ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת הוא מציאות בה י"ד בניסן חל ביום השבת (וליל הסדר נערך במוצאי שבת). למציאות זו יש מספר היבטים הלכתיים לגבי השבת עצמה ולגבי ליל הסדר שלאחריה.
שכיחות
בלוח השנה העברי הקבוע מאורע זה קורה בהפרשים של 3 עד 20 שנים ובסך הכל בכ-11.5% מכלל השנים[1]. גם בזמן הבית מאורע זה לא היה רגיל[2], ייתכן שבכוונה היו מעברים את השנה או ממלאים או מחסרים את חודש אדר כדי למנוע מערב פסח לחול בשבת[3]. בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ק חל ערב פסח בשבת 21 פעמים. בשנים: ה'תש"י, ה'תשי"ד, ה'תשל"ד, ה'תשל"ז, ה'תשמ"א, ה'תשנ"ד, ה'תשס"א, ה'תשס"ה, ה'תשס"ח, ה'תשפ"א, ה'תשפ"ה, ה'תת"ה, ה'תת"ח, ה'תתי"ב, ה'תתל"ב, ה'תתל"ה, ה'תתל"ט, ה'תתנ"ט, ה'תתס"ג, ה'תתפ"ג, ה'תת"צ.
שינויים בערב פסח
כאמור, כאשר חל ערב פסח בשבת, ישנם מספר שינויים משאר השנים, חלקם נוגעים לזמן שבית המקדש קיים, וחלקם נוגעים גם לימינו:
שינויים בהקרבת קרבן הפסח
הקרבת קרבן פסח דוחה את השבת, ולכן מקריבים אותו בזמנו גם אם ערב פסח חל בשבת[4]. עם זאת, פעולות שניתן לעשותן לפני שבת או לאחריה - אינן דוחות את השבת. לפיכך יש כמה שינויים בתהליך ההקרבה בשבת.
- הבאת הפסח לעזרה - בגלל איסור הוצאה מרשות לרשות אין לשאת את הפסח לעזרה בשבת, אלא יש להביאו כשהוא הולך בעצמו. כמו כן, אין להביא את סכין השחיטה בשבת, אלא יש להכין סכין בעזרה לפני שבת, או במקרה של שכחה לתחוב את הסכין בצמר הטלה או בקרני הגדי[5].
- הפשטת הקרבן - כאמור לעיל, היו מפשיטים את הקרבן כשהוא תלוי על מקלות מיוחדים. בשבת, לדעת ר' אליעזר, לא היו משתמשים במקלות אלו, שכן הם היו נחשבים מוקצה, ולשיטתו, המקריבים היו מניחים את ידיהם על כתפי חבריהם, והיו תולים את הכבש על ידיהם, ומפשיטים את הכבש. אך ההלכה היא שאין חלים במקדש איסורי שבות (איסורי שבת מדרבנן), ולכן היו מפשיטים את הקרבן כרגיל גם בשבת.
- שטיפת העזרה - לפי המשנה[6], הכהנים הדיחו את העזרה (ראו לעיל) גם בשבת, אלא שדבר זה היה בניגוד לדעת חכמים, שאסרו זאת. עם זאת, הרמב"ם[7] פוסק שהדבר מותר, כיוון שהדחת העזרה אינה אסורה מן התורה, אלא רק מדרבנן, ואיסורים מדרבנן - הותרו במקדש.
- הליכה הביתה - בגלל איסור הוצאה מרשות לרשות, אסור לקחת את הקרבן הביתה, ולכן כשערב פסח חל בשבת, היו המקריבים ממתינים בהר הבית עד צאת השבת. הכת הראשונה של מקריבי הקורבן המתינה ברחבת הר הבית, הכת השנייה המתינה בחיל (השטח שבין חומת העזרה לבין החומה הנמוכה הקרויה הסורג), והכת השלישית - נשארה בעזרה[8].
- חגיגת ארבעה עשר - אינה קריבה בשנה כזו[9].
תענית בכורות
כאשר ערב פסח חל בשבת, מקדימים ומתענים את תענית הבכורות (או נפטרים מהצום על ידי סעודת מצווה, לרוב סיום מסכת) ביום חמישי, י"ב בניסן. פוסקים רבים סבורים שבשנה כזו אין צורך לצום כלל[10]. מכיוון שהמנהג המקובל הוא שלא לצום גם בשאר השנים אלא להשתתף בסעודת מצווה, נהגו לעשות כך (ביום ה') גם כאשר חל ערב פסח בשבת. דעה נוספת (שאינה מקובלת כל כך) היא לצום ביום שישי, י"ג בניסן[11].
שבת הגדול
שבת זו, י"ד בניסן, היא המכונה "שבת הגדול", ואומרים בה את הפיוטים והיוצרות שנהוג לומר בשבת זו, אבל רבי חיים מצאנז נהג להקדים לאמרם בשבת הקודמת כיון שאומרים בו את הלכות בדיקת חמץ והגעלת כלים וצריך ללמוד אותם קודם השבת הזאת ולא אחר שעשו כבר דברים אלו[12]. גם הנוהגים לומר את ההגדה של פסח בשבת הגדול, אומרים אותה בשנה כזו בערב פסח[13]. אולם, את דרשת הרב לשבת הגדול מקדימים לשבת הקודמת, ז' בניסן[14] כדי שהציבור יוכל לדעת מה לעשות בשנה זו כהכנה לחג הפסח ולערב הפסח. גם בשבת י"ד בניסן טוב לדרוש בעניין הגדה של פסח ועוד[15].
בנוגע להפטרה המיוחדת לשבת הגדול ישנם מנהגים שונים. המנהג הנפוץ הוא לקראה כבכל שנה בשבת הגדול, כלומר בי"ד בניסן. אמנם, במקומות רבים נהגו בעבר להפטיר אותה אך ורק בשנה כזו, ובכך היא מנהג ייחודי לערב פסח שחל בשבת. הטעם המובא לכך בספרי המנהגים הוא שההפטרה נועדה דווקא לערב פסח, שבו יש לקיים ביעור מעשרות, משום שנזכרת בה החובה לבער את המעשר ולהביאו למקדש[16]. לעומת זאת, הגר"א נהג הפוך, ולדעתו, הפטרת שבת הגדול נועדה דווקא לשנים בהן ערב פסח לא חל בשבת. לפיכך, בשנה כזו לא נקראת הפטרת שבת הגדול, ומפטירים בהפטרת פרשת השבוע[17].
מכירת החמץ, בדיקתו ביטולו וביעורו
מכירת חמץ
את מכירת החמץ לגוי יש לעשות לפני כניסת השבת, והיא אינה כוללת את החמץ שיאכלו בשבת.
בדיקת וביעור חמץ
בשנה זו את בדיקת החמץ לאור הנר עושים בליל י"ג בניסן, משום שלמחרת לא יוכלו לבדוק לאור הנר. מברכים על הבדיקה כמו בשאר השנים, וכן, בסיום הבדיקה, אומרים את נוסח ביטול חמץ שמתייחס לחמץ שאינו ידוע ("דלא חזיתיה ודלא ביערתיה")[18].
שריפת החמץ מוקדמת ליום שישי, אך משאירים מספיק חמץ בשביל לחם משנה לשתי הסעודות. מותר להשאיר חמץ גם לצורך אכילה ביום ששי לאחר הביעור. אין אומרים את נוסח ביטול החמץ בשעת השריפה, כיון שעדיין מעוניינים באכילת החמץ בשבת.
ביטול חמץ
את נוסח ביטול החמץ הכולל גם את החמץ הידוע ('דחזיתיה ודלא חזיתיה') אומרים ביום השבת, לפני סוף השעה הזמנית החמישית[19].
סעודות השבת
לשם קיום הדין של אכילת שלוש סעודות בשבת ישנן כמה דרכים:
- אכילת חמץ: בשתי הסעודות הראשונות של השבת ניתן לאכול חמץ, ובלבד שסעודות הבוקר תסתיימנה לפני סוף זמן אכילת חמץ. לאחר אכילת החמץ יש לבער את שאריות החמץ בדרכים המותרות בשבת (כגון השלכה לרוח או לצנרת הביוב). יש המחלקים את סעודת הבוקר לשתי סעודות, ובכך מקיימים שלוש סעודות.
- אכילת מצות - בלילה מותרת אכילת מצה רגילה מעיקר הדין. אך בסעודות היום אי אפשר לאכול מצה, משום שאין אוכלים מצה בערב פסח[20]. יש האוכלים בה מצה מבושלת או מטוגנת בשמן עמוק.
- אכילת מצה עשירה - למנהג יהודי ספרד ניתן לעשות את כל שלוש הסעודות במצה עשירה. כאשר אוכלים אותה בשיעור קביעת סעודה מברכים עליה את ברכת המוציא. למנהג יהודי אשכנז יש מחלוקת עד איזו שעה מותרת אכילת מצה עשירה בערב פסח.
סעודה שלישית
בסעודה שלישית נוהגים לאכול מצה עשירה (לנוהגים בה היתר) או פירות בשר ודגים בלבד[21]. יש מתירים לעשותה בתבשילים מקמח מצה, כגון קניידלעך[22]. ויש הסוברים שבשבת כזו אין חובה לאכול סעודה שלישית.
הכנות לליל הסדר
את כל ההכנות ליום טוב של פסח יש לעשות מיום שישי קודם השבת, ובשבת עצמה אין להכין כלום כלל דברים לצורך החג, אפילו כאשר הדבר אינו כרוך בחילול שבת, מטעם איסור הכנה. את עריכת השולחן ויתר ההכנות יש לעשות לאחר צאת השבת.
אפיית מצות מצווה
הנוהגים לאפות את מצות המצווה בערב פסח לאחר חצות היום, מקדימים את האפייה לערב שבת לאחר חצות[23], זכר לשאר שנים[24].
שינויים בפסח
ערך מורחב – יום טוב הסמוך לשבת
כיון שליל הסדר חל במוצאי שבת נעשים כמה שינויים בתפילות החג ובסדר הלילה:
ותודיענו
- ערך מורחב – ותודיענו
בתפילת ערבית מוסיפים את ההוספה ותודיענו, שהיא תפילת הבדלה המיועדת לתפילת ערבית של יום טוב שחל במוצאי שבת, במקום תפילת אתה חוננתנו שנאמרת במוצאי שבת שחל ביום חול.
בדומה ל"אתה חוננתנו", גם "ותודיענו" נאמר בברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, שהיא במקרה זה ברכת קדושת היום ("אתה בחרתנו").
יקנה"ז בקידוש
בקידוש של החג, שפותח את סימני הסדר, משלבים גם הבדלה. הסדר המיוחד הנהוג במצב כזה (ובכל יום טוב שחל במוצאי שבת) בסדר הברכות הוא:
- ברכת בורא פרי הגפן
- ברכת הקידוש
- ברכת בורא מאורי האש
- ברכת הבדלה (בנוסח מיוחד, ראו להלן)
- ברכת שהחיינו.
ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: יין, קידוש (=ברכת הקידוש), נר (ברכת האש), הבדלה (ברכת ההבדלה), זמן (ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה). בגמרא מוסבר שאין בכך בעיה של אין עושין מצוות חבילות חבילות משום שההבדלה והקידוש נחשבים לדבר אחד[25].
נוסח ברכת ההבדלה המיוחד שנאמר בזמן שנוהג סדר יקנה"ז הוא:”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁתְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.”
בסיום כל הברכות הללו שותים את הכוס הראשונה מארבע הכוסות.
שינוי בברכת "אשר גאלנו"
בברכת "אשר גאלנו" שנאמרת בסיום ההגדה, יש שנוהגים לומר "ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים" במקום "מן הזבחים ומן הפסחים", משום שחגיגת ארבעה עשר אינה קריבה בשנה כזו, ולכן את שלמי החגיגה יאכלו רק למחרת, ביום ראשון, ואילו קרבן הפסח קרב בשבת ונאכל בליל מוצאי שבת, ואם כן הזבחים נאכלים לאחר הפסחים. לעומת זאת יש שאינם משנים מהנוסח הרגיל, וזאת משום שהבקשה אינה מוסבת על שנה ספיציפית זו, אלא על השנים הבאות, שבהן ערב פסח יחול בימות החול[26].
קישורים חיצוניים
- הרב גבריאל ציננער, דיני ומנהגי ערב פסח שחל בשבת, באתר HebrewBooks
- רבי יוסף חיים זוננפלד, פורים המשולש וערב פסח שחל בשבת, באתר אוצר החכמה
- הרב משה מרדכי קארפ, הלכות חג בחג - פורים המשולש וערב פסח שחל בשבת, באתר אוצר החכמה
- הרב שמחה וייסמן, הלכות ערב פסח שחל בשבת, באתר HebrewBooks
- הרב יעקב לנדו, קיצור סדר ההכנות לערב פסח שחל להיות בשבת
- הרב צפניה ערוסי, ערב פסח שחל בשבת, באתר אוצר החכמה
- הרב יוסף צבי רימון, דיני ערב פסח שחל בשבת, באתר ישיבת הר עציון
- משחק הלכות ערב פסח שחל בשבת, באתר רשת החינוך חב"ד
הערות שוליים
- ^ בשנים פשוטות מסוג השא וזחא ובשנים מעוברות מסוג החא.
- ^ ראו בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו עמוד א': "שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת".
- ^ צל"ח פסחים סו:. וראה 'מאמר בואו חשבון' לבעל יפה עינים בסוף מסכת ערכין.
- ^ הלכה זו נשכחה בימיהם של בני בתירא (בערך בשנת 30 לפני הספירה) והלל הזקן, שעלה אז מבבל, מסר את ההלכה שקיבל משמעיה ואבטליון שקרבן פסח דוחה את השבת, בעקבות זאת ויתרו בני בתירא על הנשיאות, והלל מונה לנשיא (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו עמוד א').
- ^ "מי שפסחו טלה תוחב לו בצמרו גדי תוחב לו בין קרניו". (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו עמוד א'.)
- ^ משנה, מסכת פסחים, פרק ה', משנה ח'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות קרבן פסח, פרק א', הלכה ט"ז; על פי הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ה עמוד א'
- ^ משנה, מסכת פסחים, פרק ה', משנה י'
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר קורבנות, הלכות קרבן פסח, פרק י', הלכה י"ב.
- ^ שתי הדעות מובאות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ת"ע, סעיף ב'.
- ^ ראו בברכי יוסף סימן ת"ע בשם המאירי ומהר"ם פרובינצאל, וכן הוא מנהג חסידות בעלז, ורבי חיים קניבסקי נוהג לעשות סיום בשני הימים.
- ^ וכן נוהגים בחסידות צאנז, סאטמר ותולדות אהרן.
- ^ משנה ברורה, סימן ת"ל, סעיף קטן ב'.
- ^ ראו בספר המהרי"ל הלכות שלושים יום קודם לפסח: "ולעולם דורשים בשבת הגדול כשאין ערב פסח חל בו, דאז צריכין להקדים ולדרוש".
- ^ ראו בבן איש חי שנה ראשונה פרשת צו דיני ערב פסח שחל בשבת אות ה, וביחוה דעת (חלק א סימן צא): "ומכל מקום גם בשבת ערב פסח שהוא שבת הגדול, לעת ערב, יש לדרוש בדברי אגדה, בסיפור יציאת מצרים, ובחיזוק האמונה. ויש להרחיב הדבור בתוכחות מוסר להוכיח את העם ולהזהירם גם על ביעור השאור שבעיסה במעשים הרעים, ומחמצת הדעות המשובשות, ונפיחת המדות המקולקלות ולהחזירם למוטב".
- ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, אורח חיים סי' תל, וכן מנהג חב"ד.
- ^ מעשה רב, הלכות פסח, סעיף קעו.
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ג', הלכה ג' ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תמ"ד, סעיף א' ובמפרשיהם.
- ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תמ"ד, סעיף ב', אורח חיים, סימן תמ"ד, סעיף ו'.
- ^ על פי שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"א, סעיף ב'.
- ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תמ"ד במגן אברהם ובערוך השולחן שם.
- ^ ראו משנה ברורה בסימן תמד ס"ק ח.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"ח.
- ^ משנה ברורה, סימן תנ"ח, סעיף קטן ו'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ב עמוד ב'.
- ^ ראו שו"ת מהר"י וייל סימן קצג, ולעומתו בתשובת כנסת יחזקאל (סוף סימן כג), הובאו דבריהם בשער הציון לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף ו' ס"ק פ.
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות אחרות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| מועדי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון | |
30963418ערב פסח שחל בשבת