מגילת הנחושת

קטעים ממגילת הנחושת

מגילת הנחושת היא אחת ממגילות מדבר יהודה. בשונה מיתר המגילות הכתובות על גבי קלף, מגילה זו חרוטה על גבי נחושת ומופיעה בה רשימת אוצרות (60 או 64) הכוללים כמויות עצומות של זהב, כסף, מטבעות וכלים יקרי ערך, לצד מקומות מחבואם של אוצרות אלה (שמשקלם הכולל מוערך בכ-100 טונות).

היסטוריה

המגילה התגלתה בבדיקה שנערכה במערות קומראן על ידי משלחת משותפת של מוזיאון רוקפלר, בית הספר האמריקאי לחקר המזרח ובית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה, שיצאה במרץ 1952 לבדוק את אזור מערות קומראן. במרחק של כק"מ וחצי מצפון למערת קומראן מס' 1, נמצאה מערה ובה מגילות רבות, בהן מגילת הנחושת. המגילה נתגלתה כשהיא מחולקת לשני חלקים.

המגילה התגלתה בקומראן שהייתה בשלטון ירדן דאז, ועל כן נלקחה למוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן. במשך ארבע שנים לא נגעו במגילה מחשש שתתפורר בזמן הפתיחה, ולכן הייתה מונחת בארון התצוגה כפי שנמצאה. פרופ' ק.ג. קון מאוניברסיטת גטינגן זיהה את הכתוב בעברית בחלק החיצוני של המגילה, והפנה את תשומת לב חוקרי המגילות לדבר. חוקר המגילות ג'ון מרקו אלגרו לקח את אחד משני המקטעים לפרופ' רייט-בייקר (Wright Baker) מאוניברסיטת מנצ'סטר, שהצליח לנסר עם מסור עדין את המגילה ל-18 לוחות נחושת, שאותם ניתן לפענח.

במלחמת ששת הימים היא הייתה במוזיאון בעמאן, בניגוד לקרעי מגילות אחרות שהיו במוזיאון רוקפלר. כיום המגילה שמורה במוזיאון בעמאן.

ידועות שלוש הוצאות מדעיות של המגילה: של ז'וזף מיליק, של ג'ון מרקו אלגרו, ושל בן-ציון לוריא, שהיא היחידה בעברית.

בנוסף: זמן רב קודם גילוי המגילה במדבר יהודה, נתפרסמה מסכת כלים (כלי המקדש) בספרו של המקובל רבי נפתלי הרץ בכרך מפרנקפורט עמק המלך, שנדפס באמסטרדם שנת ת"ח (1648). חיבור עלום זה מתאר את אוצרות המקדש שהוטמנו במקומות שונים. לאחר גילוי המגילה הובחן כי קיימים קשרים מפליאים בינה לבין אותה מסכת כלים, אשר בתחילתה נכתב כי היא נרשמה לראשונה בידי כותביה על לוח נחושת.

תוכן המגילה

המקומות המוזכרים במגילה אינם ידועים ברובם. לא ידוע מקור האוצר ולמי היה שייך, אך ישנן מספר השערות בנוגע לטיב האוצר: אוצר פרעוני, אוצר בית המקדש הראשון או אוצר בית המקדש השני שהוסתר טרם נפילת ירושלים בידי הרומאים, אוצר שהיה שייך לכת שחיה בקומראן או אוצר שלא היה קיים כלל.

בן-ציון לוריא סבר שמדובר באוצרות בית המקדש השלישי. לטענתו, בתקופת בר כוכבא החלו בתהליך הקרבת קורבנות (אם כי לא בהיקף מלא) בהר הבית, וכי בעקבות הקרבות נאלצו הכוהנים להטמין את הכלים לעתיד לבוא. בזאת מנסה לוריא לאחר את זמן כתיבת המגילה מן המקובל במחקר. מסכת כלים, לטענתו, נכתבה בצורה דומה לגבי אוצרות בית המקדש של הורדוס.

הפסקאות במגילה הן בעלות מבנה קבוע:

1. ציון המיקום
2. מידע נוסף עבור המיקום
3. הסבר לחפירה
4. המרחק (בדרך כלל מצוין באמות)
5. תיאור של הפריט המוחבא
6. הערות נוספות
7. שתיים או שלוש אותיות יווניות

סדר הערכים והמקומות אינו קבוע במיקום ברור ונראה כי הרשימה היא רשימה שהועתקה ממקור אחר. ישנה תופעה של שכפול של חלק מהמקומות המוזכרים במגילה, לדוגמה אותו אתר נראה שמופיע בכיתוב שונה: "בתל של כחלת" "במזרח כחלת". נראה שאם אכן הוטמנו הפריטים בוצע הדבר במספר מחזורים ולכן חוסר העקביות בין הרשומות שמופיעות על אותו מיקום פיזי במקומות שונים ברשימה.

פסקאות נבחרות

1.

בחרובא שבעמק עכור תחת

המעלות חבואה למזרח אמות

אריח ארבעין שדת כסף וכליה

משקל ככרן שבעשרה KEN

2.

בנפש בנדבך השלישי עשתות

זהב 100

10.

בבור [ש]תחת החומא מן המזרח

בשן הסלע כדין של כסף שש

מאות ותחת הסף הגדול

36.

ביגר שלפי צוק הקדרון

חפור אמות שלוש ככ 7

46.

באשוח שיבית הכרם בבואך

לסמולו אמות עסר כסף

ככרין ששין ושנין

48.

תחת יד אבשלום מן הצד

המערבי חפוור אמות שתין עסרה

ככ 80

תל כחלת \ כחלת

תל כחלת מוזכר מספר פעמים במגילת הנחושת, למחבוא של מספר רב של פריטים, כולל העתק המגילה. אין זיהוי לתל כחלת, אולם ניתן ליצור מפת מיקומים בתל - להלן דוגמה:

הצגת הפריטים המוטמנים בתל של כחלת

גילוי אוצרות

בשנת 2005 התגלה מטמון בזמן ביצוע עבודות עפר באחד מהכפרים במזרח ירושלים, שתואם בכמותו למתואר במגילה על האוצר בעמק עכור. בעקבות כך הוחלט לבצע חפירה ליד המבצר החשמונאי הורקניה שבמדבר יהודה בתקווה למצוא אוצרות נוספים. החיפוש העלה חרס ונראה כי מערות אלו נחפרו כמפעל בניה בתקופת הורדוס או כפעולות כפיה לאסירים.

לקריאה נוספת

• בן ציון לוריא, מגילת הנחושת ממדבר יהודה, החברה לחקר המקרא, קריית ספר, תשכ"ד

קישורים חיצוניים

• תעתיק המגילה לעברית נוסח יהודה לפקוביץ', מאתרו של מאיר בר-אילן, עדכון אחרון: פברואר 1999
• תעתיק המגילה לעברית, נוסח אל וולטרס, מאתרו של מאיר בר-אילן, עדכון אחרון: ינואר 2003
• מאיר בר-אילן, תהליך כתיבתה של מגילת הנחושת, George J. Brooke and Philip R. Davies (eds.), Copper Scroll Studies, Sheffield: Sheffield Academic Press, 2002, pp. 198-209
• אתר פרויקט מגילת הנחושת (The Copper Scroll Project)
• חנן אשל וזאב ספראי, ‏אילו אוצרות נרשמו במגילת הנחושת?, קתדרה 103, מרץ 2002, עמ' 20-7

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24747924מגילת הנחושת