משמר הירדן (מושב)
 מראה היישוב מכיוון חורבת ירדה ממערב, 2013
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מבואות החרמון |
| גובה ממוצע[1] | 231 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 885 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   משמר הירדן | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
מִשְׁמַר הַיַּרְדֵּן הוא מושב ברמת כורזים, במדרון הצפוני של רמת כורזים מדרום לעמק החולה, בתחום המועצה האזורית מבואות החרמון. הוא ממוקם לצד כביש 91 בין מחניים לגדות.
במהלך מלחמת העצמאות, בקרבות משמר הירדן, כבשו הסורים את המושבה משמר הירדן והחריבו אותה. בסיום הקרבות נותר האזור בידי הסורים[3]. בכפוף להסכם שביתת הנשק שנחתם עימה ב-20 ביולי 1949 פינתה סוריה את צבאה מן האזורים שעל פי תוכנית החלוקה נועדו להיות בתחום המדינה היהודית. נקבע שהשטחים שפונו, שכללו את האזור בו שוכנים מושב משמר הירדן וקיבוץ גדות, יכללו באזור מפורז. לפי הפרשנות הסורית, שטח מפורז היה שטח הפקר, שאין להקים בו יישובים חדשים אלא רק לשמר את המצב שהתקיים לפני המלחמה, ואילו לפי הפרשנות הישראלית היה זה שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים להקמת משמר הירדן, יחד עם הרצון ליישב מחדש את המושבה משמר הירדן שחרבה.
לאחר המלחמה הועלו לאדמות המושבה שחרבה שני ארגוני התיישבות: ארגון של הנוער העובד מדרדרה שהתמקם על בתי המושבה החרבה והקים את גדות, שנקרא בתחילה משמר הירדן ב', וארגון "בני צפת" הבית"רי שהתמקם כ-2 קילומטרים מערבית למושבה שחרבה והקים את מושב משמר הירדן, שנקרא בתחילה משמר הירדן א'[4].
המושב נוסד בנובמבר 1949[5] על ידי חברי ארגון "בני צפת", שהורכב מאנשי בית"ר הצעירה מצפת ותל אביב ונספחים, שעברו הכשרה בשוני[6]. בתחילה התנגדו פקחי האו"ם להקמת היישוב בשטח המפורז ועל כן בשבועות הראשונים נאלצו המתיישבים להתגורר באוהלים[4] וטקס חנוכת הבתים התקיים רק בינואר 1950. הטקס התקיים בנוכחות מנחם בגין ורבים מאנשי בית"ר[7]. המושב ביקש להתקבל למועצה אזורית הגליל העליון אולם נדחה, למרות הוראה של משרד הפנים, ממניעים פוליטיים[8]. לאחר שתושבי המושב הגישו עתירה לבג"ץ[9] שפסק לטובתם, החליטו במועצה האזורית לקבל את המושב[10]. אולם אז קיימו במועצה האזורית בחירות נוספות שהוציאו את נציג המושב[11]. בדצמבר 1951 הנושא נדון בוועדת הפנים של הכנסת[12].
ב-1951 הצטרפו למושב חברים מבית"ר בצפון אפריקה[11], אולם המושב נשאר קטן. בסוף 1952, עת היו במקום שישה בתים, החליטו חברי המושב לנטוש את דרך המושב השיתופי והפכו למושב לא שיתופי החל מתחילת 1953[13]. בשנת 1953 מנעו אנשי המושב מהסוכנות להשתמש במלט מגרמניה בבניית הבתים במקום[14]. המושב המשיך לסבול מקשיים ובדצמבר 1958 קיימו אנשי המושב שביתת שבת במשרדי הסוכנות בצפת[15]. אנשי משמר הירדן שבו להפגין בתחילת 1962[16].
בגלל קרבתו לגבול עם סוריה סבל המושב מגניבות בידי מסתננים[17] ומהפגזות[18]. גם במלחמת ששת הימים סבל המושב מהפגזות[19].
סמוך למושב נמצא האתר הארכאולוגי ואתר הקרבות חורבת ירדה, וממנו תצפית רחבה לעבר עמק החולה ורמת הגולן.
קישורים חיצוניים
- משמר הירדן במרכז המידע להתיישבות בגליל
ארגון "בני צפת" מתנחל במשמר הירדן החרבה, טקס במעמד מנחם בגין. יומני כרמל מרץ 1950 (התחלה 1:09)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ נספח I להסכם שביתת הנשק הישראלי-סורי 1949 [1]
- ^ 4.0 4.1 א. קלאוס, משמר הירדן מתחילה מבראשית, מעריב, 15 בדצמבר 1949
- ^ בני צפת התנחלו, חרות, 28 בנובמבר 1949
- ^ י. גת, בני צפת- חקלאים לעתיד, חרות, 26 באוגוסט 1949
- ^ ארגון בני צפת התנחל במשמר הירדן החרבה, חרות, 19 בינואר 1950; המשך
- ^ מועצה אזורית בגליל העליון מפירה בגלוי את החוק, חרות, 20 באפריל 1951
- ^ בקשה לצע"ת על סירוב לשתף את משמר הירדן א' במועצת הגליל, חרות, 21 במאי 1951
- ^ בני צפת הוזמנו למועצה האזורית, חרות, 13 ביוני 1951
- ^ 11.0 11.1 בהתיישבות הלאומית - משמר הירדן, חרות, 3 באוגוסט 1951
- ^ בועדת הפנים, חרות, 31 בדצמבר 1951
- ^ משמר הירדן, חרות, 18 במרץ 1953
- ^ משקי תנועת החרות ובית"ר נועדו למועצה ארצית, חרות, 29 בספטמבר 1953
- ^ נמשכת שביתת השבת של תושבי משמר הירדן, מעריב, 24 בדצמבר 1958
פשרה בסכסוך עם בני צפת, דבר, 25 בדצמבר 1958 - ^ נח סביר, משרד החקלאות תיכנן - והמפגינים באים לסוכנות, מעריב, 8 בפברואר 1962
- ^ שומרי בני צפת הניסו מסתננים, מעריב, 25 בפברואר 1958; מסתננים מסוריה שדדו עדר כבשים, דבר, 23 בפברואר 1958; סורים גנבו עדר, דבר, 13 בפברואר 1959
- ^ אש סורית על משמר הירדן, דבר, 22 במרץ 1962
- ^ צה"ל שיתק מושבים סוריים שהמשיכו בהפגזת יישובים, דבר, 8 ביוני 1967
הפגזה סורית כבדה נמשכה כל יום אתמול בגבול הצפוני, מעריב, 8 ביוני 1967
| ||||||||||
