בית הלל (מושב)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מבואות החרמון |
| גובה ממוצע[1] | 87 מטר |
| תאריך ייסוד | 1940 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,083 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 34.2% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   בית הלל | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
בֵּית הִלֵּל הוא מושב ואגודת עובדים באצבע הגליל, על הגדה המערבית של נחל שניר (חצבני), כ-5 ק"מ מקריית שמונה. המושב נקרא על-שם ד"ר הלל יפה, רופא מאנשי העלייה הראשונה. שייך למועצה אזורית מבואות החרמון.
היסטוריה
ראשיתו של מושב בית הלל בארגון "משק משותף" שהוקם על ידי ותיקים בארץ ישראל, עולים ממדינות שונות באירופה "מברדיצ'ב עד ברלין"[3]. הארגון הוקם ביזמת יהודה סנדלר[4] שראה אנשים רבים עוזבים את הקיבוץ בגלל רצונם לשמור על עצמאותם בחייהם האישיים והחליט להקים יישוב שיתופי באמצעי הייצור, אך עצמאי בניהול משק הבית[5], מודל שנודע לימים כמושב שיתופי. לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול הקימו חברי הארגון קבוצה בחיפה להתמודדות על עבודת הסבלות בנמל חיפה[6]. הם התיישבו ליד קריית בנימין והמתינו להקצאת נקודת קבע[7].
ב-4 במאי 1939 עלו עם מקימי דן ודפנה להתיישב באצבע הגליל, במסגרת תוכנית מצודות אוסישקין, אשר נועדה להקמת שישה יישובים מכל זרמי התנועה הציונית. במאי 1939 הוקצה להסתדרות הקמת שני יישובים והם העלו למקום שלושה גרעינים מתוך הסכמה שהגרעין השלישי יעבור למקום הבא שיוקצה להסתדרות באזור[8].
ב-3 בינואר 1940 (כ"א בטבת ה'ת"ש)[9] עבר גרעין "משק משותף" לשטח של 1,200 דונם בסמוך לכפר לזאזה[10][11][12]. על אנשי משק משותף עברו זעזועים רבים והם החליטו להפוך למושב לא שיתופי[13].
בפברואר 1941 מנו אנשי המקום 75 נפש והתוכנית הייתה לגדול עד ל-60 משפחות[14]. ב-24 בינואר 1941 נהרג יהודה סנדלר בעת שמירה ונקבר במושב, במקום בו נפל. לימים נסלל במקום הכביש המרכזי (כביש 9888) וסביב קברו של סנדלר נקבעה כיכר[15].
באפריל 1941 הסכימו אנשי משק משותף לקרוא את יישובם על שם הלל יפה[16], לאחר ששני יישובים קודמים שנתבקשו לשאת את השם, לא הסכימו לכך[17].
במאי 1942 התגוררו במקום 24 משפחות בצריפים עלובים, ללא בתים וללא כביש גישה סלול. אחד מענפי המשק העיקריים היה גידול בוטנים[18].
התנאים השתפרו עם הזמן ובספטמבר 1944 כבר נבנו 24 בתי קבע וניתן אישור לסלילת הכביש[19].
בספטמבר 1945 נחתם חוזה להתקנת טלפונים ביישובי האזור[20].
באוקטובר 1947 הוקמה במקום מחלבה של תנובה[21].
במהלך מלחמת העצמאות, 1948, סבל היישוב מהפגזות והיה מחופר כולו[22].
בשנת 1949 תואר כ"עזוב למחצה ושומם"[23] והמוסדות העבירו אותו תהליך שיקום. נוספו לו אדמות מהכפרים הערביים הנטושים, ויעד המשפחות בו הוכפל ל-120. לקראת סוף 1949 הגיעו למקום 30 משפחות חדשות ונבנו עבורן בתים[24]. שטח המושב הוגדל ל-3,500 דונם.
הווה
כיום מתפרנסים תושבי המושב, בין השאר, מחקלאות, רפתנות ומתיירות. המושב נחשב אטרקטיבי במיוחד עבור תיירים הנופשים בצפון הארץ, בעיקר בשל מיקומו האטרקטיבי במרכז הגליל העליון (בין קיבוץ כפר בלום ובין קיבוץ הגושרים) ועל שפת נחל החצבני.
ליד היישוב יושב מחנה הקבע של צמ"ה בית הלל, יחידת ציוד מכני הנדסי של חיל ההנדסה הקרבית האחראית על אזור הצפון, אצבע הגליל, רמת הגולן והחרמון.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של בית הלל- בית הלל, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- בית הלל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
בית הילל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ישובי הגליל העליון מקדמים בברכות את ח. ויצמן, דבר, 20 בדצמבר 1944
- ^ ראשון לציון, דבר, 25 ביולי 1935
- ^ ארגון להתישבות על יסוד משק משותף, דבר, 12 באפריל 1936
- ^ ש.א., בית הלל, דבר, 23 באפריל 1941
- ^ בנתיב חדש, דבר, 14 בפברואר 1939
- ^ בחבל דן בצפון עוד יישוב עברי חדש, דבר, 5 במאי 1939
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, כרך א', עמוד 101
- ^ לקראת קץ המנדט, עמ' 101, הערה 4
- ^ נקודת יישוב חדשה במצודת אוסישקין, הצופה, 4 בינואר 1940
- ^ יישוב חדש בחבל דן, דבר, 9 בינואר 1940
- ^ בית הלל, דבר, 23 באפריל 1941
- ^ לאזאזה, דבר, 17 בפברואר 1941
- ^ מרדכי אשל, מצבת השומר יהודה סנדלר ב"בית הלל"
- ^ בית הלל, דבר, 20 באפריל 1941
- ^ ועדת השמות על ידי הקהק"ל, בית הלל, דבר, 16 במרץ 1941
- ^ ברכה חבס, יישוב מקופח, דבר, 27 במאי 1942
- ^ מ. בן יצחק, מכתב מעמק החולה, דבר, 14 בספטמבר 1944
- ^ טלפונים לגליל העליון, דבר, 7 בספטמבר 1945
- ^ נפתחה מחלבה לגליל העליון בבית הלל, דבר, 28 באוקטובר 1947
- ^ ברכה חבס, תל עזאזיאת מקרוב, דבר, 27 באוגוסט 1948
- ^ הבו פטיש לסדן של הגליל, דבר, 14 באוקטובר 1949
- ^ מושבי העובדים בעמק החולה ישוקמו מחדש, דבר, 28 בספטמבר 1949
| ||||||||||
38155063בית הלל (מושב)