חנמאל בן שלום
| אב | שַׁלוּם |
|---|---|
| תקופה | סוף תקופת בית ראשון חורבנו והשנים לאחמ"כ |
| עיסוק | כהן ונביא |
| בתנ"ך | ירמיהו |
חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלוּם היה דודו או בן דודו של ירמיהו הנביא, ירמיהו נצטווה בנבואה לגאול את שדהו של חנמאל. בחז"ל מובא שחנמאל היה נביא.
נבואת גאולת השדה
שנה לפני חורבן ירושלים וגלות בבל בעוד נבוכדנצאר וחילו צרים על ירושלים, נצטוה ירמיהו על ידי ה' בעודו עצור בחצר המטרה, לגאול את שדהו של בן דודו חנמאל אשר בענתות, ”הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר 'קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת'”. לאחר הנבואה הגיע חנמאל לבקש מירמיהו שיגאל את השדה, ירמיהו קונה את השדה כדבר ה' ”וָאֶשְׁקֲלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף, שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף. וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים, וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם” לאחר המכירה לקח ירמיהו את ”סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת הֶֽחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת הַגָּלוּי” ונתנם לתלמידו ברוך בן נריה בציווי שישמרם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים, לאות כי ”עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת”.
קרבתו המשפחתית לירמיהו
בפסוקים מופיעה סתירה האם חנמאל הוא דוד ירמיהו או בן דודו, בפסוק ז כתוב: ”הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן-שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר” ופירושו ששלום הוא דדך[1] וכן בפסוקים ח' וט' כתוב: "חנמאל בן דודי",
ואילו בפסוק י"ב נאמר: ”וָאֶתֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה, לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי”.
בביאור פסוק זה נאמרו שלשה דרכים:
הרד"ק והמלבי"ם פירשו את הנאמר בפסוק: "חנמאל דודי" – בן דודי[2], והטעם שנקרא "דוד" כיוון שבא למכור השדה מכוח אביו[3], או מכיון שהיה שלום אבי חנמאל גדול מירמיהו ורצה ירמיהו לכבדו (אבן עזרא בראשית ט כו).
ביאור נוסף מביא הרד"ק, (וכן הציע רש"י) שחנמאל זה המוזכר בפסוק י"ב אינו חנמאל בן דודו – מוכר השדה, אלא דודו שנקרא גם הוא בשם זה.
פירוש שלישי הביא רש"י: שהיה גם דודו (מן האם) וגם בן דודו (מן האב): ”כגון ראובן נשא את בת שמעון אחיו וילדה לו נמואל, וכבר הוליד שמעון ימין, הרי ימין דודו לנמואל שבן אחי אמו הוא, וגם בן דודו שהוא בן שמעון אחי אביו של נמואל” אך רש"י לא קיבל פירוש זה מפני ”שלא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד”.
יחוסו ודמותו בחז"ל
בתלמוד בבלי נאמר כי חנמאל היה נביא, וכהן (כירמיהו), ומצאצאי רחב[4]. יש הסוברים[דרוש מקור] שחנמאל היה מצאצאי עלי הכהן וצדוק.
בפרקי דרבי אליעזר (לג) מובא שחנמאל הוא בנם של שלום בן תקוה וחולדה הנביאה, ושהוא נולד לאביו שלום לאחר שמת והושלך לקברו של אלישע הנביא ונגעה גופתו בעצמותיו של אלישע וקם לתחייה[5].
בילקוט שמעוני[6] מסופר שבשעת מצור הכשדים על ירושלים, לאחר מותו של אביקא בן גברתי שהיה עומד על החומה ומשיב על הבבלים את אבני הבליסטראות, ”חנמאל דוד ירמיהו השביע מלאכי השרת בשם והורידן מזויינין בכלי זיין על החומות, כיון שראו הכשדים כן ברחו מפני אימתן, עד ששינה להם הקב"ה שמותן והעלן לרקיע, ובקש חנמאל להורידן ולא יכול לפי ששינה הקב"ה שמותן, מה עשה? השביע את שר העולם בשם והגביה את ירושלים ותלאה באויר, עד שבעט בה הקב"ה מן השמים ונפלה”.
הערות שוליים
- ^ מפרשים, וכן מוכח מטעמי המקרא
- ^ כמו שנאמר על לוט ביחס לאברהם: "לוט אחיו" ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק ט"ז אפילו שהוא בן אחיו.
- ^ מלבי"ם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב'.
- ^ הנס מסופר בספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוקים כ'-כ"א.
- ^ על הנ"ך רמז תתר"ט
21801415חנמאל בן שלום