סכנין (יישוב עתיק)
סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין[1].
ייתכן כי יוסף בן מתתיהו מזכיר במלחמות היהודים את סכנין בצורה סיגוף, כאחת מ-19 הערים אשר ביצר לקראת המרד הגדול ברומי[2]. תושביה נחשבו מהקנאים.
בספרות חז"ל היישוב נזכר רבות, בצורות "סכני", "סיכניא", "סיכנין", "סוכני" ו"סכנין". מן העיר יצאו חכמים, תנאים ואמוראים. גדול התנאים שיצאו מהיישוב הוא רבי חנינא בן תרדיון[3], וגדול האמוראים שיצאו מהיישוב הוא רבי יהושע דסכנין, הנזכר רבות במדרשים וידוע שערביי הגליל, ובמיוחד הבדואים של ערב-א-נעים נהגו להשבע ואף להתפלל בשמו של האמורא לרפואה להם ולצאצאיהם.[4].
במקום התקיימה כנראה גם קהילה של יהודים נוצרים (בתקופה הקודמת להיפרדותה הסופית של הנצרות מהיהדות), ובמקורות מובא מעשה ברבי אליעזר, שפגש אותו יעקב איש כפר סיכיניא ואמר לו דברי מינות בשמו של ישו[5].
בספר הזוהר מסופר על רב המנונא סבא ובנו הינוקא מכפר סכנין, ממנו למדו חכמים לקח, שהתגוררו בסכנין[6][7].
בקעת סכנין נחשבה לאחת הבקעות הפוריות בארץ ישראל[8]. עושר יבולי היישוב והבקעה מתואר במדרש חז"ל על כך שתאני המקום נטפו דבש: ”אמר רבי שמעון בן חלפתא היה מעשה שאמר רבי יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש”[9]. זאב וילנאי שיער שתושבי האזור היו רגילים למשוח ולסוך את גופם בשמן הרב, ומכאן מקור שמה של העיירה[10].
כן נזכרת סכנין בכתבי חז"ל לעניין בתי הכנסת שהתקיימו בה והלכות הקריאה בתורה שנהגו בה: ”רבי יונה ורבי יוסה סלקון מיחמייה אפין (עלו לקבל את פני) לאחוי דיהודה בר תמוזה קריביה דרבי יוסה בן חנינה בכנישתא דסוכנייא”[11].
בתחומי העיר סח'נין מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "א-נבי א-צדיק" (הנביא הידיד). בימי הביניים היה הקבר אבן שואבת לעלייה לרגל, וגם כיום יש העולים לרגל למקום.
לקריאה נוספת
- סיכנין, זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמודים 5470–5471.
- רבקה שפק ליסק, סכנין הייתה יישוב יהודי עד המאה ה-7 לספירה, באתר e-mago.
- אליעזר בן דמה באתר "דעת".
הערות שוליים
- ^ מדריך ישראל, כרך גליל תחתון וארץ כנרות, 1978, הערך סיכנין
- ^ מלחמות היהודים, ספר ב', פרק כ', תת-פרק ו'
- ^ תוספתא, תענית, א, י.
- ^ עאמר דהאמשה,יהודים במפה הערבית: שמות מקומות עבריים בפי ערבים — קריאה ספרותית ותרבותית, עמ': 725
- ^ תוספתא, מסכת חולין, פרק ב', הלכה ו', תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט"ז עמוד ב'–דף יז עמוד א.
- ^ ספר הזוהר, חלק ג, דף קפ"ו, עמוד א'
- ^ ספר הזוהר, חלק ג, דף קפ"ח, עמוד ב'
- ^ תוספתא, נידה, ג, ה, תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ' עמוד א', ספרי דברים האזינו ל"ב.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז', הלכה ג'.
- ^ שמות ישובינו, זאב וילנאי, הוצאת מסדה 1956, עמוד 144
- ^ ירושלמי, מגילה, פ"ד ה"ה.
