ברכת בורא מאורי האש
ברכת בורא מאורי האש
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ |
ברכת בורא מאורי האש היא ברכה שתיקנו חז"ל לברך במוצאי שבת ובמוצאי יום כיפור, בשעה שנהנה מהנר. לכתחילה יש לברך ברכה זו על אש של אבוקה ולא על אש של נר יחידי. מי שלא בירך על הנר במוצאי שבת, שוב לא יכול לברך עליו.[1]
לכתחילה יש לברך ברכה זו על הכוס כחלק ממצות הבדלה.
מקור התקנה וטעמה
כתבו בראשונים שטעם תקנת ברכה זו במוצאי שבת הוא על פי מעשה המובא בגמרא שבו מסופר על בריאת האש במוצאי שבת על ידי אדם הראשון:
שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור
אך יש שכתבו שברכה זו היא ברכת הנהנין, כלדלהלן.
הגדרת הברכה
בראשונים נחלקו בהגדרת ברכה זו לדעת הרשב"א[2] ברכת האש היא ברכת השבח, ומקבילה לברכת יוצר אור שמברכים על בריאת אור השמש בכל יום בברכת יוצר המאורות. אמנם על השמש תיקנו לברך כל יום מאחר שכל בוקר מתחדשת פעולתה, ואילו על האש מברכים רק במוצאי שבת, מאחר ועיקר תשמישו פסק בשבת.
אך לדעת הרא"ש אין ברכה זו בכלל ברכות השבח, מאחר ואור הנר אינו מפסיק לעולם. לדעתו ברכה זו היא 'זכר בעלמא' לבריאת האש שנברא במוצאי שבת.
דעה נוספת ומחודשת כתב בספר המכתם[3] וכן בכלבו[4], שברכת האור במוצאי שבת היא ברכת הנהנין, והטעם שאין מברכים על האש בכל יום כיוון שאין הפסקה בשימוש באור הנר, והברכה במוצאי שבת פוטרת את כל השבוע.
על איזה נרות אין מברכים
בגמרא מבואר כי הברכה נתקנה רק על נר שהודלק בשביל להאיר, אבל נר שלא הודלק על מנת להאיר אין מברכין עליו.[5] לכן נר שהולדק לכבוד המת כגון נר נשמה אין מברכים עליו, וכן נר שנוהגים להדליק בבית הכנסת במקומו של השליח ציבור (נר תמיד) מאחר והנרות לא הודלקו על מנת להאיר.[6]
נוסח הברכה
נחלקו התנאים בנוסח ברכה זו, לדעת בית שמאי אומרים שיש לברך בלשון יחיד 'שברא מאור האש'. ואילו לדעת בית הלל יש לברך בלשון רבים 'בורא מאורי האש'. להלכה נפסק ברמב"ם ובשולחן ערוך כדברי בית הלל.[7]
בטעמם של בית הלל שיש לברך בלשון רבים אמרו בגמרא[5]שהוא מאחר ו'יש הרבה מאורות באש'. לדעת רבי שלמה יצחקי (רש"י) הכוונה היא לשלהבת אדומה ולבנה שישנם באש, אמנם יש שפירשו שכוונת הגמרא הוא שיש לאש שימושים שונים כגון אפיה תאורה חימום, ועוד.
מדיני הברכה
במשנה נאמר ש"אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו".
בפירוש הדבר אמרו בגמרא במסכת ברכות דף נ"ג עמוד ב' ”אמר רב יהודה אמר רב לא יאותו יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום וכן אמר רב אשי ברחוק מקום שנינו.” ואמרו שם בגמרא ששיעורו הוא בכדי שיוכל להכיר בין סוגי מטבעות שונים.
במקום להבדיל בין מבטעות, המנהג להסתכל על הציפורניים לאור הנר, על מנת להבדיל בין מקום הבשר למקום הציפורן. מנהגים רבים נאמרו בפרטי צורת ההסתכלות, אשר מבוססים על ענייני סגולות וסימן טוב ועל ענייני קבלה.[8]
יש שכתבו שלאותם דעות שברכה זו היא ברכת הנהנין, יש לברך קודם שמסתכל בנר ונהנה ממנו, ככל ברכות הנהנין שמברכין קודם ההנאה, אך לדעות שברכה זו היא ברכת השבח, יש להסתכל קודם ורק לאחר מכן יברך כשאר ברכות השבח כגון ברכת הרעמים והברקים שמברך רק לאחר שרואה ושומע אותם.
יש שדקדקו מהמשנה ברורה[9] שנראה מלשונו שדעתו היא שצריך לברך לאחר שנהנה. אך הרב שלמה גאנצפריד בספרו קיצור שולחן ערוך (סימן צו ט) כ' שנהגו להסתכל לאחר הברכה.
יש שכתבו שבכדי לצאת ידי חובת שתי הדעות, יסתכל קודם הברכה ולאחריה.
ברכת הנר במוצאי יום כיפור
הטעם שתיקנו ברכה במוצאי יום כיפור על האש, משום שנאסר ביום כיפור להדליק אש, או להעביר אש, ולהבדילו משאר יום טוב שמותר בו להדליק אש מאש קיימת.
חילוקי דינים בין מוצאי שבת למוצאי יום כיפור
מטעם זה יש שכתבו שאין לברך רק על אש שהיתה דולקת ביום כיפור, שעל ידי זה ניכר שלא השתמשו בו בשונה משאר יום טוב.[10]
מאחר וטעם התקנה הוא להבדיל את יום כיפור משאר יום טוב, כתב הרב שלמה זלמן אוירבך שנראה שבמוצאי יום כיפור יכול לברך אף על נר יחידי, ולא צריך דווקא אבוקה.[11]
חילוק נוסף כתב בשולחן ערוך שבשבת אין חיוב לחזר אחרי נר, אבל במוצאי יום כיפור יש שכתבו שהוא חיוב גמור מדרבנן.[12]
מדוע לא מברכים כל השנה על הנר
בראשונים הקשו מדוע אין חיוב לברך על הנר בכל שעה שנהנה ממנו, מטעם שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה, כשם שתיקנו את שאר ברכות הנהנין כגון על האכילה ועל הנאת הריח. וכתבו לבאר שחז"ל תיקנו ברכה רק על הנאה שהגוף נהנה ממנה.[13]
לדעת חלק מהראשונים ברכת הנר במוצאי שבת, היא אכן ברכת הנהנין, כמבואר לעיל.
מנורה חשמלית
באחרונים נחלקו האם אפשר לברך ברכת 'בורא מאורי האש' על נורה חשמלית. יש שכתבו שדין הנורה כדין החשמל ומותר לברך עליה, וכן נהגו הרב חיים הלוי סולובייצ'יק והרב חיים עוזר גרודזינסקי[14], וכן דעת הרוגצ'ובר.[15]
אך רבים סוברים, שאין לברך על נורה חשמלית, וטעמם מפני שאינה נחשבת כאש, מאחר וסתם אש בוערת על ידי חמצן, ואילו בנורה החשמלית אין חמצן אלא מתכת מחוממת בלבד.[16]
ויש שכתבו דאף אם נאמר שנחשבת אש, מכל מקום אין לברך על אש שמכוסה בזכוכית,(שולחן ערוך אורח חיים סימן רצח טו) מאחר והברכה על הנר נתקנה לזכר האש שהוציא אדם הראשון במוצאי שבת, היא צריכה להיות דומה לאותה האש שהיתה גלויה בלא כיסוי זכוכית.[17]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ו עמוד א', וכן פסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן רצ"ט, סעיף ו'
- ^ שו"ת הרשב"א ח"א, סימן קנט.
- ^ על מסכת פסחים, דף ק"ו עמוד א'.
- ^ סימן מא.
- ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ב עמוד א'.
- ^ משנה ברורה, סימן רצ"ח, סעיף קטן ל'
- ^ שולחן ערוך רצח א
- ^ חלקם מובאים ברמ"א סימן רצח ג בשם הזוהר.
- ^ משנה ברורה, סימן רצ"ו, סעיף קטן ל"א
- ^ שולחן ערוך תרכד ד
- ^ שלחן שלמה סימן רצח ג
- ^ שולחן ערוך רצח א
- ^ פירוש הרא"ש (ברכות, פרק ח, ג).
- ^ שו"ת כוכבי יצחק ח"א סימן יא
- ^ הובא בשו"ת הר צבי אורח חיים ח"ב סימן קיד,
- ^ מאורי אש פרק ה ענף א עמוד צד
- ^ שו"ת הר צבי אורח חיים חלק ב סימן קיד.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.