משמר הירדן (מושב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משמר הירדן
מראה היישוב מכיוון חורבת ירדה ממערב, 2013
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מבואות החרמון
גובה ממוצע[1] ‎231 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת חרות בית"ר
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 934 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.5% בשנה
33°00′17″N 35°35′57″E / 33.0046241001927°N 35.5992006429634°E / 33.0046241001927; 35.5992006429634
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
7 מתוך 10
מבט מכיוון מערב, 2007

מִשְׁמַר הַיַּרְדֵּן הוא מושב ברמת כורזים, במדרון הצפוני של רמת כורזים מדרום לעמק החולה, בתחום המועצה האזורית מבואות החרמון. הוא ממוקם לצד כביש 91 בין מחניים לגדות.

במהלך מלחמת העצמאות, בקרבות משמר הירדן, כבשו הסורים את המושבה משמר הירדן והחריבו אותה. בסיום הקרבות נותר האזור בידי הסורים[3]. בכפוף להסכם שביתת הנשק שנחתם עימה ב-20 ביולי 1949 פינתה סוריה את צבאה מן האזורים שעל פי תוכנית החלוקה נועדו להיות בתחום המדינה היהודית. נקבע שהשטחים שפונו, שכללו את האזור בו שוכנים מושב משמר הירדן וקיבוץ גדות, יכללו באזור מפורז. לפי הפרשנות הסורית, שטח מפורז היה שטח הפקר, שאין להקים בו יישובים חדשים אלא רק לשמר את המצב שהתקיים לפני המלחמה, ואילו לפי הפרשנות הישראלית היה זה שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים להקמת משמר הירדן, יחד עם הרצון ליישב מחדש את המושבה משמר הירדן שחרבה.

לאחר המלחמה הועלו לאדמות המושבה שחרבה שני ארגוני התיישבות: ארגון של הנוער העובד מדרדרה שהתמקם על בתי המושבה החרבה והקים את גדות, שנקרא בתחילה משמר הירדן ב', וארגון "בני צפת" הבית"רי שהתמקם כ-2 קילומטרים מערבית למושבה שחרבה והקים את מושב משמר הירדן, שנקרא בתחילה משמר הירדן א'[4].

המושב נוסד בנובמבר 1949[5] על ידי חברי ארגון "בני צפת", שהורכב מאנשי בית"ר הצעירה מצפת ותל אביב ונספחים, שעברו הכשרה בשוני[6]. בתחילה התנגדו פקחי האו"ם להקמת היישוב בשטח המפורז ועל כן בשבועות הראשונים נאלצו המתיישבים להתגורר באוהלים[4] וטקס חנוכת הבתים התקיים רק בינואר 1950. הטקס התקיים בנוכחות מנחם בגין ורבים מאנשי בית"ר[7]. המושב ביקש להתקבל למועצה אזורית הגליל העליון אולם נדחה, למרות הוראה של משרד הפנים, ממניעים פוליטיים[8]. לאחר שתושבי המושב הגישו עתירה לבג"ץ[9] שפסק לטובתם, החליטו במועצה האזורית לקבל את המושב[10]. אולם אז קיימו במועצה האזורית בחירות נוספות שהוציאו את נציג המושב[11]. בדצמבר 1951 הנושא נדון בוועדת הפנים של הכנסת[12].

ב-1951 הצטרפו למושב חברים מבית"ר בצפון אפריקה[11], אולם המושב נשאר קטן. בסוף 1952, עת היו במקום שישה בתים, החליטו חברי המושב לנטוש את דרך המושב השיתופי והפכו למושב לא שיתופי החל מתחילת 1953[13]. בשנת 1953 מנעו אנשי המושב מהסוכנות להשתמש במלט מגרמניה בבניית הבתים במקום[14]. המושב המשיך לסבול מקשיים ובדצמבר 1958 קיימו אנשי המושב שביתת שבת במשרדי הסוכנות בצפת[15]. אנשי משמר הירדן שבו להפגין בתחילת 1962[16].

בגלל קרבתו לגבול עם סוריה סבל המושב מגניבות בידי מסתננים[17] ומהפגזות[18]. גם במלחמת ששת הימים סבל המושב מהפגזות[19].

סמוך למושב נמצא האתר הארכאולוגי ואתר הקרבות חורבת ירדה, וממנו תצפית רחבה לעבר עמק החולה ורמת הגולן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משמר הירדן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ נספח I להסכם שביתת הנשק הישראלי-סורי 1949 [1]
  4. ^ 4.0 4.1 א. קלאוס, משמר הירדן מתחילה מבראשית, מעריב, 15 בדצמבר 1949
  5. ^ בני צפת התנחלו, חרות, 28 בנובמבר 1949
  6. ^ י. גת, בני צפת- חקלאים לעתיד, חרות, 26 באוגוסט 1949
  7. ^ ארגון בני צפת התנחל במשמר הירדן החרבה, חרות, 19 בינואר 1950; המשך
  8. ^ מועצה אזורית בגליל העליון מפירה בגלוי את החוק, חרות, 20 באפריל 1951
  9. ^ בקשה לצע"ת על סירוב לשתף את משמר הירדן א' במועצת הגליל, חרות, 21 במאי 1951
  10. ^ בני צפת הוזמנו למועצה האזורית, חרות, 13 ביוני 1951
  11. ^ 11.0 11.1 בהתיישבות הלאומית - משמר הירדן, חרות, 3 באוגוסט 1951
  12. ^ בועדת הפנים, חרות, 31 בדצמבר 1951
  13. ^ משמר הירדן, חרות, 18 במרץ 1953
  14. ^ משקי תנועת החרות ובית"ר נועדו למועצה ארצית, חרות, 29 בספטמבר 1953
  15. ^ נמשכת שביתת השבת של תושבי משמר הירדן, מעריב, 24 בדצמבר 1958
    פשרה בסכסוך עם בני צפת, דבר, 25 בדצמבר 1958
  16. ^ נח סביר, משרד החקלאות תיכנן - והמפגינים באים לסוכנות, מעריב, 8 בפברואר 1962
  17. ^ שומרי בני צפת הניסו מסתננים, מעריב, 25 בפברואר 1958; מסתננים מסוריה שדדו עדר כבשים, דבר, 23 בפברואר 1958; סורים גנבו עדר, דבר, 13 בפברואר 1959
  18. ^ אש סורית על משמר הירדן, דבר, 22 במרץ 1962
  19. ^ צה"ל שיתק מושבים סוריים שהמשיכו בהפגזת יישובים, דבר, 8 ביוני 1967
    הפגזה סורית כבדה נמשכה כל יום אתמול בגבול הצפוני, מעריב, 8 ביוני 1967