר למעשה לתקופה של לא יותר מחמישים שנה[34]. היובל גם גרם לכך שנחלות שבטי ישראל נותרו שלמות, שכן לא ניתן למכור קרקעות לצמיתות.

היובל בימינו ובעתיד

המשנה והתלמוד מלמדים כי היובל הפסיק לנהוג אחר שגלו עשרת השבטים, על-אף שהשמיטה המשיכה לנהוג.

"משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה - בטלו יובלות, שנאמר: 'וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ'" בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין יהא יובל נוהג תלמוד לומר לכל יושביה בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין

היובל נוהג רק כאשר "רוב ישראל שרויים על אדמתם", ואף נדרש שכל שבט יחיה בנחלתו המובטחת, דבר המצמצם מאוד את אפשרות יישום היובל בימינו באופן טבעי. עם זאת, הרמב"ם פוסק שמצוות היובל תתחדש בזמן "הביאה השלישית" - בפעם השלישית שבני ישראל ייכנסו לארץ ישראל:

לעתיד לבוא, בביאה שלישית, בעת שיכנסו לארץ, יתחילו למנות שמיטין ויובלות, ויקדשו בתי ערי חומה, ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות, שנאמר "והביאך י"י אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה", מקיש ירושתך לירושת אבותיך: מה ירושת אבותיך אתה נוהג בחידוש כל הדברים האלו, אף ירושתך אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו.

בשנת ה'תשע"ה דנה הסנהדרין החדשה בנושא הירושה השלישית. בית הדין, בראשות הרבנים יואל שוורץ, ישראל אריאל, דניאל סטבסקי, הלל ויס, דב שטיין ורבנים נוספים, קבע שאנו נמצאים עכשיו בעת הירושה השלישית, ולפיכך יש להתחיל לספור יובלות. השנה הראשונה לספירת היובל נקבעה לשנת ה'תשע"ו, ומאז נוהגים חברי הסנהדרין לספור את השנים לשמיטה וליובל בכל שנה לאחר ראש השנה.[35]

"יובל" בתרבות הכללית

משמעות המילה יובל התרחבה במשך השנים, והחלה להורות על אירועים המציינים חמישים שנה למוסד, ארגון, או אישיות. לעיתים אף משתמשים במילה כציון מספר קטן יותר של שנים.

המילה התאזרחה גם בשפות אחרות, כך שגם למלכת אנגליה, לדוגמה, חוגגים את ה"ג'ובילי" (jubilee) פעם בחמישים שנה.

בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית השתמשו מתנגדי העבדות במונח "יובל" (jubilee) במשמעות "שחרור העבדים", בהשראת התנ״ך. כך למשל בשיר המפורסם "צועדים דרך ג'ורג'יה" ("Marching Through Georgia") הבית החוזר כולל את המילים "Hurrah! Hurrah! We bring the jubilee!" ("הידד, הידד, אנו מביאים את היובל!") כשהכוונה היא "באנו לשחרר את העבדים!"[36].

בימינו פועלת תנועה בשם "ג'ובילי 2000" (Jubilee 2000), המנהלת מאבק ציבורי בארצות שונות (במיוחד באמצעות הפגנות כלפי ועידות הG-7 וG-8) בדרישה לשמיטת החובות האדירים המעיקים על מדינות העולם השלישי העניות – גם זאת בהשראת שנת היובל התנ"כית.

בעיר ירושלים קיימת שכונה בשם "קריית היובל", לציון יובל לקרן הקיימת לישראל.

בעיר הוד השרון קיים רחוב בשם "שנת היובל", המהווה שכונה שכל בתיה נבנו בשנת ה-50 להקמת מדינת ישראל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: יובל
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: דרור

הערות שוליים

  1. ^ ומכך נמשך שאף שאר מצות התלוית בארץ אף הם אינן נוהגות מדאורייתא אלא כשהיובל נוהג, (רמב"ם שמיטה ויובל פ"י ה"ט)
  2. ^ עשין קלו–קמ, לאווין רכד–רכו
  3. ^ ספר יהושע, פרק ו', פסוק ד'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ' עמוד ב'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב עמוד ב'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז עמוד ב'. תנא דבי אליהו, פרק ו'.
  7. ^ הספרייה הבודליינית MS Heb. f. 102.33,‏ אוסף בית המדרש לרבנים באמריקה ENA 433,‏ T-S K2.33,‏ T-S NS 325.202,‏ T-S K2.111,‏ T-S 10K20.1
  8. ^ שולמית אליצור, שירי ר' ידותון הלוי החבר, דיני ישראל כו-כז
  9. ^ אוסף היברו יוניון קולג' מספר 1007 - נידונה בתשובה על קביעתה של שנת ד"א תתל"ח ליצירה, T-S AS 144.326,‏ T-S K2.59,‏ T-S K2.22,‏ T-S NS 98.7,‏ T-S NS 157.136
  10. ^ רשימת לוחות שנה מהגניזה
  11. ^ כפתור ופרח סוף פרק נ"א
  12. ^ אהרן ניקומודיאו, גן עדן, עניין שמיטה ויובל, פרק ראשון.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"א עמוד א'. תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט' עמוד א'. תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב עמוד ב'.
  14. ^ בהשגות הראב"ד על משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ו'.
  15. ^ לדוגמה רבי זרחיה הלוי בספר המאור הגדול, מסכת עבודה זרה דף ט עמוד ב. וכן תוספות, מסכת עבודה זרה, דף ט' עמוד ב'.
  16. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ה'.
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב עמוד ב' - דף י"ג עמוד א'.
  18. ^ לוח דבר בעתו לאותה שנה
  19. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ד'. סגולת "השעה התשיעית" ב"שנה התשיעית".
  20. ^ תש"ע - שנה תשיעית? לכל מי שזילזל.
  21. ^ THE SIGNIFICANCE OF THE CALENDAR FOR INTERPRETING ESSENE CHRONOLOGY AND ESCHATOLOGY
  22. ^ יעקב קצין, אור הלבנה, עמוד צ"ד. אליהו דוד סלאטקי, יד אליהו, ערך יובל.
  23. ^ אברהם אליהו הרכבי, תשובות הגאונים, סימן מ"ה.
  24. ^ מהדורת יהושע בלאו סימן שפ"ט
  25. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט' עמוד ב'.
  26. ^ ספר העיבור מאמר שלישי שער שישי
  27. ^ לפי המניין לבהר"ד צריך להיות ה'תשנ"א וה'תשנ"ג
  28. ^ אהרן ניקומודיאו, גן עדן, עניין שמיטה ויובל, פרק שלישי.
  29. ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק ט'.
  30. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ט"ו.
  31. ^ התקיעה הנוהגת בימינו במוצאי יום הכיפורים היא מנהג בלבד, וכפי הנראה ללא קשר אמיתי לתקיעה ביובל.
  32. ^ אמנם היו מפסיקים להשתעבד בהם מראש השנה (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ח' עמוד ב')
  33. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ו עמוד ב'.
  34. ^ בעקבות כך, ועל-פי עיקרון זה, מחכירים רשות מקרקעי ישראל את קרקעותיהם לתקופה של 49 שנה.
  35. ^ ירושה שלישית ויובל ראשון - קישורים לסרטוני וידאו המתעדים את ספירת השמיטין והיובלות על ידי הסנהדרין החדשה
  36. ^ מלות השיר והסבר על ההקשר התנ"כי באתר [1]


שמיטה ויובל
מצוות השביעית שמיטת קרקעות • מלאכות שביעית • שמיטת כספים • פרוזבול • מצוות הקהל • שביעית בזמן הזה
פירות שביעית חנטה ולקיטה • איסור שמור • איסור נעבד • איסור סחורה • איסור ספיחין • דמי שביעית • ביעור שביעית • שלש ארצות לשביעית
מצוות היובל ספירת שנות היובל • שנת היובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה
פתרונות הלכתיים יבול שישית • זריעה מוקדמת • יבול חו"ל • מצע מנותק • אוצר בית דין • היתר מכירה • יבול נוכרי • פח שמיטה
ארגונים קרן השביעית • אוצר הארץ • ועדת שמיטה • שמיטה ישראלית
מקורות מסכת שביעית • ספרות על שנת השמיטה
מצוות התלויות בארץ
מתנות כהונה ביכורים • תרומה גדולה • תרומת מעשר • חלה • ראשית הגז עמק קידרון
מתנות לוייה מעשר ראשון
שמיטה ויובל שמיטה • שמיטת קרקעות • שמיטת כספים • שנת היובל • בתים ושדות בתקופת היובל
מתנות עניים לקט • שכחה • פאה • פרט • עוללות • מעשר עני
מצוות הקשורות לקדושה מעשר שני • כלאיים • כלאי הכרם • כלאי זרעים • ערלה • נטע רבעי • חדש
ערך זה עוסק ב-6 מצוות מתוך תרי"ג מצוות: מניין יובלות, שחרור עבדים ביובל, קידוש היובל, איסור עבודת קרקע ביובל, איסור קצירת ספיחים ביובל ואיסור איסוף פירות יובל כרגיל. להרחבה על אחת מהן בתרי"ג מצוות במניין ספר החינוך, לחצו עליה.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34692760שנת היובל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שנת_היובל&oldid=2538822"