ביקור מומים
ביקור מומים או ביקור הוא הכנה ובדיקה של קורבן לפני הקרבתו בבית המקדש.
אופן הביקור ומטרתו
לדברי רש"י הביקור הוא בדיקה שאין בבהמה מומים, שנמשכת ארבעה ימים וחוזרת על עצמה במהלך הימים: "ביקור, שלא יהא בו מום, מבקרין אותו כל ארבעה"[1]. המהר"ל בספר גור אריה מסביר שהבדיקה החוזרת נועדה לוודא שאין מומים בבהמה, כיון שבבדיקה אחת לא תמיד רואים את כל מומי הבהמה[2]. לעומת זאת הרמב"ם אינו מזכיר שצריכים לבדוק את הבהמה שוב ושוב במהלך ארבעת הימים, אלא יש לבדוק את הבהמה בתחילת ימי הביקור ובסופם: "אין פוחתין משישה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים שבמקדש, ויהיו מוכנים קודם יום הקרבה בארבעה ימים, ואף על פי שהיו מבקרין אותו מתחילה לא היו שוחטין את התמיד עד שמבקרין אותו שנייה קודם שחיטה לאור האבוקות"[3].
סוגי הקרבנות הטעונים ביקור
- קורבן התמיד - טעון ביקור של ארבעה ימים לפני הקרבתו[4].
- קורבן פסח - דעת רש"י והתוספות היא שפסח ראשון טעון ביקור, ואילו פסח שני פטור מביקור[5]. הרמב"ם השמיט את נושא הביקור בקרבן פסח, והביא אותו רק לגבי קרבן התמיד. ומדברי המאירי[6] נראה שגם פסח שני טעון ביקור, שכך כתב: "ופסח שני אף הוא כראשון לעניין בקור".
- פסח מצרים - היה טעון ביקור ולקיחה מי' בניסן[7].
מומים בקרבנות
בהמה שיש לה מום כלשהו פסולה להקרבה. בתורה הוזכרו מספר מומים[8]: "עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה'... וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לַה'". לא מדובר רק על מום הנחשב בימינו כנכות, אלא גם על פגמים חיצוניים קלים שמעוררים רושם מוזר, כגון חוסר פרופורציה בין איברים שונים.
במשנה ובתלמוד נדונו מומים אלו בהרחבה במסכת בכורות פרק ששי. בסיכומו של הרמב"ם[9] נמנו שבעים ושלושה מומים. הכרת המומים וזיהוים הייתה מקצוע שדרש הכשרה ממושכת והסמכה מיוחדת[10], ובית המקדש העסיק אנשים שהתמחו בכך[11]. בראשית ימי הבית השני ביטא הנביא מלאכי מחאה על הקרבת בעלי מום:
...הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי, וַאֲמַרְתֶּם: בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ? מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל... וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ – אֵין רָע, וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה – אֵין רָע; הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ?!
האם הביקור מעכב
נחלקו הראשונים בשאלה האם קרבן שטעון ביקור ארבעה ימים ולא ביקרו אותו, ולא היו בו מומים, כשר או פסול. מדברי התוספות נראה שאם לא ביקרו הקרבן פסול[12]. לעומת זאת מדברי ראשונים אחרים נראה שהביקור אינו מעכב[13]. וכך סוברים גם אחרונים רבים[14].
הערות שוליים
- ^ רש"י לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ו עמוד א' דיבור המתחיל "למשמרת".
- ^ גור אריה לספר שמות, פרק י"ב, פסוק ו': "...שכך שיערה התורה דבעי ד' ימים, אם אין אדם רואה ביום זה רואה ביום אחר, ולכך צריך ביקור ד' ימים.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות תמידים ומוספין, פרק א', הלכה ט'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ו , משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות תמידים ומוספין, פרק א', הלכה ט'.
- ^ ראו רש"י לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ו עמוד א' דיבור המתחיל דכוותיה, ותוספות שם דיבור המתחיל למעוטי, ובדף צה עמוד א דיבור המתחיל מה בין.
- ^ בית הבחירה למאירי לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ו עמוד א'.
- ^ כפי שנאמר בספר שמות, פרק י"ב, פסוק ג': "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת". וכמבואר בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ו עמוד א', ובמשנה תורה לרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות קרבן פסח, פרק י', הלכה ט"ו.
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוקים כ"ב-כ"ד
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ביאת מקדש, פרק ז' והלכות איסורי המזבח, פרק ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ו עמוד א': "מבקרי מומין שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה".
- ^ ראו תוספות לתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב עמוד א' דיבור המתחיל שאינו מבוקר. וכן הוכיח באור זרוע (פסחים סימן רטז) מהתוספתא פסחים פרק ה בה נאמר: "שהשוחט תמיד בשבת שאינו מבוקר שחייב חטאת ויחזור ויביא תמיד אחר".
- ^ ראו רש"י לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"א עמוד ב' דיבור המתחיל "שחטו ונמצא בעל מום", שכתב שאם נמצא בעל מום חייב, משום שהיה צריך לבקרו. מהדברים משמע שכשלא ביקר אין בכך פסול ורק אם לא ביקר ולבסוף נמצא מום פסול. ואם פסח טעון ביקור, מכאן שאין הביקור מעכב. גם מלשון המשנה תורה לרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות שגגות, פרק ב', הלכה י' שכתב: "נמצא בעל מום או שהייתה טריפה גלויה הרי זה חייב חטאת מפני שהיה לו לבדוק ואחר כך ישחוט, וכן כל כיוצא בזה", משמע שרק אם היה מום פסול, ומכאן שהיעדר הביקור כשלעצמו אינו פוסל. אמנם בדברי הרמב"ם לא מצאנו שקרבן פסח טעון ביקור, אך גם כשהזכיר בהלכות תמידין את דין הביקור של קרבן התמיד לא כתב שהוא מעכב.
- ^ ראו למשל בטורי אבן למגילה כא ב וכט ב.
29110508ביקור מומים